דמה (תשכיל)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דמה (ـُ) | ||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אלפבית ערבי | ||||||||||||
ا | ب | ت | ث | ج | ح | |||||||
خ | د | ذ | ر | ز | س | |||||||
ش | ص | ض | ط | ظ | ع | |||||||
غ | ف | ق | ك | ل | م | |||||||
| ||||||||||||
סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
אותיות חיצוניות | ||||||||||||
| ||||||||||||
תשכיל | ||||||||||||
| ||||||||||||
|
דַמַّה (ضمة; "צַ'מַّה" בתעתיק מדויק) (ـُ) היא אחת מסימני התשכיל בשפה הערבית. האות המאריכה שלה היא ואו. בתעתיק נהוג להחליף דמה בקובוץ, וכאשר היא מלווית בוואו - בשורוק.
הגייה
הדמה מציינת תנועה סגורה אחורית מעוגלת, /u/, קצרה, בדומה לשורוק העברי. היא מסומנת בלולאה קטנה, הדומה לוואו, מעל האות. האות המאריכה של דמה היא ואו (ﻭ), ובהופעתה היא גורמת לביטוי /uː/.
כאשר משתמשים באותיות ערביות לכתיבת ערבית מדוברת (להבדיל מהספרותית), לעיתים מסמנים "דַמַّה מַקְלוּבַּה", דהיינו "דמה הפוכה", שהיא תמונת מראה של הדמה, כדי לציין את הצליל /o/.
בפרסית
בפרסית, הדמה נקראת בות ונהגאת /o/, אשר שונה מהגייתה בערבית.
32782377דמה (תשכיל)