س
| סין | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תחילית: | سـ | |||||||||||
| אמצעית: | ـسـ | |||||||||||
| סופית מחוברת: | ـس | |||||||||||
| סופית לא מחוברת: | س | |||||||||||
| אלפבית ערבי | ||||||||||||
| ا | ب | ت | ث | ج | ح | |||||||
| خ | د | ذ | ر | ز | س | |||||||
| ش | ص | ض | ط | ظ | ع | |||||||
| غ | ف | ق | ك | ل | م | |||||||
| ||||||||||||
| סימנים נוספים | ||||||||||||
| ||||||||||||
| אותיות חיצוניות | ||||||||||||
| ||||||||||||
| תשכיל | ||||||||||||
| ||||||||||||
| ||||||||||||
האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי. לפניה באה האות זאי ואחריה שין.
סין מייצגת עיצור מכתשי חוכך שורק אטום (IPA: /s/ - כמו סמ"ך).
בערבית סטנדרטית, סין המנוקדת בפתחה המתווספת לפעלים בהווה משנה אותם לזמן עתיד. תחילית זו היא קיצור של سوف (סַוופַ) מילית המציינת עתיד, כמו will (וויל) האנגלית. ברוב הניבים המדוברים אות אחרת משמשת לתכלית זו, כך למשל בערבית מצרית יכולים לעשות את חא, ח'א או הא, כשהן מתחלפות ביניהן כמעט באופן אידיולקטי.
בכתיבה, האות מתחברת מצד ימין ומצד שמאל, כשאר האותיות למעט "דוד' ארז".
אף על פי שהצליל שאותו מייצגת סין הוא מקביל לצליל "סמך" הפניקית, היא התפתחה דווקא מ"שן". לכן האות שין, ش, עוצבה כגרסה של סין. באלפבית הערבי אין מקבילה ל"סמך" הפיניקית, המקבילות של סין באלפביתים שמיים מייצגות דווקא בתר-מכתשי חוכך אטום (IPA: /ʃ/) בהתאם לאות שממנה הן התפתחו, אך באלפבית היווני התרחש אותו תהליך, שגרם לכך שהאות התפתחה מ"שן" בעוד צלילה הוא כשל "סמך", לכן המקבילות באלפביתים האירופיים זהות גם בצליל:
- אלפבית עברי - ש
- אלפבית לטיני - S,s
- אלפבית יווני - Σ,σ/ς
- אלפבית סורי - ܫ
27405514س