צי הים השחור
 | |
| סמל צי הים השחור של רוסיה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | צי הים השחור |
| מדינה |
 רוסיה |
| שיוך | משרד ההגנה הרוסי |
| סוג | צי לכל דבר |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1783–הווה (כ־241 שנים) |
| מלחמות |
המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792) הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812) מלחמת העצמאות היוונית המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) מלחמת קרים מהפכת 1905 מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה מלחמת העולם השנייה המלחמה הקרה המלחמה בדרום אוסטיה המאבק בשוד הימי לחופי סומליה סיפוח חצי האי קרים |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | לוחמים בשירות סדיר |
| ציוד עיקרי | ספינות קרב, צוללות אטומיות |
| פיקוד | |
| יחידת אם | הצי הרוסי |
| מפקדים | ראו רשימה |
צי הים השחור הרוסי (ברוסית: Черноморский флот) הוא הצי המבוסס בים השחור ובסיסיו העיקרי נמצא בעיר סבסטופול (אוקראינה דה יורה, רוסיה דה פקטו). הצי מחזיק ברשותו גם בסיס נוסף בנובורוסייסק. מפקד הצי הנוכחי (מאז 2013) הוא אדמירל אלכסנדר ויטקו.
היסטוריה
צי הים השחור הוקם כאיחוד של שייטת דנייפר, אזוב וקרים לשייטת הים השחור במאי 1783. במקביל להקמת הצי החלו עבודות בהקמת נמל חדש בסבסטופול, שהחל משנת 1804 שימש כבסיס ראשי. ב-1785 הצי התחזק משמעותית והוקמה המפקדה של צי הים השחור, שמושבה הייתה תחילה בחרסון ובאותן שנים תרם פיודור אושקוב רבות לפיתוח הצי.
במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1787–1792), צי הים השחור הנחיל תבוסות כואבות לצי העות'מאני כמעט בכל המערכות שניהלה רוסיה כנגד הטורקים ואט-אט ביסס עצמו הצי כצי חזק ואיתן.
בתקופת הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה, צי הים השחור עבר דרך המצרים בוספורוס ודרדנלים ופעל לשחרור האיים היוניים וקורפו, במימי הים התיכון, מידי הצרפתים.
המאה ה-19
הצי נחלץ שוב למאבק מול הצי העות'מאני, בעת המלחמה העות'מאנית-רוסית (1806–1812). ב-1807 צי הים השחור הנחיל תבוסה כואבת לצי העות'מאני בים האגאי, ואזור הדרדנלים.
בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829), צי הים השחור ביצע מתקפות משולבות באזור הקווקז והבלקן, ובכל המערכות שנוהלו כנגד הטורקים הצי הרוסי ניצח והטביע ספינות עות'מאניות רבות. באמצע המאה ה-19, צי הים השחור הרוסי הפך לצי המפרשים הטוב ביותר בעולם, עם 14 ספינות מפרשים ושלל ספינות נוספות.
מלחמת קרים חשפה את רוסיה במערומיה. רוסיה נלחמה מול בריטניה, סרדיניה, צרפת והאימפריה העות'מאנית על השליטה בבלקן, בים השחור והקווקז. הצי הנחיל תבוסות קשות לצי הטורקי וניצב מול איום השמדה, כאשר מלחי הצי הגנו באומץ רב על העיר סבסטופול, בעת הטלת המצור עליה. מלחמת קרים פגעה קשות ברוסיה בכלל ובצי הים השחור בפרט. ההסכמים שנחתמו לאחר מלחמת קרים, אסרו על רוסיה להחזיק בצי מלחמתי בים השחור ורק ב-1871 בוטל סעיף זה. בעקבות כך הרוסים החלו בניית הצי מחדש. מכיוון שהיה אסור להעביר אוניות קרב דרך המצרים מהים התיכון לים השחור, היה צורך לבנות את כל האוניות החדשות במספנות על חוף הים השחור.
המאה העשרים
במהלך מהפכת 1905 בצי התרחשו מספר אירועים שהמרכזיים בהם היו מרד על אוניית הקרב פוטיומקין ומרד בראשות פיוטר שמידט.
המבחן הראשון של צי הים השחור המחודש היה במלחמת העולם הראשונה, ואף שכמה ממפקדי הצי התנהלו בגבורה רבה, הצי התקשה להתמודד בקרבות מול הגרמנים. בשנת 1916 למפקד הצי מונה אדמירל אלכסנדר קולצ'אק. בתקופתו הצי החזיר לעצמו שליטה כמעט מלאה בים השחור.
בעקבות הסכם ברסט ליטובסק רוסיה הסובייטית העבירה חלק משמעותי של האוניות לנובורוסייסק אך בסופו של דבר הם נאלצו להטביע את האוניות שהיו ברשותם, אך חלק מהאוניות עזבו לכיוון חצי האי קרים שהיה בשליטה גרמנית. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה אוניות הצי שנותרו היו חלק של הצבא הלבן והשתתפו בפינוי הכוחות מחצי האי קרים. במהלך זה השתתפו כ-130 אוניות הצי. לאחר הקמת ברית המועצות הצי הוקם מחדש.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, השתתף הצי בשורת מבצעים של חיל הנחתים, חרף ניסיונות מוצלחים למדי של הנאצים לשתק את צי הים השחור. אמנם הבסיסים העיקריים של הצי בסבסטופול ואודסה נכבשו על ידי הנאצים. בתקופה זו רוב אוניות הצי התרכזו בנובורוסייסק.
בשנת 1955 בקרבת סבסטופול התפוצצה וטבעה אוניית קו "נובורוסייסק" ועל סיפונה היו כ-605 ימאים. האונייה התקבלה מאיטליה במסגרת שילומים לאחר מלחמת העולם השנייה וסיבת הפיצוץ לא ברורה עד היום.
