יצחק שוורזנץ

יצחק שוורזנץ (בגרמנית: Jizchak Schwersenz;‏ 30 במאי 1915, ברלין – 1 ביוני 2005, ברלין) היה מורה, מתנגד גרמני לנאציזם בתקופת גרמניה הנאצית וממייסדי קבוצת המחתרת "חוג חלוצי".

קורות חיים

יצחק שוורזנץ נולד בשם הנס-יואכים שוורזנץ (Hans-Joachim Schwersenz). הוא נולד למשפחת סוחרים ומילדותו היה חבר בתנועות נוער ציוניות. ראשית היה חבר ב"עזרא" ומגיל 13 היה חבר בתנועת הנוער הצופית "קדימה".  זמן קצר לאחר סיום לימודיו (Abitur ) בגימנסיה הריאלית בברלין, היה שוורזנץ עם חברי תנועת הנוער שלו בהולנד, שם שמע על עליית הנאצים לשלטון. מפחד הגסטפו נשאר בהולנד ושם החל בהכשרה חלוצית חקלאית כהכנה לעלייה אפשרית לארץ ישראל.

בשנת 1935 חזר שוורזנץ לגרמניה לבקשתו של יוסף בורג, שהיה ממנהיגי תנועת המזרחי בגרמניה. עם שובו מונה שוורזנץ לתפקידי ניהול בתנועות נוער יהודיות. הוא ניהל בית רווחה לנוער יהודי בקלן ובמקביל למד במכללה דתית יהודית, לשעבר סמינר למורים יהודים, עד סוף 1936. בינואר 1937 מונה כמורה בבית הספר היהודי בהרלינגן (גר'). הוא קיבל השראה מיוסף ישובי, מהאווירה הציונית של המוסד ומהרוח החינוכית המתקדמת ששררה בו. ישובי הציע לו לעבור לברלין ושם ללמוד במוסד להכשרת מורים ולקבל הסמכה אקדמית (Abitur ). שוורזנץ עבר לברלין ושם למד במוסד ההכשרה של קהילת עדת ישראל (Adass-Jisroel-Gymnasium). בפברואר 1939 עבר בחינת הסמכה להוראה. 

במקביל היה שוורזנץ פעיל בעליית הנוער ובתנועת הצופים היהודית מכבי הצעיר. בשנה זו התמנה לתפקיד מנהל בית הספר של עליית הנוער ששכן ברחוב קורינר 74 בברלין (Choriner Strasse 74). 

בסוף שמחת תורה של סוף 1941 נאלץ שוורזנץ להודיע לתלמידיו על תחילת הגירושים של יהודי גרמניה למזרח. עם תחילת הגירושים נסגר בית הספר. עם זאת, הצליח שוורזנץ להמשיך ללמד בסתר במבנה שהוסווה כמוסד לחינוך חקלאי. ב-1942 נאסר כל חינוך יהודי, המבנה נסגר ומוריו גויסו לעבודת כפייה. שוורזנץ עבד בעבודת כפייה במטבח הקהילה היהודית וכן במפעלים. באוגוסט 1942, נוכח הגירושים המתמשכים, ירד למחתרת, לבקשת חברתו אדית וולף. בפברואר 1943 אספו השניים נוער יהודי מתלמידיו לשעבר של שוורזנץ ומתנועת הנוער שבה הדריך, והכינו אותם לחיים במחתרת. קבוצה זו, בה היו כ-40 חברים, נקראה "חוג חלוצי". חברי הקבוצה הסתתרו בגרמניה עצמה וכן ניסו לברוח ממנה, בעיקר לשווייץ. ההסתתרות הייתה בעיקר על ידי זהויות בדויות, תעודות מזויפות, כרטיסי מזון ומקומות מסתור, לעיתים בעזרת חסידי אומות העולם.

