קאניז'ה
 סמל קאניז'ה | |
 | |
| בניין העיירה (2007) | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | באנאט הצפוני |
| תאריך ייסוד | המאה ה-9 |
| שטח | 76.1 קמ"ר |
| גובה | 80 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 9,871[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 25,343 (2011) |
| ‑ צפיפות | 139 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 46°03′44″N 20°03′03″E / 46.06222°N 20.05083°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.kanjiza.rs | |
קָאנִיזָ'ה וגם סְטָארָה קאניז'ה (בסרבית קירילית: Кањижа, בסרבית בכתב לטיני: Kanjiža, ביידיש: קיניזשא) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באנאט הצפוני אשר בפרובינציית וויבודינה, סמוך לגדות הנהר טיסה.
היסטוריה
היישוב מתועד בגסטה הונגרורום ומצוין כי במהלך המאה ה-9 נשלט על ידי הממלכה הבולגרית הראשונה. לאחר קרב מוהאץ' עבר האזור לשליטת האימפריה העות'מאנית. לאחר מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) עבר היישוב לחזקת ממלכת הבסבורג. בהמשך שלטה באזור האימפריה האוסטרו-הונגרית ולאחר מלחמת העולם השנייה עבר לחזקת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, אשר שמה שונה מאוחר יותר לממלכת יוגוסלביה.
ב-6 באפריל 1941 תקפה גרמניה הנאצית את ממלכת יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. האזור נמסר לחזקת הונגריה. לאחר המלחמה נכללה קאניז'ה בשטח הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה ובאזור התפתחה תעשייה. לאחר פירוק יוגוסלביה עברה העיירה לחזקת סרביה.
הקהילה היהודית
תיעוד לנוכחות יהודים בעיירה קיים משלהי המאה ה-18. לקראת מחצית המאה ה-19 הוקם בית העלמין וב-1861 הוקם בית הכנסת הקהילתי. בית הכנסת הקבוע הוקם ככל הנראה במקום מבנה בית כנסת קדום יותר ששכן במקום. בית הכנסת החדש היה בן שתי קומות, כאשר הקומה השנייה שימשה לעזרת נשים. לאחר הקרע ביהדות הונגריה חל פילוג בקהילה לשני קהלים: נאולוגי ואורתודוקסי. בשלהי המאה הוקם בעיירה סניף של כל ישראל חברים. ב-1880 התגוררו בעיירה 371 יהודים,[2] וב-1900 התגוררו 375 יהודים שהיוו 2.26 אחוזים מכלל תושביה.
לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה פעילות ציונית בקרב הקהל הנאולוגי. לקהל האורתודוקסי השתייכו גם מספר משפחות יהודיות מכפרי הסביבה, כגון מהכפר מָארְטוֹנוֹש(אנ'). קהילה נוסדה במארטונוש בשלהי המאה ה-18. ב-1800 הוקם בית כנסת לקהילה. ב-19 באפריל 1944 גורשו יהודי הכפר למחנות ההשמדה. הקהילה חרבה בשואה. ב-1949 נהרס שם מבנה בית הכנסת.
ב-1921 נמנו בקאניז'ה 285 יהודים, וב-1931 נמנו 223 יהודים.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בקאניז'ה 174 יהודים. באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. עד לסוף אותה השנה גורשו יהודי העיירה למחנות ההשמדה. איש מהמגורשים לא ניצל.[3]
ב-1948 נהרס מבנה בית הכנסת על ידי השלטונות המקומיים. ב-1994 הותקנה לוחית זיכרון לקהילה על קיר מבנה במקום בו עמד בית הכנסת.[4][5] נכון ל-2002 עמד בית העלמין על תילו, הוא היה מוקף חומת אבן ובמצב סביר.[6] בקאניז'ה נולד דן ריזינגר, צייר, מעצב גרפי וחתן פרס ישראל לעיצוב לשנת ה'תשנ"ח.
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- פנקס הקהילות יוגוסלביה, יוסף שוויצר, עמוד 237
- מאג'אר-קאניז'ה, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 200-201. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
- Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- יהדות באצ'קה, באתר יד ושם
הערות שוליים
- ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-2 ביוני 2018 (בסרבית).
- ^ "קאניז'ה", באתר JewishGen (באנגלית).
- ^ הקהילה היהודית בקאניז'ה, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 237.
- ^ אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
- ^ צילום לוחית הזיכרון, באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ תמונת בית העלמין (2002), באתר המרכז לאמנות יהודית.
- ^ ערים תאומות באתר הרשות של פלשוז'ולצה (בהונגרית).
28143105קאניז'ה