מסת אם
מסת־אם או מטריקס של סלע היא מונח בגאולוגיה המתאר את מסת החומר הבנוי מגרגירים דקים שבו משובצים גרגרים (או גבישים) גדולים בהרבה.
מסת־האם של סלע יסוד בנויה מגבישים זעירים, לעיתים מיקרוסקופיים, שבהם משובצים גבישים גדולים בהרבה המכונים פנוקריסטים. מרקם פורפירי זה מאפיין מצב שבו המגמה מתקררת בכמה שלבים. לדוגמה, באנדזיט פורפירי משובצים פנוקריסטים גדולים של פלגיוקלז במסת־אם דקת־גרגיר. בדרום אפריקה כורים את רוב היהלומים מתוך מסת־אם של קימברליט, סלע דמוי חרסית שעברה בליה, המכונֶּה "קרקע צהובה".
מסת־האם של סלעי משקע הוא חרסית דקת־גרגיר או טין שבו משובצים גרגרים גדולים יותר.
קונגלומרט וברקציה הם שני סוגים של סלעי משקע השייכים לקבוצת הגודל המכונה רוּדיטים, שבה גודל הגרגר גדול מ-2 מילימטר. סלעים אלו נהוג למיין בכמה שיטות, כשאחת מהן היא על פי אחוז מסת־האם מכלל הסלע. לשיטה נוספת למיון סלעים אלה, המתבססת על יחסי הגודל שבין השברים הבונים את הסלע, יש קשר ישיר לאחוז מסת־האם בסלע. אם כל השברים הם באותו גודל הסלע נקרא ממוין היטב (well-sorted), ואם יש גדלים רבים הוא ממוין רע (ill-sorted). בדרך כלל סלע ממוין היטב יכיל מעט מסת־אם, בעוד שאחוז מסת־האם בסלע ממוין רע יהיה גבוה יותר.