סיפר צבי אבירם, שהסתתר בברלין במהלך כל שנות המלחמה:

יצחק שוורזנץ ייחס חשיבות רבה למפגשי הקבוצה (חוג חלוצי) בחגים היהודיים. הוא דאג לאחדות הקבוצה ורצה שלמרות מאבק ההישרדות היומיומי של כל אחד מאתנו, נזכור גם את המטרה המשותפת שלנו - להגיע למולדת העתידית, לפלשתינה. 

את חג הפסח חגגנו בצוותא. מובן שלא היו לנו מצות, אבל חשבנו על צאת ישראל ממצרים וזכרנו את בני משפחותינו שכבר לא היו איתנו. השתדלנו לשמור על ספירת העומר, ארבעים ותשעה הימים שבין פסח ושבועות. היינו נאספים לתפילה בפארק, לפני רדת החשיכה. מובן שלא כולם יכלו תמיד להגיע. היינו מתפללים במהירות ועוזבים את המקום.

חגנו יחד גם את חג השבועות, חג מתן תורתנו. בית משפחת בק היה מקום המפגש העיקרי שלנו. המפגשים היו מסוכנים ועל כן תמיד הקפדנו להגיע ביחידות או לכל היותר בזוגות. היה עלינו גם להיות שקטים כדי לא לעורר תשומת לב. שוחחנו על החג וכיצד חוגגים אותו בפלשתינה. זה היה גם חג הקציר, ושמענו שבקיבוצים בפלשתינה נהגו להתאסף ולהציג בפומבי את היבולים ואת הישגיהם של הענפים השונים.

כל זה נראה רחוק מאוד, שכן אנו היינו עסוקים במאבק הקיום היומיומי. אבל לא איבדנו את התקווה לעבור את הזמנים הקשים. ישבנו יחד והמהמנו בשקט את שירי החג, והדבר מילא את לבבותינו הצעירים שמחה. בסוף המפגש הודיע לנו יצחק שוורזנץ היכן יתקיים המפגש הבא. התחבקנו לפרידה ועזבנו את בית משפחת בק אחד-אחד או בזוגות. לאחר כל מפגש כזה הרגשתי מחוזק ומלא תקווה. זה בדיוק מה שניסה יצחק לעשות, לשמור אותנו מלוכדים ולהעניק למאבק שלנו משמעות. 

כשאני חושב היום על המפגשים האלה והטקסים הדתיים, אני חש אסיר תודה ליצחק. מפגשים אלה עם חברים היו רגעי האושר היחידים בחיי התלאות והבדידות שהיו מנת חלקי כנער צעיר. זו הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי, והנחמה שלי הייתה בהשתייכות לקבוצה, בידיעה שאנו מנהלים מאבק משותף על חירותנו ושיש לנו חלום משותף - להגיע לאחר המלחמה לפלשתינה ולבנות בה את ארצנו. 

— צבי אבירם, ברלין, בין שתי מחתרות (מגרמנית: אורי אשכר, 2015), ע' 94–96.

ב-23 בפברואר 1944 הצליח שוורזנץ לברוח לשווייץ בעידודם ובעזרתם של לואיזה מאייר (Luise Meier) (גר'), לימים חסידת אומות העולם, והחייל הגרמני הרברט שטרונק (Herbert Strunck), ב"מסלול הבריחה של זינגן" (Singener Fluchtrout) (גר'). שני מציליהם נענשו לאחר מכן קשות. שטרונק נדון למוות והוצא להורג. מאייר נעצרה וניצלה עם השחרור בידי הצבא האמריקאי.  בשווייץ נעצר שוורזנץ בחשד לריגול. פעילים יהודים הצליחו להביא לשחרורו. הוא נשלח למחנה פליטים ליד ציריך. הוא החל לתמוך במחתרת היהודית בגרמניה. בתמיכת נתן שוואלב החל שוורזנץ ללמוד בציריך היסטוריה, גאוגרפיה ופדגוגיה, וכך יצא ממחנה הפליטים. ב-1946 החל לטפל ביתומי השואה. ב-1949 סיים את לימודיו והחל להיות מורה בקהילה היהודית בציריך. במהלך לימודיו הקים את תנועת הנוער של הצופים היהודים של שווייץ. 

