רש"י כפשוטו
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: לא הייתה אפשרות לשמור את התמונה הממוזערת אל יעדה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי נפתלי אנשין, הרב דוד אנשין |
| שפת המקור | לשון הקודש |
| סוגה | פרשנות המקרא |
| הוצאה | |
| הוצאה | לשם |
| מקום הוצאה | ישראל |
רש"י כפשוטו הוא פירוש משולב על פירוש רש"י לתורה המודפס כחומש מקראות גדולות בחמשה כרכים. הפירוש יצא לאור בשנת תשע"א (2011) על ידי מכון לשם. בשנת תשע"ז הודפסה מהדורה מורחבת שכוללת גם את הפירוש "פשוטו של מקרא", פירוש מלוקט על פסוקי התורה, ונספח אליו הפירוש הקצר "מקרא מלא".
רש"י כפשוטו
מדור רש"י כפשוטו נערך על ידי צוות שבראשו הרב נפתלי אנשין והרב דוד אנשין[1].
כל עמוד בחומש מכיל את פסוקי התורה ותרגום אונקלוס לצידו, מתחתיהם תולדות אהרן, בעל הטורים ופירוש רש"י, ובתחתית העמוד מדור "רש"י כפשוטו". הפירוש נערך כפירוש פשטני המשלב את הביאור וההרחבה בתוך לשון רש"י בנוסח ש"ס שוטנשטיין, כשדברי רש"י מנוקדים והפירוש אינו מנוקד. הפירוש מבוסס ברובו על עיקרי דברי פרשני רש"י הראשונים והאחרונים הקלאסיים.
עריכת הפירוש נמשכה כ-5 שנים[2]. על אופי החיבור כתבו המוציאים לאור: ”ביאור תמציתי מותאם ומעובד ללומדי דורנו, המבוסס כולו על רבותינו מפרשי רש"י הראשונים והאחרונים. הביאור אינו תופס את המרובה כי אם את המועט, והוא ממוקד רק בנדרש להבנת דברי רש"י”[3].
המהדורה זכתה לפופולריות רבה, והודפסה בכמה מהדורות בכמה שנים בודדות. היא הודפסה במספר פורמטים, גדול, פנינים וכריכה רכה[4]. בנוסף הדפיסו את הפירוש במהדורת בית הכנסת, כאשר הספר מודפס בכרך אחד הכולל את הפסוקים וביאור רש"י כפשוטו בלבד. לשון רש"י בפני עצמו אינו מודפס במהדורה זו. הספר הודפס במהדורה זו גם לאחר הופעת מהדורת "פשוטו של מקרא".
פשוטו של מקרא
בשנת תשע"ז הוציאה הוצאת לשם מהדורה מורחבת, הכוללת את החיבור "פשוטו של מקרא", בתוספת הפירוש הקצר "מקרא מלא", לצד פירושם לרש"י "רש"י כפשוטו". אף מהדורה זו זכתה לפופולריות רבה, והיא הודפסה במגוון פורמטים.
כל כפולת עמודים במהדורה זו מכילים את פסוקי התורה ותרגום אונקלוס לצידו בדף ימין, מתחתיהם מופיעים המדורים "מקרא מלא" ו"פשוטו של מקרא", כאשר פשוטו של מקרא גולש לרוב אל העמוד המקביל, וברוב העמוד המקביל מופיעים פירוש רש"י ורש"י כפשוטו, עם קוים אפורים בצידיהם המדגישים את רש"י ורש"י כפשוטו, כדי להדגיש את המדורים הקודמים שכבר יצאו לאור בעבר[5]. המהדורה אינה כוללת תולדות אהרן ופירוש בעל הטורים.
הפירוש "פשוטו של מקרא" שנערך בידי הרב נפתלי אנשין[6], נערך אף הוא כפירוש פשטני המשלב את הביאור וההרחבה בתוך לשון המקרא, על בסיס מפרשי התורה הראשונים והאחרונים, והוא מאופיין בהסברה ארוכה בשילוב הקדמות ופתיחות. הפירוש מנוקד כולו.
המדור "מקרא מלא", אותו כתב הרב דוד אנשין[7] הוא פירוש משולב לפסוקים ברמה מילולית מתומצתת, על בסיס המובאות בפשוטו של מקרא. כאשר בחודש תשרי תשפ"ג יצא לאור חק לישראל בהוצאת 'לשם', שולב בספר המדור "מקרא מלא" כאשר הוא מבוסס על פירוש רש"י.
הסכמות וביקורת
הסכמות
הספר "רש"י כפשוטו" זכה להסכמות מבד"צ העדה החרדית, הרב עזריאל אוירבך, הרב דוד כהן, האדמו"ר מטולנה והאדמו"ר מרחמסטריווקה. ספר "פשוטו של מקרא" הודפס עם ההסכמות שהתקבלו למדור "רש"י כפשוטו" בלבד. עם זאת, לספרים אחרים שהוציא המכון[8], התקבלו הסכמות העדה החרדית והאדמו"ר מרחמסטריווקה המציינים לשבח גם את פשוטו של מקרא[9].
התנגדות לספר
כחמש שנים לאחר הופעת הספר "פשוטו של מקרא", בשנת תשפ"ב, יצאו מספר רבנים וראשי ישיבות במחאה נגד החיבור "פשוטו של מקרא", לטענתם הספר מגשם את התורה ומפרש אותה כספר סיפורים[10] וכמגמתם של המשכילים[11]. בנוסף נטען שהחיבור מזוהה עם בית מדרש הגר"א שספג התנגדות חריפה מצד חלק מגדולי ישראל[12], עם זאת היו שהדגישו שההתנגדות היא רק לחיבור ולא למו"ל או העורכים[13].
בין המתנגדים לספר: הרב משה שטרנבוך[10], הרב דוד כהן[14] הרב ברוך שמואל דויטש[15], הרב אשר דויטש[11], הרב חיים יצחק קפלן[14], הרב אליקים שלזינגר[16] הרב נתן הכהן קופשיץ[17] והרב יעקב צבי מאיר ארליך[18].
בחודש חשון תשפ"ג יצא בארצות הברית מכתב נגד השימוש בספר, על המכתב חתמו הרב מלכיאל קוטלר, הרב ירוחם אולשין, הרב דוד שוסטל, הרב אהרן פלדמן, הרב אליהו בער וואכטפוגל, הרב יצחק סורוצקין [19].
בחודש כסליו תשפ"ג, יצא לאור קונטרס בשם "ויבינו במקרא", על ידי הרב שלום יצחק בלאכרסקי, נגד הביאור "פשוטו של מקרא". לקונטרס נתנו את הסכמתם: הרב נתן קופשיץ, הרב מנחם מנדל לובין, הרב חיים יצחק קפלן, הרב אשר אליהו קלמנוביץ והרב מאיר קסלר שאף הביא את התנגדותו של הרב אברהם יהושע סולובייצ'יק לחיבור "פשוטו של מקרא". כמו כן עיתון הפלס פרסם כמה מאמרים בנושא[20]. בקונטרס מובא גם מכתבו של הרב מנשה פיליף אב"ד טיב לבב ומרבני חסידות סאטמר.
תמיכה
לעומתם, הרב חיים וייס רב העיר ביתר ועמו כמה מדייני העיר, פרסמו מכתב תמיכה בספר, בנוסף ציינו שעומדת לצאת מהדורה מתוקנת בצורה שלא יהיה בה מקום לטעות ובהשגחת בד"צ העדה החרדית. למכתב צורפו חתימתם של הרב אשר וייס, ורבנים נוספים[21]. הרב משה ברנדסדורפר פרסם גם כן מכתב תמיכה בספר ובמחברו[22]. וכן הרב יצחק ליבוביץ יצא להגנת החיבור ולאחר פטירתו של המו"ל הרב אנשין הספידו[23].
הרב דוד אנשין ממחברי הספר טען כי עיקרון בחירת הפירושים בחיבור נעשה בהתייעצות עם רבי חיים קניבסקי, וכן הכחיש קשר בינם לבין אנשי בית מדרש הגר"א[24].
בחודש אב תשפ"ג דווח כי גורמים המתנגדים לחומש פרצו לבית הרב חיים ווייס, ואיימו עליו שיחזור בו מתמיכתו, וכן פרצו לבית רבנים נוספים בביתר התומכים בחומש[25][26].
בחודש שבט תשפ"ג פרסמו כמה מרבני אנגליה מכתב תמיכה בספר, בין החותמים הרב גבריאל קרויס[27], הרב אברהם גורביץ והרב ישראל חיים הורוויץ רב קהילת סאטמר מנצ'סטר[28].
בד"צ העדה החרדית
בחודש חשוון תשפ"ב, פרסם מבקר המכון הרב פנחס חזן, שלטענתו מונה בשעתו לבקר את הספר מטעם בד"צ העדה החרדית, מכתב בו כתב כי מצא את הספר כולו קודש ללא רבב, ונשען על מקורות איתנים ונאמנים, מפרשי התורה הראשונים והאחרונים[9].
