ציפור (סירה)
 | |
 | |
| סירת ציפור בהעברת יוחאי בן-נון לטקס קבלת הפיקוד על חיל הים, ינואר 1960. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סירה מהירה. |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 . |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | 'קטניו' מילנו איטליה |
| הוזמנה | הושקה 1943 שימשה את השייטת העשירית, (אנ') |
| תקופת הפעילות | 1949 נרכשה עבור חיל הים הישראלי – הווה |
| אחריתה | הושבתה |
| מלחמות וקרבות |
 מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים |
| מידות | |
| אורך | 8.20 מטר |
| רוחב | 2.32 מטר |
| שוקע | גובה 1.52 מטר |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | מרבית 35 קשר, עמוסה כ-24 קשר. |
| גודל הצוות | 2 משיטים מקום ל-6 לוחמים |
| טווח שיוט | כ-200 מיל ימי. |
| הנעה | הנעה: 2 מנועי אלפה-רומיאו 6 צילינדר 2,500 סמ"ק 100 כח סוס כל אחד |
| צורת הנעה | שתי ברכיים מצטודדות, 2 מדחפים מסתובבים בכיוונים הפוכים על אותו ציר. |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש | מקלע 0.3 |
| אמצעי גילוי ול"א | מכ"ם ריטאון |
ציפור היא סירה מהירה במקורה שימשה את הצי המלכותי האיטלקי כטרפדת. ואילו את שייטת 13 של חיל הים הישראלי שימשה לפיקוד קדמי, איסוף לוחמים, ותובלת פושטים. סירות מדגם ציפור שירתו מאז מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים. עד שהוחלפו בסנוניות במהלך מלחמת ההתשה.
רכישה
סירה ראשונה נרכשה בשנת 1950 ממפעל 'קטניו' . יחד עם סירות הנפץ. בחיל הים הישראלי נקראה ה"הציפור הכחולה" על שם המכונית המהירה ביותר בעולם באותה עת הציפור הכחולה Proteus CN7 . הסירה המקורית הייתה משומשת גוף מעץ בשיטה מרועפת ועם חבטות הגלים במהירות הגבוהה נעשה רעוע. גם פרצה בה שריפה שכובתה אך לאחר מספר שנים הושבתה. שתי סירות נוספות, נבנו מעץ בדופן חלקה, בבית המלאכה של השייטת בישראל.
-
מנוע מכונית מירוץ אלפא רומיאו 2,500 סמ"ק שהותאם על ידי 'קטניו' להנעה ימית. -
טרפדות איטלקיות זעירות MAS מהם נבנו דגם ה'ציפור' -
דגם מוקדם של טרפדת איטלקית MAS ממלחמת העולם ממנה התפתחה ה'ציפור'.
התקנות
הסירה תוכננה לשאת בבמרכזה טורפדו יחיד. במקומו הורכבו מכלי דלק שהאריכו את טווח ההפלגה. נפח פנים הסירה איפשר השטת כ-6 לוחמים. הסירות צוידו במכשירי קשר בתחום תג"ם ות"אג וחומשה במקלע 0.3. מעמדה מחוזקת בחרטום ניתן היה להפעיל מרגמה 52 ששימשה לירי פגזי תאורה.[1] בתחילת שנות ה-60 צוידה במכשיר מכ"ם של חברת רייטאון. אנטנת המכ"ם מעל הקבינה הייתה ניתנת לקיפול על מנת להרכיב במקומה מקלע 0.3.
פעילות מבצעית
במהלך מלחמת העולם השנייה שותפה הסירה בחלק מפעולות השייטת העשירית האיטלקית (אנ'). בחיל הים נעשה בה שימוש רב לצורכי אימונים. להובלת לוחמים ולפיקוח צלילה. כמו כן עשתה שירות חשוב בטקסים של החייל בהובלת מפקדים והצדעה מכלי השיט.
- בתקופת פעולות התגמול שלפני מלחמת סיני השתתפו הציפורים במארבים. ואף תפסו באחת הפעמים שתי סירות מחבלים מדרום לאשקלון.
- ב-25 ביוני 1955 נשלחו קבוצת לוחמי השייטת דב שפיר כולל צבי גבעתי לחדירה לנמל ביירות כאימון מבצעי. אח"י נגה (ק-22) הובילה את הכח והורידה את סירת הציפור במרחק 18 מיל ימי מהנמל. הצוללים יצאו לדרכם במרחק קצר משובר הגלים ומפקד השייטת יצחק רהב נשאר בציפור. האימון המבצעי הסתיים בהצלחה.
- במסגרת פעילות יחידה 788 כדי למנוע גניבת רשתות דייג בכנרת. לבסיס היחידה הובאו בחשאי שתי סירות ציפור, עם לוחמים משייטת 13 בפיקוד ראובן פנחס, שחיכו במארב מול חוף כורסי. הדייג הישראלי נשאר לשמור על הרשתות צויד במכשיר קשר. הגנבים נתפסו והוכו מכות נמרצות. חלה הפסקה ארוכה בגניבות.
- בפעולת פורט סעיד (1967) שימשה הציפור כסירת איסוף הצוללים. הסירה הורדה מהמשחתת אח"י יפו גררה את החזירים לנקודת הפיצול. אספה את הצוללים לאחר הפעולה בנמל ונעה עצמאית לנמל אשדוד. מאוחר יותר נאספה אל אח"י יפו.[2]
- ב-7 ביוני 1967 כאשר אבד הקשר עם הצוללים בפעולת אלכסנדריה הוציא חיל הים את שייטת המשחתות לחילוץ בכח ועליהן נישאו שתי סירות ציפור, החילוץ בוטל בהוראת הרמטכ"ל יצחק רבין.[3]
-
ספינת איסוף 'הציפור הכחולה' בקדמה עומד מפקד חיל הים אלוף יוחאי בן-נון, 1962. -
זוג סירות ציפור עם דגל הרמטכ"ל. -
סירת ציפור מביאה את אל"מ יוחאי בן-נון לטקס באח"י יפו (ק-42). -
סירת ציפור בהעברת מכובדים לטקס.
מקורות והסברים
קריאה נוספת
- יוניו ולריו בורגזה, שדי הים, הוצאת מערכות, 1979 1970
- מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי ספרית מעריב, 1993, ע' 161, 200, 204, 298-291, 305, 324-322, 329, 328, 331.
- MarcoSpertini, Erminio Bagnasco I MEZZI D'ASALTO DELLA X FLOTIGLIA MAS 1940-1945 Ermano Albertelli Editore, 2005
קישורים חיצוניים
- סירת ציפור באתר עמותת חיל הים.
- סירות תקיפה איטלקיות מנועי אלפא-רומאו, סרטון אמריקאי, 2 באוקטובר 2013.