צבי אבירם

צבי אבירם (ברלין, 1927 – ישראל, 2020) היה ניצול השואה, ממייסדי המחתרת "חוג חלוצי" בגרמניה הנאצית בתקופת השואה, פעיל בעלייה ב', סופר ואיש עדות. 

קורות חיים

ילדות ונעורים בברלין

צבי אבירם נולד בשם היינץ אברהמזון (Heinz Abrahamsohn) בברלין. אביו ארתור אברהמזון (נולד ב-1889 בברלין, נרצח ב-1943 באושוויץ) היה חייל בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה וסנדלר במקצועו, בעל חנות קטנה. אמו מרגרטה אברהמזון לבית יעקובזון (נולדה ב-1901 בברלין, נרצחה ב-1943 באושוויץ) הייתה תופרת. אחותו בטי נולדה ב-1929.

בגרמניה הנאצית

לאחר עליית הנאצים לשלטון, בחרם אחד באפריל 1933 על עסקים יהודיים, הותקפה המשפחה. בני המשפחה לא נפגעו פיזית, אך האב סגר את חנותו. הוא היה חבר בברית חיילי החזית היהודים עד שזו פוזרה וקיומה נאסר בצו הנאצים. אבירם היה חבר בקבוצת הכדוריד של הקהילה היהודית בברלין, עד שקיום הקבוצה נאסר ב-1938. לאחר ליל הבדולח נאסר עליו ללכת לבית ספר ממלכתי והוא החל ללמוד בבית ספר יהודי. בליל הבדולח נעצרו דודיו קורט גרינברג (Kurt Grünberg) ואריך יעקובזון (Erich Jacobsohn) הקומוניסט ונשלחו למחנה הריכוז זקסנהאוזן, אך שוחררו כעבור תקופה קצרה. אחותו של צבי, בטי, נשלחה בקינדרטרנספורט לבריטניה ומשם לאוסטרליה.

באפריל 1941 החל צבי בלימודיו כחניך בעבודות מתכת (נפחות וחרשות ברזל) אך כעבור כחודשיים נאלץ לעזוב את לימודיו והחל להיות מועסק בעבודות כפיה בתעשיית המתכות והחימוש (במפעלי Tachometer-Werken (deuta-Werke)) של אדולף שינדלינג (גר'), במשמרות לילה. הוריו גויסו לעבודות כפיה אף הם. בעבודה התיידד אבירם עם קומוניסט והחל לדון עמו על אפשרויות מחבוא. מחוץ לעבודה נמנע אבירם מענידת הטלאי הצהוב והסתובב באורח חופשי.

ב-27 בפברואר 1943 נאסרו הוריו של אבירם באקציית בתי החרושת ונשלחו לאושוויץ, שם נרצחו בתאריך לא ידוע. דירתם נחתמה בידי הגסטפו. אנשי גסטפו הגיעו לדירה לעצור את אבירם, אך הוא לא היה בה וכך ניצל. אבירם הגיע לדירה בחשאי, בלילה, אך לאחר ימים מעטים הפסיק לישון בה מחשש למעצר בידי הגסטפו.

פעילות מחתרתית

דרך חברו מתקופת הלימודים לאופולד (פולדי) חונס (Leopold Chones) ;‏ נולד ב-1924, נרצח באושוויץ ב-1943) יצר אבירם קשר עם גד בק ויצחק שוורזנץ, פעיל "החלוץ" בז'נבה. שוורזנץ הסתתר בסיוע חברתו אדית וולף. השלושה, עם חברים נוספים, ייסדו את תנועת הנוער הציונית-חלוצית "חוג חלוצי". התנועה ארגנה מזון, מסמכים מזויפים ומקומות מסתור עבור יהודים נרדפים, בעיקר ילדים שהוריהם גורשו או שהיו חסרי בית. החוג קיים חגיגות וטקסי חגים כדי לגבש את תחושת הביטחון ולהפחית את הדיכאון בקרב היהודים שנעזרו בו. רבים מהטקסים והחגים סבו סביב ארץ ישראל והתקווה להגיע אליה.

באביב ובקיץ 1943 הסתתר אבירם בביתן בברלין, ברובע קרלסהורסט , עם שותף קומוניסט, וישנייבסקי (Wischniewsky). לעיתים הסתתר בביתם של דודו היהודי קורט גרינברג ואשתו הנוצריה של קורט, מריה גרינברג, או בבקתת הנופש שלהם ברובע בלנקנבורג בברלין. הוא התפרנס ממכירת כרטיסי מזון בשוק השחור וכך גם סייע ליהודים אחרים, במזון ובכסף. בשותפות עם וישנייבסקי הניח אבירם כרוזים אנטי נאציים בקרונות רכבת ובתחנות רכבת בברלין. הוא נשא אקדח שקיבל מווישנייבסקי. כל שנות המלחמה לא סיפר לחבריו מהמחתרת הציונית-חלוצית על פעילותו המקבילה במחתרת הקומוניסטית, ולחבריו הקומוניסטים לא סיפר על חברותו במחתרת הציונית.

