פיוטר שמיט
פיוטר שמיט (ברוסית: Пётр Петрович Шмидт; 17 בפברואר 1867 - 19 במרץ 1906), היה קצין בצי הרוסי שהצטרף למהפכת 1905 והוצא להורג. הוא ידוע בתרבות הרוסית כ"לייטננט שמיט".
שנותיו הראשונות
פיוטר שמיט נולד באודסה (היום באוקראינה) במשפחת קצין צי ממוצא גרמני. בשנים 1880-1886 שמיט למד בבית הספר לקציני ים ועם סיומו החל לשרת בצי הבלטי. בשנת 1888 שמיט התחתן עם פרוצה שפעלה בנמל. מנישואים אלו שלא החזיקו מעמד זמן רב היה לו בן. בעקבות הנישואים ובהתאם לנוהג שהיה אז בקצונת הצי, על מפקדי הצי היה לפטר אותו מהשרות. בהיותו בן של קצין בכיר לשעבר ואחיין של אדמירל סודרה לו יציאה לחופשה למספר חודשים ואחר כך יציאה לחופשת מחלה ארוכה. בסופו של דבר שמיט הועבר לשרת בצי הים השחור. במקום השרות החדש היחסים שלו עם הממונים לא היו טובים ובשנת 1890 שמיט עזב את הצי.
בשנת 1892, לפי בקשתו נקלט בחזרה בצי ונשלח לשרת בצי הבלטי. בשנת 1894 הועבר לשרת לולדיווסטוק ובשנת 1895 הועלה לדרגת סגן. מפקד הצי באזור היה חבר קרוב של דודו והתבקש על ידו לעזור בקליטת האחיין. במהלך שרותו שמיט עבר כמעט כל אוניות הצי ולא הסתדר עם הקצינים באף אחד מהאוניות. בשנת 1898 הוא ביקש לסיים את השרות. החל משנת 1898 שמיט שירת בצי הסוחר של החברות פרטיות. בשנת 1903 אונייה שהייתה תחת פיקודו עלתה על שירטון באשמתו. פעם נוספת קשרים משפחתיים עזרו לשמיט להינצל ממשפט.
באפריל 1904, לאור תחילת מלחמת רוסיה-יפן שמיט נקרא לשרות צבאי. בדצמבר 1904 הוא יצאה על אוניית אספקה מלייפאיה לכיוון ולדיווסטוק. בינואר 1905 בהיותו חולה בפורט סעיד עזב את האונייה והועבר לסבסטופול.
תקופת מהפכת 1905
פיוטר שמיט נמצא בסבסטופול החל מפברואר 1905. הוא ייסד ארגון "ברית קציני הים - חברים של העם" והיה לו חלק פעיל בתעמולה מהפכנית בעיר ובבסיס הצבאי. בסוף אוקטובר הוא נעצר. במהלך חקירה שמיט הואשם בין היתר בלקיחת כסף מקופת האונייה ללא רשות. שמיט אמר להגנתו שאיבד את הכסף במהלך נסיעה באופניים. דודו העביר את הסכום הנדרש לקופת הצי והנושא נסגר. ב-7 בנובמבר 1905 שמיט פוטר מהצי.
ב-13 בנובמבר 1905 משלחת ימאים מסיירת "אוצ'אקוב" וחיילים הגיע לביתו של שמיט וביקשה ממנו לעמוד בראש המרד. הימאים חשבו שבמידה ובראש המרד יעמוד קצין הצי, גם אוניות נוספות יצטרפו למרד. ב-14 בנובמבר שמיט הכריז על עצמו כמפקד הצי בים השחור וקבע את מטה שלו בסיירת "אוצ'קוב". באותו יום הוא שלח מברק לניקולאי השני בה ציין ש "הצי בים השחור נאמן לעם הרוסי, דורש כינוס מיידי של הפרלמנט ואינו מכיר בסמכות שרי הצאר. על החתום - מפקד הצי פיוטר שמיט".
על האונייה הונף דגל אדום, אך רוב אוניות הצי שעגנו בנמל לא תמכו במרד ורק 3 הצטרפו. במהלך 15 בנובמבר החלו פעולות צבאיות נגד האוניות המורדות ולדיכוי המרד בבסיס היבשתי, לקראת הערב כל מנהיגי המרד נעצרו.
במהלך פברואר 1906 נערך משפט צבאי בדלתיים סגורות. בהתאם להחלטת בית המשפט 4 מנהיגי המרד כולל שמיט הוצאו להורג. במאי 1917 הגופות הועברו לסבסטופול והוטמנו בקתדרלה המקומית.
שמיט בתרבות הרוסית
בתקופה הסובייטית שמיט היה חלק בלתי נפרד מהמורשת המהפכנית. רחובות בערים רבות נקראו על שמו. בשנת 1962 נפתח מוזיאון לזכרו.
דמותו הוזכרה בספר ידוע עגל הזהב של אילף ופטרוב בה הדמות הראשית מבקשת את עזרת פקידי הממשל כ"בן של לייטננט שמיט" אך להפתעתו נפגשת במשרד הפקיד הבכיר עם "בן" נוסף. לאור הפופולריות הגדולה של הספר, הביטוי "ילדי לייטננט שמיט" נכלל בסלנג הרוסי ומבטא השתייכות לקבוצת אנשים שלא קיימת כלל.
בנו של שמיט היה בצבא הלבן שלחם נגד הבולשביקים ונפטר בצרפת בשנת 1951.
קישורים חיצוניים
- קורות חיים (ברוסית)
24400942פיוטר שמיט