בתקופת המלחמה הקרה הצי עבר שורת שינויים ארגונים והשתתף בתמרונים צבאיים רבים. הצטרפות טורקיה לנאט"ו ושליטתה במעבר בין הים השחור לבין הים התיכון הקטינה בהרבה את החשיבות האסטרטגית של הצי בים השחור. במהלך כל תקופת המלחמה הקרה הייתה נוכחות קבועה של ספינות הצי בים התיכון. במטרה זו ספינות הצי נעזרו גם באוניות שבאו מצי הבלטי וצי האוקיינוס השקט.
בין רוסיה לאוקראינה
התפרקות ברית המועצות הביאה לפירוק צי הים השחור והוא היה במחלוקת בין רוסיה לאוקראינה עד לחתימת הסכם מיוחד ב-1997 על הקמת ציים נפרדים וב-12 ביוני 1997 הונף לראשונה בבסיס צי הים השחור דגל הצי הרוסי. נושאת המטוסים האדמירל קוזנצוב שהיא נושאת מטוסים היחידה שנבנתה בברית המועצות הועברה לצי הצפוני של רוסיה, אך ללא מטוסים וטייסים שנשארו באוקראינה.
באותה שנה נחתם הסכם בין רוסיה לאוקראינה לפיו צי הים השחור הרוסי מחכיר את בסיס הצי בסבסטופול עד שנת 2017. כ-70% מתשתיות צי הים השחור נמצאים בחצי האי קרים: סבסטופול, פאודוסיה וניקולאייב, כאשר בנובורוסייסק נמצא בסיס משני של הצי. בהתאם להסכמות בין הצדדים רוסיה לא יכולה להוסיף ספינות נוספות לבסיסיה בחצי האי קרים והחלפות ספינות צריכים להיות מתואמים עם אוקראינה.
הצי היה נושא המשיך להיות נושא לוויכוחים בין רוסיה לאוקראינה, כאשר נשיא אוקראינה ויקטור יושצ'נקו הכריז ב-2005 כי נוכחות צי הים השחור הרוסי בסבסטופול היא איום על ביטחונה הלאומי של אוקראינה. בשל הכרזות אלה, משרד ההגנה הרוסי החל לקדם רעיון לבניית בסיס צי חדש בנובורוסייסק כתחליף לבסיס בסבסטופול, מתוך תקווה לסיים את בניית הבסיס עד שנת 2017.
באוגוסט 2008 הצי היה שותף בהטלת המצור על נמל פוטי בגאורגיה וביצע תמרונים משותפים עם הצי האבחזי.
ב-2010, עם בחירתו של ויקטור ינוקוביץ' לנשיא אוקראינה, חתמו נשיא רוסיה דמיטרי מדבדב ונשיא אוקראינה ינוקוביץ' על הסכמי חרקוב, שבמסגרתם חוזה ההחכרה של רוסיה הוארך ב-25 שנים נוספות עם אופציה ל-5 שנים נוספות. לפי זה, צי הים השחור יוכל לשהות בסבסטופול עד שנת 2042 או 2047.
בשנת 2014 בעקבות משאל עם עבר חצי האי קרים במלואו מאוקראינה לרוסיה כרפובליקה אוטונומית בפדרציה הרוסית. צי הים השחור נשאר בנמל סבסטופול.
בים התיכון
בשנים האחרונות, צי הים השחור חיזק את נוכחותו בים התיכון באמצעות הקמת בסיס צבאי בסוריה. הבסיס בטרטוס, עתיד לשמש כבסיס צי הים התיכון הרוסי, שהוא צי משנה של צי הים השחור והוקם בשנת 2013 כאיחוד מבצעי של הצי הרוסי בים התיכון (Оперативное соединение ВМФ России на Средиземном море) ומכונה באופן לא רשמי כ"שייטת בים התיכון של הצי הרוסי". בעבר, צי הים השחור החזיק בבסיס ימי בטרטוס (סוריה) שהיה בשלבי בנייה מתקדמים והרחבתו הייתה עתידה להסתיים ב-2012. עקב המצב הפוליטי במדינה, עבודות הבנייה בו הופסקו.
ספינות הצי תומכות בלחימה של צבא רוסיה בסוריה וירו טילים מסוג 3M-54 Klub למטרות בשטח סוריה.
מפקדי הצי
|
|
|
הרכב הצי
להלן סדר הכוחות של הצי (נכון לשנת 2016)
ספינות:
- סיירות -1
- פרגטות - 3
- קורבטות - 7
- שולות מוקשים - 12
- ספינות טילים - 5
- ספינות נחיתה חמושות - 8
- צוללות - 7
יחידות יבשתיות:
- חטיבת נחתים
- חטיבה משולבת להגנת החוף (תותחי חוף וטילי יבשה-ים)
- רגימנט נ"מ
- גדוד נחתים עצמאי
- יחידת מודיעין ימית
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צי הים השחור |
| הכוחות המזוינים של האימפריה הרוסית | ||
|---|---|---|
| פיקוד | המפקד העליון • משרד המלחמה • המטה הכללי הרוסי (הפיקוד במלחמת העולם הראשונה) | 
|
| חילות הצבא | הצי הרוסי הקיסרי • חיל האוויר הרוסי הקיסרי • צבא האימפריה הרוסית | |
| ציי האימפריה הרוסית | הצי הבלטי • צי הים השחור • צי האוקיינוס השקט • שייטת הים הכספי | |
| רפורמות ומוסדות צבאיים | גזרת הקנטוניסטים • הגווארדיה הרוסית • הרפורמה הצבאית של אלכסנדר השני | |
21519580צי הים השחור