בחודש טבת תשפ"ב הודיעו בד"צ העדה החרדית כי הופיעו בפניהם ראשי מכון 'לשם', והתחייבו להפסיק את הדפסת הספר במהדורתו הקיימת, וכי יוציאו בעתיד מהדורה מתוקנת לפי הוראות הבד"צ[דרוש מקור]. התחייבות המו"ל פורסמה בפומבי בחודש שבט תשפ"ב, בעיתון דער איד[29]. בחודש אדר א' תשפ"ב, יצא קול קורא של הבד"צ, המשבח את המחברים בהיותם תלמידי חכמים ויראי שמים[30], ואת ספריהם הקודמים, אך קובע כי בפשוטו של מקרא "השתרבבו טעויות ומכשול, ובפרט לצעירי הצאן ותשב"ר ובית חינוך לבנות", ולכן יש להימנע מללמוד בספר עד ליציאת מהדורה חדשה. לאחר פסק הדין, הפסיק המכון את מכירת הספר.
קישורים חיצוניים
- פשוטו של מקרא, אתר אינטרנט לעידוד החומש
- דיון על חומש "פשוטו של מקרא" באתר פורום אוצר החכמה
- להורדת קונטרס "ויבינו במקרא" נגד החומש פשוטו של מקרא
- הרב נחום אבראהם, ראשונים כמלאכים - אין מקרא יוצא מידי פשוטו, תשובות למתנגדי חומש פשוטו של מקרא
- משה ויסברג, עורך 'פשוטו של מקרא': רבי נפתלי אנשין זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 01.03.24
הערות שוליים
- ^ שער הספר
- ^ פורום לתורה - תגובת המערכת
- ^ אתר ההוצאה לאור לשם
- ^ אתר ההו"ל לשם
- ^ ההקדמה לספר
- ^ פורום לתורה - תגובת המערכת
- ^ שער הספר ותגובת המערכת.
- ^ חק לישראל כפשוטו, ומשנה כפשוטה
- ^ 9.0 9.1 עיתון המבשר, ט' בחשוון תשפ"ב, גיליון 3893, עמוד אחרון.
- ^ 10.0 10.1 המאמר השבועי מפי מרן הגר"מ שטרנבוך, מקץ תשפ"ב
- ^ 11.0 11.1 "ידוע שכל המשכילים ניסו להיתלות בפשוטו של מקרא. ספר זה הינו בבל יראה ובל ימצא במחוזותינו", הפלס כ"ג תשרי תשפ"ב, גיליון 2703
- ^ י. בוים, עיתון הפלס, ו' חשון תשפ"ב
- ^ הרב ברוך שמואל דויטש, במוסף 'לקראת שבת' של עיתון הפלס, חיי שרה תשפ"ב, גיליון 464
- ^ 14.0 14.1 קונטרס "ויבינו במקרא" עמ' צו.
- ^ הפלס כ"ג תשרי תשפ"ב, גיליון 2703
- ^ פניני הרמה, וארא תשפ"ג
- ^ לקראת שבת, גיליון 486, תזריע תשפ"ב
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קול הלשון
סוג לא תואם [ 3 ] האדמו"ר מקוידינוב, תשפ"ד-1/0/false בענין האיסור על חומשים "פשוטו של מקרא", שיעור לשמיעה באתר "קול הלשון"
- ^ להבין LEHOVIN, כב חשוון תשפ"ג, גיליון 86, עמ' 6.
- ^ מוסף לקראת שבת ח' כסלו תשפ"ב
- ^ להורדת המכתב, באתר בבלוג "אגודת לומדי החומש פשוטו של מקרא".
- ^ בריוו פון הגר"מ בראנדסדארפער גאב"ד היכל הוראה איבער די פשוטו של מקרא שארוריע, באתר 'בחצרות הקודש'.
- ^ כותרת השיעור: בענין הקול קורא נגד החומש "פשוטו של מקרא, באתר קול הלשון
- ^ ספר 'פשוטו של מקרא' – תגובת המערכת
- ^ יוסי שטארק, זעזוע: קיצוניים איימו על רב העיר באישון ליל; השכנים התעוררו מהצעקות, באתר JDN.
- ^ יוסי שטארק, קיפקעס - הסיבוב אצל הרבנים באמצע הלילה, באתר JDN.
- ^ ראב"ד מנצ'סטר לשעבר
- ^ עיתון המבשר, ח' בשבט תשפ"ג
- ^ גיליון פרשת בא תשפ"ב
- ^ העדה, גיליון 2030 לך לך תשפ"ג.