מארי גרינברג

מארי גרינברג (בגרמנית: Marie Grünberg לבית אלברכט, 21 בינואר 1903 – 27 באוקטובר 1986) הייתה גרמנייה תושבת ברלין, שנישאה ליהודי והצילה ארבעה נרדפים יהודים בתקופת השואה, בכך שהסתירה אותם בבקתה שבבעלותה בברלין-בלנקנבורג. על מעשיה הוענק לה בשנת 1984 התואר "חסיד אומות העולם" מטעם יד ושם.

ביוגרפיה

מארי גרינברג נולדה בפאפלורסט שבנוּמארק, אשר צורפה לאחר 1945 לעיר קוסטרין למשפחה נוצרית-פרוטסטנטית, בת לגנן. היא למדה בבית ספר שהייתה בו כיתה אחת, עד שנת 1917 וסיימה אותו בהצטיינות. במהלך שהותה בברלין הכירה את קורט גרינברג, סוחר סבונים יהודי ובעל חנות, והשניים נישאו בשנת 1930, על אף התנגדות משפחותיהם. בני הזוג התגוררו בדירה קטנה בברלין, ולצד זאת החזיקו נכס קטן עם בית קיץ בבלנקנבורג.

לאחר עליית הנאצים לשלטון ב-1933, הוגדרה נישואיהם של מארי וקורט כ"נישואי תערובת". ב-11 בנובמבר 1938, ימים ספורים לאחר ליל הבדולח, נעצר קורט גרינברג על ידי אנשי האס אס ונשלח למחנה הריכוז זקסנהאוזן, שם עבר עינויים קשים. הוא שוחרר בדצמבר אותה שנה, אך נאלץ למכור את חנותו ולעבוד בעבודות כפייה. מאמציהם של בני הזוג להעביר את הבעלות על הנכס בבלנקנבורג לשם מארי נדחו, בטענה כי הדבר לא יוביל ל"דה-יודיזציה" של הרכוש.

בשנת 1941, חויב קורט לשאת את הטלאי הצהוב ולהוסיף את השם "ישראל" לשמו. תווי המזון שקיבל היו מסומנים באות "J" ומאפשרים הקצבה פחותה. עם זאת, גידולי הפירות והירקות מהגינה בבלנקנבורג סייעו להם לקיים את עצמם.

פעילות ההצלה בתקופת השואה

בפברואר 1943 נערכה בברלין "אקציית המפעלים", שבמהלכה נעצרו כ-11,000 יהודים. קורט גרינברג נעצר לתקופה קצרה ושוחרר בעקבות מחאתם של בני זוג לא-יהודים לנשואים מעורבים. לאחר מכן, מארי וקורט החליטו להסתיר בביתם ובבקתה שבבלנקנבורג ארבעה נרדפים:

1. מרטין גרינברג – גיסו של קורט, שעבד בעבודות כפייה.
2. אוסקר אוסטשבר – יהודי ממוצא פולני שעבד עם מרטין.
3. גרטרוד דוברין – קרובת משפחתו של אוסקר.
4. ריכרד קלינדצאן – נגר לא-יהודי שסירב להתגייס לצבא הגרמני.

בנוסף, העניקו בני הזוג מחסה מדי פעם לצבי אבירם, קרוב משפחתו של קורט.

מארי גרינברג הייתה אחראית על השגת מזון לשישה אנשים, על אף קושי בראייתה והסיכון הכרוך בכך. היא נעזרה לעיתים במכולת מקומית, שם קיבלה מזון באופן חשאי. לאחר הפצצה אווירית ב-1943 שהרסה את דירתם בעיר, עברו כל המסתתרים להתגורר בצפיפות בבקתה בבלנקנבורג, תוך חיים בבידוד מוחלט מחשש לחשיפתם.

לאחר המלחמה

ב-1945 נמנעה ברגע האחרון גירושם של יהודים נשואים לבני זוג לא-יהודים לגטו טרזיינשטט, אך קורט גרינברג נשלח שוב לזקסנהאוזן. הוא שרד את המחנה אך חזר לברלין חולה מאוד ונפטר ב-1967. מארי המשיכה להתגורר בבלנקנבורג.

באוגוסט 1984, הוכרה מארי גרינברג כ"חסידת אומות העולם" בטקס שנערך בבית הקהילה היהודית בברלין. היא נפטרה ב-1986 ונקברה לצד בעלה בבית העלמין היהודי בברלין.

הנצחה

בשנת 2016 שונה שמו של "רחוב 46" בבלנקנבורג ל"רחוב מארי גרינברג" כאות הוקרה על פועלה. צבי אבירם, שהיגר לישראל, פרסם בשנת 2015 אוטוביוגרפיה שבה תיאר את אומץ ליבה של מארי וסיפר על תנאי החיים הקשים בהם חיה לצד המסתתרים.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מארי גרינברג40379608Q19959684