ي
יא | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
תחילית: | يـ | |||||||||||
אמצעית: | ـيـ | |||||||||||
סופית מחוברת: | ـي | |||||||||||
סופית לא מחוברת: | ي | |||||||||||
אלפבית ערבי | ||||||||||||
ا | ب | ت | ث | ج | ح | |||||||
خ | د | ذ | ر | ز | س | |||||||
ش | ص | ض | ط | ظ | ع | |||||||
غ | ف | ق | ك | ل | م | |||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
אותיות חיצוניות | ||||||||||||
| ||||||||||||
תשכיל | ||||||||||||
| ||||||||||||
|
האות יא (בערבית "ياء") היא האות האחרונה באלפבית הערבי. לפניה באה האות ואו. האות ي היא האות ה-28 באלפבית הערבי והיא משויכת לקבוצת בנתית' המורכבת מ-5 אותיות הדומות בצורתן אחת לשנייה.
ליא שני שימושים: כאם קריאה בהופעתה אחרי עיצור המנוקד בכסרה, היא מאריכה את התנועה. וכעיצור עצמאי היא מייצגת עיצור חכי, מקורב (/j/ :IPA - כמו יו"ד). כאשר יא מופיעה באמצע או בסוף מילה, כמעט תמיד היא מופיעה בצורת אם קריאה. יא יכולה לשמש גם כ"כיסא" להמזה, ئ, ואז היא נהגית כעיצור סדקי פוצץ אטום עם תנועה (/ʔi/ :IPA - כמו אִי).
יא בסוף מילה כאשר לפניה כסרה משמשת כסופית לציון שייכות בגוף ראשון יחיד, ـِي, כך كتاب (כִּתַּאבּ) תרגומו "ספר", ו-كتابي (כִּתַּאבִּי) פירושו "הספר שלי", בדומה לעברית.
יא א-נסבה היא יא המנוקדת בשדה (כלומר, מודגשת) ומשמשת כסופית שהופכת שם עצם לשם תואר, בדומה לעברית. כך مصر (מִצְר) תרגומו "מצרַים", ו-مصريّ (מִצְרִיּ) פירושו "מצרי".
רוב דוברי הערבית המצרית לא יכתבו את הנקודות מתחת ליא בצורתה הסופית, כמו בפרסית, דבר שיכול לגרום לבלבול בינה ובין אליף מקצורה (אליף שבורה), שעשויה להופיע בסופי מילים ואמנם נראית כמו יא חסרת נקודות, אך למעשה תפקידה הוא להאריך תנועת פתחה, בדומה לאליף שותקת.
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין וגם מצד שמאל, כמו בשאר האותיות, למעט דוד'ארז.
מקור האות יא הוא ב"יוד" הפניקית ויש לה מקבילות ברוב האלפביתים:
- אלפבית עברי - י
- אלפבית לטיני - I,i
- אלפבית יווני - Ι,ι
- אלפבית סורי - ܝ
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים