עולש (צמח)
 עולש
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אסטראים |
| משפחה: | מורכבים |
| סוג: | עולש |
| שם מדעי | |
 Cichorium
| |
עֹלֶשׁ ידוע גם בשם ציקוריה (שם מדעי: .Cichorium L) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים ממשפחת המורכבים. סוג זה כולל 7 מינים ותפוצתו משתרעת במקרונזיה, מצפון וצפון מזרח אפריקה הטרופית עד חצי האי ערב, ומאירופה עד מרכז אסיה ומערב ההימלאיה.[1] המין המוכר ביותר הוא עולש מצוי, מהיר צמיחה וגדל באזורים רבים בעולם. יש לו שימושים רבים: כתבלין, כתוסף או תחליף לקפה, ובתחילת המאה ה-20 אפילו לאיפור.
מאפייני הסוג
צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים המסתעפים בעונת פריחתם. השורשים קשים ועמוקים.
העלים מסורגים ומרוכזים בתחתית הצמח.
הקרקפות יושבות על פי רוב בחיק העלים. קשקשי (החפים) המעטפת ערוכים בשני דורים. המצעית שטוחה וחשופה על פי רוב. כל הפרחים לשוניים ודו-מיניים, צבעם כחול, ארגמני או לבן. הכותרת קטומה ובעל 5 שיניים.
הזירעונים דמויי ביצה הפוכה או פירמידה הפוכה ובעלי ציצית משתיירת של מוצים או קשקשים.[2]
מיון
כ-7 מיני בר משויכים לסוג עולש לפי אתר POWO, מתוכם 4 מינים בישראל. לפי הבוטנאים הישראלים בישראל מין אחד בלבד עולש מצוי. וגם פה יש מחלוקת לפי מיכאל זהרי ואבינעם דנין שמו המדעי Cichorium pumilum ולפי אתר ישראל שמו המדעי Cichorium endivia.[3]
ואלו שמות מיני הבר בישראל לפי אתר POWO:
- Cichorium pumilum Jacq – שמו עולש מצוי לפי המגדיר של מיכאל זהרי;[3]
- Cichorium endivia – שמו עולש מצוי לפי אתר צמחיית ישראל וסביבתה;[4]
- Cichorium calvum Sch.Bip – צמח גר בישראל שמוצאו באתיופיה;[5]
- Cichorium intybus L – שמו עולש תרבותי שתפוצתו רחבה מאוד בעולם ומשרעת תפוצת מוצאו רחבה וכוללת את ישראל.[6]
מינים בולטים
עוֹלֶשׁ מָצוּי – Cichorium pumilum
צמח עשבוני חד-שנתי בעל שושנת עלים בצבע ירוק כהה הגדלים בחודשי החורף,[7] העלים משמשים למאכל. התפרחת באביב המאוחר מגביהה עד גובה מטר. הפרחים יושבים במקומות ההסתעפות (פרחים לשוניים בצבע תכלת עם אבקנים בצבע כחול כהה). הזרעונים מוארכים, צבעם שחור והם ניתנים לקלייה ולהכנת משקה הציקוריה שמשמש כתחליף או כתוספת לקפה.[8] נפוץ בקרקעות כבדות בבתי גידול פתוחים ובצדי דרכים בחבל הים-תיכוני ובצפון הנגב. תפוצתו ים-תיכונית ומערב אירנו-טורנית.
בימי הצנע בארץ, כשהיה מחסור ובעקבותיו הונהג קיצוב במזון, נהגו לשתות תחליפי קפה, ובהם ה"ציקוריה", אותה היו מפיקים מצמח העולש.[דרוש מקור]
אנדיב – Cichorium endivia
.jpg)
צמח המשמש כירק ומקורו בהודו ובאיראן.[9] עליו נאכלים טריים או מבושלים והוא עשיר בוויטמינים, במינרלים ובסיבים תזונתיים - חומצה פולית, ויטמין A וויטמין K.[10]
מקורות במשנה ובתלמוד
בתקופת חז"ל נהגו כנראה להשתמש בו כירק ופרי יומיומי. הוא אף מובא מספר פעמים במשנה ובתלמוד בבלי: "כל שהוא מאכל אדם… העולשין והכרשין והרגילה" (משנה, מסכת שביעית, פרק ז', משנה א'). "ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין"... (משנה, מסכת פסחים, פרק ב', משנה ו'), ראו ערך מרורים. נראה שהיו משתמשים בהם גם כמאכל לבהמות. "התולש עולשין... אם לאכילה... אם לבהמה..." (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ג עמוד א').
בהלכה
בתקופות שונות היו חששות שמערבים שומן אסור בתהליך ייצור הציקוריה כתחליף לקפה, ולפעמים התעוררו ויכוחים בין רבנים בענין. במסגרת אחד מן הפולמוסים נדפס בשנת תרמ"ו בקרקוב ספר "כתוב זאת זכרון בספר".[11]
תכונות רפואיות
ברפואה העממית נוהגים להשתמש בכל חלקי הצמח לריפוי אנמיה, חוסר תיאבון, דלקות במערכת השתן ורמת סוכר גבוהה בדם. העולש נחשב לצמח הטוב ביותר לריפוי מחלות כבד ולניקוי מערכת הדם מזיהומים.[12][13]
לקריאה נוספת
- עזריה אלון, 300 פרחי בר בצבעי הקשת, הוצאת החברה להגנת הטבע. 1987, עמוד 48.
- נסים קריספיל, המדריך השלם לצמחי מרפא בארץ ובעולם. מעריב – הד ארצי.
- מיכאל זהרי, כל עולם הצמחים, הוצאת עם עובד, 1978. עמודים 570, 572.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: עלש |
- סלט עולש / רותי קינן, באתר ynet
- יעל גרטי, אנדיב – "הזהב הלבן": מחדר חשוך אל מרכז הצלחת, 1 בינואר 2006
- עולש מצוי, משרד החינוך, תקשוב דרום
- עולש מצוי, מרכז הרופאים המומחים
- אורי וטלי מאיר-צ'יזיק, שירת העשבים – ליקוט עשבי בר למאכל, 19 במרץ 2007
- עולש באתר גמנון
- עולש באתר: 'דף יומי'.
הערות שוליים
- ^ .Cichorium L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 457
- ^ 3.0 3.1 מיכאלי זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, עם עובד, תל אביב, 1998, מהדורה חדשה ומורחבת, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1998, עמ' 484
- ^ עולש תרבותי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ .Cichorium calvum Sch.Bip, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ Cichorium intybus L, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ חודש אִיָר – עולש מצוי Cichorium endivia | כלנית, באתר www.kalanit.org.il
- ^ תחליף קפה עולש: תועלת ופגיעה על בריאות על iLive, באתר he.iliveok.com
- ^ אוריון-שיווק באינטרנט, Cichorium intybus, ראן בוטניקלס
- ^ כיוון חדש – המגזין לאזרח הותיק רעננה – אוקטובר 2018 – גיליון 256, באתר user-1723486.cld.bz
- ^ ראה עוד אצל יחיאל גולדהבר, "פולמוס כשרות הציקוריה", בתוך: ישורון, כרך י"ט עמ' תשצב-תתלד, (אלול תשס"ז); כרך כ' עמ' תתלט-תתסד (אדר תשס"ח), ובאור הצפון, חלק י"ח עמ' ק"ו-קי"א, ירושלים תש"ע.
- ^ עולש מצוי : תבלין,צמח רפואי, באתר www.wildflowers.co.il
- ^ פרחים של עולש ברפואה העממית. מהם היתרונות של פרחים עולש וכיצד להשתמש בהם?, באתר iw.trendexmexico.com
- עולש, באתר ITIS (באנגלית)
- עולש, באתר NCBI (באנגלית)
- עולש, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עולש, באתר צמח השדה
- עולש, באתר Tropicos (באנגלית)
- עולש, באתר GBIF (באנגלית)
- עולש, באתר IPNI (באנגלית)
עולש (צמח)38955998Q158514