בשנת 1954 עלה שוורזנץ לישראל עם אדית וולף. הוא החל לעבוד בתנועת הצופים ופעל כמורה בקהילת דוברי הגרמנית והיקים בחיפה. הוא לימד נוער יהודי וערבי, וביתו הפך לנקודת מפגש עבור בני נוער ממוצאים, דתות וזרמים תרבותיים ודתיים מגוונים. בשנות ה-70 היה בקשר עם צופים גרמנים שביקרו בישראל. בשנת 1979 ביקר בברלין בהזמנתה של עיריית ברלין, והרצה בבתי ספר בעיר. הוא המשיך והגיע שוב ושוב לגרמניה, הרצה בבתי ספר וטיפח עמם קשרי תרבות. משנת 1991 שב שוורזנץ לגור בברלין. 

הנצחה ואותות כבוד

שוורזנץ הוא חבר כבוד של ארגון "יד ביד" העולמי. . סניף רויטלינגן של ארגון הצופים והצופות הפרוטסטנטים בגרמניה נקרא על שמו.

כתביו

• Jizchak Schwersenz, Edith Wolff, Shaul Esh: Jüdische Jugend im Untergrund. Eine zionistische Gruppe in Deutschland während des Zweiten Weltkrieges, Meir and Shem-Tov Printing Press, Tel-Aviv, 1969(?).
• Die versteckte Gruppe. Ein jüdischer Lehrer erinnert sich an Deutschland. Berlin 1994. 4. üb. Aufl., Wichern, Berlin 2000, מסת"ב 3-88981-122-1
• Flucht aus Hohentwiel, in Ferdinand Kroh: David kämpft. Vom jüdischen Widerstand gegen Hitler. Rowohlt, Hamburg 1988, מסת"ב 349915644X, S. 126–142
• Moder-religiöse Erziehung, in: Lucie Schachne: Erziehung zum geistigen Widerstand: Das jüdische Landschulheim Herrlingen 1933–1939, dipa-Verlag, Frankfurt am Main 1986, מסת"ב 3-7638-0509-5, S. 119–120.

ספרות

• Gregor Pelger: Zwischen den Heimaten. Jizchak Schwersenz, ein deutsch-israelischer Pädagoge, in Kalonymos, H. 3, 18. Jg. 2015, S. 1–4
• Alfred Georg Frei: Von Singen in die Schweiz. Die filmische Rekonstruktion der Flucht von Jizchak Schwersenz und die Nachgeschichte des Nationalsozialismus, in: Haus der Geschichte Baden-Württemberg (Hg.): Helfer im Verborgenen. Retter jüdischer Menschen in Südwestdeutschland, Laupheimer Gespräche 2009, Universitätsverlag Winter, Heidelberg, 2012, מסת"ב 978-3-8253-6048-1, S. 79–91.
• Wilfried Löhken und Werner Vathke (Hg.): Juden im Widerstand. Drei Gruppen zwischen Überlebenskampf und politischer Aktion, Berlin 1939-1945, Edition Hentrich, Berlin 1993, מסת"ב 978-3-89468-068-8

סרטים

• Von Singen in die Schweiz – die Rekonstruktion der Flucht von Jizchak Schwersenz, ein Film von Alexander Krause und Peter Peters, Deutschland 1987.
•  Should I stay or should I go? Jizchak Schwersenz, ein Film von Andrea Schmeltzer und Christian Gramstadt, Deutschland 1991.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יצחק שוורזנץ בוויקישיתוף

• ספרות על שוורזנץ, בספרייה הלאומית של גרמניה
• ביוגרפיה של שוורזנץ, באתר הנצחה לאנשי ההתנגדות הגרמנית לנאציזם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31192724יצחק שוורזנץ