צ'יטה (עיר)
.jpg) | |
| מבט אווירי על צ'יטה | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| קראי |
 מחוז עבר הבאיקל |
| ראש העיר | ולדימיר מיכלב |
| תאריך ייסוד | 1653 |
| שטח | 60 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 324,444 (2010) |
| קואורדינטות | 52°03′N 113°28′E / 52.050°N 113.467°E |
| אזור זמן | UTC +9 |
| http://www.chita.ru | |
צ'יטה (רוסית Чита) היא עיר בסיביר, רוסיה, בירת אזור עבר הבאיקל (זבאיקליה) לשעבר בירת מחוז צ'יטה.
היסטוריה
לפני יסוד צ'יטה באזור שכנו שבטים בוריטים בראשות חאנים מקומיים. קוזאקים ראשונים הגיעו למקום במאה ה-17. הקוזאק פיטר בקטוב בנה מספר בנינים בשנת 1653. עד המאה ה-19 צ'יטה הייתה לא יותר מכפר קטן ומקום אליו הגלה שלטון הצאר אישים לא רצויים. בעקבות המרד הדקבריסטים בסנקט פטרבורג בדצמבר 1824, האסירים הראשונים הגיעו לצ'יטה בשנת 1826, האסירים הללו היו שונים מקודמיהם מכיוון שרובם היו מהעלית האינטלקטואלית של סנקט פטרבורג. האסירים הללו השפיעו על פיתוחה של צ'יטה כי הם שרטטו את מפת הפיתוח העירונית, ולכן הסגנון האדריכלותי של העיר דומה לסגנונה של סנקט פטרבורג. כתוצאה, צ'יטה קבלה מעמד של עיר בשנת 1851, ונעשתה לעיר המרכזית במחוז, ועירם של חילים קוזאקים זבאיקליים. בכנסייה המקומית שנבנתה בשנת 1777 נמצא מוזיאון לזכר הדקבריסטים.
התפתחותה של צ'יטה קרתה הודות לבנין רשת מסילות ברזל של הרכבת הטרנס-סיבירית בסוף המאה ה-19. עד היום הרכבת הטרנס-סיבירית היא חלק חשוב בחיים של המחוז צ'יטה כולו.
מדצמבר 1905 עד ינואר 1906, ובעקבות גל מהפכות שעבר על רוסיה באותו הזמן, צ'יטה הפכה לבירתה של "רפובליקת צ'יטה". חיילים ששלח הצאר דיכאו במהרה את המהפכה והשיבו את השלטון על כנו. לאחר מהפכת אוקטובר, מ-1917 עד נובמבר 1918 צ'יטה הפכה לרפובליקה סובייטית. במשך מלחמת האזרחים ברוסיה, מדצמבר 1918 עד אוקטובר 1920, צ'יטה נמצאה בידיו של ההאטמאן גריגורי סמיונוב. לבסוף הוא הובס ונסוג לסין, ומשנת 1920 עד נובמבר 1922 צ'יטה הייתה בירת "רפובליקת המזרח הרחוק". משנת 1937 משמשת כעיר המרכזית של מחוז צ'יטה (צ'יטה אובלאסט). כמו כן העיר משמשת בתור עיר מטה של פיקוד סיביר, ולכן מאז שנות ה-30 ועד נפילת ברית המועצות העיר הייתה "עיר סגורה" וכניסתם של זרים וכן רוסים רבים נאסרה לתוכה.
יהדות צ'יטה
היהודים הראשונים של העיר הגיעו יחד עם אסירים ובהם דקבריסטים, חלקם היו גם אסירים. אחרים היו חילים בצבא רוסי, סוחרים וכו' ורבים מהם נשארו למגורים במחוז צ'יטה. לאחר שנת 1851, יהודים רבים הגיעו לצ'יטה. היהודים היו פעילים בחייה של העיר, ורבים מהם שימשו בתפקידים חשובים בתעשייה ובחיי המסחר של העיר.
בית כנסת מעץ נבנה בעיר בשנת 1880, והוחלף למבנה מאבן רק ב-1907. משנת 1903 הופיעו חוגים ציוניים, פועלי ציון וחברי הבונד. בשנת 1919 אטמן סמיונוב הקים את הגדוד היהודי שהשתתף במסעות ומבצעים רבים כנגד הפרטיזנים הסובייטיים. עד שנת 1922 רוב המשפחות היהודיות עזבו את העיר והיגרו לחרבין שבסין. בית הכנסת נסגר בשנת 1929. רק בשנת 2004 ראש העיר אישר לקהילה היהודית הקטנה לשלוט בבית הכנסת. כיום רק 200 יהודים מתגוררים בצ'יטה. בערך 1,000 יהודים עלו לישראל משנת 1989, מאז סוף שנות ה-90 במאה הקודמת[דרושה הבהרה] עת חב"ד החלה לפעול בגלוי במדינות חבר העמים, מדי חג מגיעים לעיר בחורים צעירים בשליחות המרכז לענייני חינוך של חב"ד ובשיתוף איגוד הקהילות היהודיות ברוסיה ועוזרים לקהילה בארגון החגים.
חינוך והשכלה גבוהה
צ'יטה נחשבת בתור מרכז אקדמי של עבר הבאיקל. סטודנטים רבים מהמחוז צ'יטה ובוריאטיה מנסים להתקבל לאוניברסיטאות, מכללות ואקדמיות מקומיים. ישנם בעיר 52 בתי ספר תיכון ו-8 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם האקדמיה הממלכתית לרפואה ו-4 סניפי אוניברסיטאות אחרות.
ערים תאומות
לצ'יטה 5 ערים תאומות:
מנג'ואולי, הרפובליקה העממית של סין
אבילין, ארצות הברית
צ'ויבלסאן, מונגוליה
טיטה, יפן- היילאר, הרפובליקה העממית של סין
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צ'יטה |
23555963צ'יטה (עיר)