קבר כורש
 | |
| קבר כורש בפסארגאדה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | כורש הגדול, מלך פרס |
| מיקום | אתר המורשת העולמית, פסארגאדה, איראן |
| קואורדינטות | 30°11′38″N 53°10′02″E / 30.19389°N 53.16722°E |
קבר כורש הוא מקום קבורתו של כורש הגדול, מלך פרס. הקבר נמצא באתר המורשת העולמית שבפסארגאדה, איראן.
הקבר במקורות העתיקים
התיאור הנרחב ביותר של הקבר במקורות היוונים העתיקים נמצא באנבסיס של אריאנוס (6, 29), שנכתב במאה ה-2 לספירה ומבוסס על תיאור שאבד מאת אריסטובולוס מקסנדריה, שהתלווה אל אלכסנדר הגדול במסעות המלחמה שלו בסוף המאה ה-4 לפנה"ס.
למרות שאין עדות מספקת המזהות את הקבר כקברו של כורש, היסטוריונים יוונים מספרים כי אלכסנדר הגדול האמין כי זהו קברו של כורש. אריאנוס כתב כי אלכסנדר הורה לאחד מלוחמיו בשם אריסטובולוס להיכנס לאנדרטה. בפנים, הוא מצא מצע מוזהב, שולחן עם כלי שתייה, ארון קבורה מזהב, חפצי קישוט ואבני חן והקדשה חקוקה על הקבר. ההקדשה לא שרדה ולכן ישנה אי הסכמה רחבה לגבי נוסחה. סטראבון מביא בחיבורו שני נוסחים של הכתובת:[1] על פי אונסקריטוס, המספר כי לשון הכתובת הייתה ביוונית אך בכתב פרסי, הנוסח היה: "כאן שוכב אני, כורש מלך המלכים", ומתחת לה כתובת נוספת בשפה הפרסית. על פי אריסטובולוס, הייתה לשון הכתובת:
הו האיש, אנוכי כורש, אשר העניק לפרסים אימפריה, והיה מלך על אסיה.
אל תהא עינך צרה אפוא במצבה זו.
רומן גירשמן, בספרו "פרס - הממלכה בת האלמוות" מביא נוסח מעט שונה:
הו האיש, תהיה אשר תהיה, מכל מקום אשר תבוא, כי יודע אני כי תבוא
אנוכי כורש, אשר יסד את אימפריית הפרסים
אל תהא עינך צרה אפוא באדמה זו המכסה את גופי.
מבנה הקבר
שש מדרגות רחבות מובילות אל מבנה הקבר, שאורכו 3.17 מ', רוחבו 2.11 מ' וגובהו 2.11 מ', וכניסתו צרה. העיצוב של קבר כורש הוא בדמות זיגוראת מסופוטמי או עילמי, אך הלשכה בפנים מזכירה עיצוב קברים מתקופת ממלכת אוררטו או קודם לכן.[2] ממדי הקבר כמעט זהים לממדיו של קברו של אלייטס השני, אביו של המלך הלודי, קרויסוס. העיצוב הראשי בקבר הוא עיצוב רוזטה מעל הדלת שבגמלון.[3] כמו כן, בדומה למבני אדריכלות וחפצי אומנות שנמצאו בפסארגאדה, העיצוב מושפע מסינתזה של עיצובים של ממלכות עילם, בבל, אשור ומצרים העתיקה וכן גם השפעות אנטוליות.
על פי דיווחו של ההיסטוריון היווני אריסטובולוס מקסנדריה:
- "הקבר - בחלקיו הנמוכים יותר היה בנוי מאבנים שסותתו לריבועים והיה מלבני בצורתו. למעלה, היה תא מאבן עם גג ודלת המובילה אל תוכו, כל כך צרה, שהיה זה קשה וגרם למצוקה רבה לאדם יחיד בעל מבנה קטן להיכנס דרכה. בתא היה מונח סרקופג מוזהב, שבתוכו נקברה גופתו של כורש; ספה עמדה לצדו... מרבד בבלי שימש ככיסוי ושטיחונים בצבע ארגמן שימשו כשטיח. היה מונח עליו כיסוי בעל שרוולים ובדים נוספים עשויים מלאכת-יד בבלית... מכנסיים וחלוקים מדיים צבועים כחול מונחים שם: חלקם כהים, אחרים בגוונים שונים, עם מחרוזות, חרבות כפופות-להב, ועגילים של אבן בתוך זהב, ושולחן עמד שם. היה זה בין השולחן והספה שם הונח הסרקופג המכיל את גופתו של כורש. בתוך השטח המגודר וליד העלייה לקבר עצמו היה מבנה קטן שהוקם עבור המאגיאנים שהיו שומרים על קברו של כורש".
בזמן הכיבוש המוסלמי, צבאות הערבים הגיעו לקבר והתכוונו להרוס אותו, מכיוון שהוא מפר את עמודי האסלאם. מטפלי הקבר הצליחו לשכנע את הפיקוד הערבי כי הקבר לא נבנה לזכרו של כורש, כי אם לזכרה של אמו של שלמה המלך, וכך הצילו אותו מכליה. כתוצאה מכך, ההקדשה בקבר הוחלפה בפסוק מן הקוראן, והקבר נודע כ"קבר אם שלמה", וידוע כך גם בימינו אנו.[4]
המוזוליאום נחשב למבנה הקבורה היחידני (שלא שייך או נמצא במבנה אחר) העתיק ביותר, ומכך נובע כי הוא עמיד בפני סכנות סייסמיות.
לקריאה נוספת
- Strabo, Geography. Edited and translated by Horace L. Jones. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press and London, William Heinemann, 1917-32. Digitized copy in: LacusCurtiius.
- Roman Ghirshamn, Persia, the immortal kingdom. New York Graphic Society, 1971.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Strabo, 15.3.7-8
- ^ מייקל הוגן, Tomb of Cyrus, מתוך אתר The Megalithic Portal
- ^ רונלד פרייר, 1989, The Arts of Persia, Yale University Press, מסת"ב 0-300-03987-5
- ^ אנדרו בורק, מרק אליוט, The Lonely Planet: Iran, 2008, עמ' 284