נחל אשלים

נחל אשלים
	מפל אשלים
מידע כללי
מוצא	מישור רותם
קואורדינטות מוצא	31°02′30″N 35°13′12″E / 31.0415509°N 35.2200366°E
שפך	בעבר ים המלח, כיום נחל אדמון ומלחת סדום
קואורדינטות שפך	30°51′52″N 35°18′07″E / 30.864456°N 35.301839°E

נַחַל אֲשָׁלִים (בערבית: ואדי אוּם טַארֶפֳה^[1]) הוא נחל קניוני בנגב.

גאוגרפיה

מוצאו של הנחל ביובלים רדודים שמתחתרים במישור רותם הממוקם בפינה הצפון מזרחית של הנגב, בקצהו הצפוני של קמר חצרה, בגובה 484 מטר מעל פני הים. יובלים אלו מתאחדים לערוץ ראשי, אשר מתחתר בסלעים מתקופת טורון וקנומן עליון.

בהמשך נופל הערוץ במפל בגובה של 100 מטר ואחריו, מפתח מעוק באורך כשני קילומטר, בסלעי הדולומיט. בתוך המעוק מכתשות וגבים המתמלאים לאחר שיטפון. בסוף המעוק, מפלס הנחל את דרכו בתוך סלעי חוואר הלשון של דרום מישור עמיעז. הנחל נשפך בעבר לים המלח, סמוך לשער של מפעלי ים המלח, אך כיום מופנה לתעלה שמנקזת אותו דרומה לאזור נחל אדמון ומלחת סדום. שטח אגן הניקוז של הנחל הוא כ-80 קילומטר רבוע. יובליו העיקריים, מקבילים לו מצפון, והם נחל עמיעז, יחד עם יובלו הגדול נחל חמרמר, ונחל עזגד.

זיהום הנחל

ב-30 ביוני 2017 זוהם הנחל על ידי זרימת שפכי גבס חומציים ממפעל רותם אמפרט כתוצאה מקריסת קיר בגובה 60 מטרים במאגר שפכים במפעל. בעקבות הדליפה נחסם לסירוגין במשך 24 שעות קטע בכביש 90 שבין מפעלי ים המלח לצומת כיכר סדום^[2]^[3]^[4]. על פי אומדנים שפורסמו על ידי רותם אמפרט זרמו כ-100 אלף קוב של שפכים לאורך 20 קילומטרים בנחל אשלים. הדליפה גרמה למותם של בעלי חיים, בכללם כשליש מהיעלים בנחל אשלים^[5]. המשרד להגנת הסביבה פתח בחקירה פלילית^[6] כנגד רותם אמפרט ומנהליה^[7].

המים המזוהמים זרמו לברכות אגירה בתחומי מפעלי ים המלח ומפעל המגנזיום, בשטח נוצר אגם חדש מדרום למפעל המגנזיום. בשטח קיים חשש כי מי הזיהום יפגעו במי מלחת סדום.

באותה עת נערכו מספר הפגנות נגד חברת כימיקלים לישראל, האחראית העיקרית לזיהום נחל אשלים.

ביוני 2020 נפתח הנחל מחדש למבקרים לאחר סדרת בדיקות שהראתה שלמבקרים בנחל לא נשקפת סכנה ממזהמים ובפרט לא מפלואוריד^[8].

ארבע שנים לאחר הזיהום בנחל אשלים, מחקר מראה שסביבתו עדיין נגועה בחומרים רעילים. הזיהום פוגע בין השאר ביכולת נביטת זרעים של צמחים, וגורם נזק לקרומים ביולוגיים על הקרקע החיוניים להתפתחות הצומח והחי בסביבה מדברית. הזיהום בנחל עצמו נותר משמעותי והוא יוסיף להשפיע לרעה על הצומח והחי עוד עשרות שנים לפחות^[9].