מעצר ובריחה

בנובמבר 1943 נעצר אבירם על ידי הגסטפו ועבר עינויים כדי שיסגיר את שותפיו למחתרת. הוא לא נשבר. בליל סילבסטר, 31 בדצמבר 1943, הצליח להימלט מהכלא עם שני שותפים מתנועת "חוג חלוצי" שנכלאו עמו. הוא הסתתר בבקתתם של מריה וקורט, במקומות מסתור שארגן עבורו ועבור מסתתרים נוספים יצחק שוורזנץ, ובביתה של הסוחרת בשוק השחור אלזה שימקה (Else Szimke), שהציגה אותו כאחיינה וכבנה, חליפות. לעיתים נאלץ לישון בבתים מופצצים ובפארקים ציבוריים. 

סיוע ליהודים נרדפים

אבירם, בק ויתר הנהגת "חוג חלוצי" קיבלו 100,000 רייכסמארק שהעביר נתן שוואלב משווייץ דרך שוורזנץ לברלין. בכסף השתמשו אבירם ובק למימון מקומות מסתור, מזון ומסמכים מזויפים עבור יהודים נרדפים בברלין, כמו גם למימון בריחה של יהודים לשווייץ.

במרס 1945 נעצר אבירם שוב על ידי הגסטפו, עם גד בק. השניים נחקרו ועברו עינויים. בהפצצות בעלות הברית נהרס חלק מהבניין בו שהו במעצר, וגד בק נפצע. ב-22 באפריל, בעיצומו של הקרב על ברלין, שחרר מפקד הכלא את השניים כדי שלא יועמד לדין על רציחתם, לאחר הכניעה הנאצית הממשמשת לבוא. עד השחרור הסתתרו השניים בבית החולים היהודי בברלין.

אחרי המלחמה

לאחר השחרור סייע אבירם לחיילים סובייטים לתפוס יהודי שהיה מלשין של הגסטפו. ביוני 1945 עבר לאזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה והגיע למינכן. הוא סייע לניצולי שואה שפגש להגיע לבית חולים, ולאחר מכן היה מהשותפים לארגון עלייה ב', עם גד בק. אבירם ביקר במספר מחנות עקורים ברחבי גרמניה מטעם הסוכנות היהודית וכן מטעם אונרר"א. הוא סייע לעקורים בשיפור התנאים הפיזיים, הביא לרשותם חומרי לימוד וספרות ציונית, וסייע בארגון מסעם לארץ ישראל. אבירם היה אחראי על הקשר עם הרשויות הגרמניות ורשויות הכיבוש האמריקאיות, ואילו בק היה אחראי על ארגון המסמכים מול רשויות המנדט הבריטי עבור אלה מבין ניצולי השואה שקיבלו אשרה חוקית (היתר עלו באופן לא חוקי, במסגרת "עלייה ב'"). הוא-עצמו עלה בינואר 1948. בישראל היה נגר. ב-1968 נישא לאסתר ולהם שלושה ילדים.

פעילות הנצחה

באוקטובר 2013 נאם אבירם בבית הנבחרים של ברלין . הוא ביקר בגרמניה פעמים רבות ונהג להרצות בבתי ספר על קורותיו בשואה ולשוחח עם תלמידים. בשנת 2015 יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלו, "Mit dem Mut der Verzweiflung. Mein Widerstand im Berliner Untergrund 1943–1945" ("הכוח שבייאוש: התנגדות במחתרת בברלין, 1945-1943"), הוא היה נושא לכתבת טלוויזיה מאת העיתונאי מרקוס לנץ ברשת ZDF , ויד ושם עשה על סיפורו סרט תיעודי. מצילתו של אבירם, מריה גרינברג, הוכרה בשנת 1984 כחסידת אומות העולם, ואבני נגף לזכר הוריו הוצבו ליד ביתם ברובע פרנצלאואר ברג בברלין.

לקריאה נוספת

• Zvi Aviram: Mit dem Mut der Verzweiflung. Mein Widerstand im Berliner Untergrund 1943–1945. Band 6 der Reihe Publikationen der Gedenkstätte Stille Helden, herausgegeben von Beate Kosmala und Patrick Siegele, Metropol Verlag Berlin, 2015, מסת"ב 978-3-86331-237-4.
• צבי אבירם, ברלין, בין שתי מחתרות (מגרמנית: אורי אשכר, 2015)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צבי אבירם בוויקישיתוף

• דף לזכר צבי אבירם באתר יד ושם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31192995צבי אבירם