האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי. לפניה באה האות שין ואחריה האות צ'אד.
צאד מייצגת עיצור מכתשי, חוכך, אטום, מלועלע (IPA: /sˤ/) - מעין סמ"ך משולבת עם עי"ן מזרחית, אך לדוברי עברית מודרנית יהיה קל יותר לבטא אות זו כעיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום (IPA: /t͡s/), כמקבילתה בעברית. צאד היא אחת מחמשת העיצורים הנחציים (האחרים הם צ'אד, טא, ט'א וקאף), והיא הגרסה הנחצית של س. ישנן שתי דרכים לתעתק את צאד לעברית: כסמ"ך, על-פי השמיעה; או כצד"י על-מנת לשמר את הכתב הערבי לרמוז למקבילה העברית.
צאד משמשת לעיתים קרובות כקיצור לברכה صلى الله عليه وﺳﻠﻢ (סלא אללה עליה וסלם), "שאללה ירחם עליו וישמור אותו".
מקור האות צאד הוא ב"צדֵי" הפניקית ויש לה מקבילות בחלק מהאלפביתים:
הערות שוליים
- ^ סאן היא אות ארכאית שהייתה בשימוש רק באלפבית היווני הראשוני.