צ'יטה (מחוז)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Читинская область
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
מחוז פדרלי המחוז הפדרלי של סיביר
מחוז כלכלי המחוז הכלכלי של מזרח סיביר
מושל רביל גניאטולין
בירת האובלסט צ'יטה
שפה רשמית רוסית
תאריך ייסוד 26 בספטמבר 1937 - 1 במרץ 2008
שטח 431,500 קמ"ר (דירוג: 12)
אוכלוסייה
 ‑ באובלסט 1,135,700 (דירוג: 47, 2005)
 ‑ צפיפות 2.6 נפש לקמ"ר (2005)
אזור זמן UTC +9
www.obladm.chita.ru
מיקום מחוז צ'יטה ברוסיה
מיקום מחוז צ'יטה ברוסיה

נפות מחוז צ'יטה

מחוז צ'יטה (רוסית: Читинская область) היה אחד ממחוזות המרכיבים את רוסיה. מחוז צ'יטה נמצא בסיביר והוא גובל בסין ובמונגוליה. מחוז צ'יטה נוסד בשנת 1937 ובוטל ב-1 במרץ 2008 תוך הקמת מחוז זבאייקלסקי. מחוז צ'יטה כלל 28 נפות ומחוז אוטונומי אחד - המחוז האוטונומי הבוריאטי אגינסקויה.

היסטוריה של המחוז

רוסים גילו מכרות כסף ובנו ערים ראשונות שפרחו החל המאה ה-19. העיר המרכזית במחוז עד מחצית המאה ה-19 הייתה נרצ'ינסק לאחר צ'יטה.

לאחר מהפכת אוקטובר ארגן ההטמאן גריגורי סמיונוב מרד נגד הבולשביקים בתחנת הרכבת ברזובקה. לאחר שלא זכה לתמיכה עזב את עבר הבאיקל (זבאיקליה) למנצ'וריה על מנת להתארגן מחדש. ב-26 באוגוסט 1918 הצליח סמיונוב לכבוש את מחוז צ'יטה מידי הבולשביקים בסיוע חיל המשלוח הצ'כי. ב-9 במאי 1919 הכריז על עצמו סמיון כהטמאן של הקוזאקים הזבאיקליים בעיר צ'יטה. הוא לא שלח את חייליו לעזרת האדמירל קולצ'אק ואף ניסה ליצור קשרים טובים עם הקומוניסטים.

ב-4 בינואר 1920 קיבל מאדמירל קולצ'אק את התואר "מושל האזורים הרחוקים של האימפריה הרוסית", אך לא הצליח להתמודד עם הפרטיזנים הקומוניסטיים במחוזו שערכו 3 מבצעים גדולים בתקופה בין אפריל לנובמבר 1920 כדי לכבוש את צ'יטה. בסוף אוקטובר 1920 נאלץ סמיונוב לסגת מצ'יטה. באפריל 1920 הקימו הקומוניסטים את רפובליקת המזרח הרחוק וצ'יטה הפכה לבירתה. בנובמבר 1922 הרפובליקה הוכנסה לתוך ברית המועצות. בשנת 1937 הוקם מחוז צ'יטה.

חלוקה אדמיניסטרטיבית

המחוז מחולק ל-28 נפות. החלוקה הנוכחית קיימת משנת 1977 כאשר נוסדה נפת קרסנוקמנסק. כל ראש נפה נבחר בבחירות כלליות. ירידה באוכלוסייה ומחלות אונקולוגיות מאפיינות את כל הנפות.

מחוז צ'יטה נפות של מחוז צ'יטה היישוב המרכזי בנפה
1 חילוקסקי חילוק
2 טונגוקוצ'נסקיי (נפה) ורח-אוסוגלי
3 קלרסקי נוביה צ'רה
4 טונגירו-אולקמינסקיי טופיק
5 מוגוצ'נסקי (נפה) מוגוצ'ה
6 נרצ'נסקו-זאבודסקי (נפה) נרצ'נסקי זאבוד
7 קלגנסקי (נפה) קלגה
8 פריארגונסקי (נפה) פריארגונסק
9 קרסנוסקמנסקי (נפה) קרסנוסקמנסק
10 זבאיקלסקי (נפה) זבאיקלסק
11 בורזינסקי (נפה) בורזיה
12 אלכסנדרבו-זאבודסקי (נפה) אלכסנדרובסקי זאבוד
13 גזימורו-זאבודסקי (נפה) גזימורובסקי זאבוד
14 סרטנסקי (נפה) סרטנסק
15 צ'רנישבסקי (נפה) צ'רנשבסק
16 שילקנסקי (נפה) שילקה
17 שלופוגנסקי (נפה) שלופוגינו
18 נרצ'ינסקי (נפה) נרצ'ינסק
19 בלייסקיי (נפה) בליי
20 אולובינינסקי (נפה) אולובינינסק
21 אונונסקי (נפה) ניז'ני צסוצ'י
22 אקשינסקי (נפה) אקשה
23 קירינסקי (נפה) קירה
24 קרסנוצ'יקויסקי (נפה) קרסני צ'יקוי
25 קרימסקי (נפה) קרימסקויה
26 אולטובסקי (נפה) אולטי
27 פטרובסק-זבאיקלסקי (נפה) פטרובסק-זבאיקלסקי
28 צ'יטינסקי (נפה) צ'יטה

יהדות עבר הבאיקל

היהודים הראשונים הגיעו יחד עם האסירים הדצמבריסטים, חלקם היו אסירים, ורבים מהם נשארו לגור בסיביר. לאחר שנת 1851, יהודים רבים הגיעו לצ'יטה. היהודים היו פעילים בחייה של העיר, ורבים מהם שימשו בתפקידים חשובים בתעשייה ובמסחר. לאחר מלחמת האזרחים ברוסיה רוב יהודים עזבו את מקומותם ועברו לסין. כיום נותרו במחוז כמה מאות יהודים שהגיעו לעיר מאוקראינה ובלארוס.

מסודות השכלה גבוהה

כמעט כל מסודות השכלה גבוהה נמצאים בצ'יטה ביניהם:

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צ'יטה בוויקישיתוף