פרוטו-שמית
פרוטו-שמית היא השפה האם המשוערת של השפות השמיות. הכלי העיקרי בשחזור השפה הוא השוואה בין שפות שמיות שונות, שפות דומות להן ושפות שדוברו סמוך לאזור השפות השמיות. ההיסטוריה הכתובה הארוכה של משפחת השפות השמיות מסייעת לחקר השפה.
פונולוגיה
על פי רוב, משחזרים עבור הפרוטו-שמית עשרים ותשעה עיצורים ושלוש תנועות (i, a ו-u). התנועות יכולות להיות קצרות או ארוכות, והעיצורים יכולים לקבל (או לא לקבל) דגש חזק.
המצאי הפונמי של הפרוטו-שמית השתמר ברובו בערבית הקלאסית, ששימרה עשרים ושמונה פונמות עיצוריות מתוך העשרים ותשע שהיו בפרוטו-שמית. העיצורים שׁי"ן-ימנית וסמ"ך נתמזגו בערבית לפונמה אחת.
| תעתיק שמי | אפ"ב | עברית | ערבית | דוגמאות | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עברית | ערבית | ||||||
| *s | /s/ | */s/ ס | */s/ س | סֶכֶר סָגַד סֵפֶר |
سَكَّرَ سَجَدَ سِفْر | ||
| *š | /ʃ/ | */ʃ/ שׁ | שָׁאַל שָׁבַת שָׁלוֹם |
سَأَلَ سَبَتَ سَلَام | |||
| *ś | /ɬ/ | */s/ שׂ | */ʃ/ ش | שְׂמֹאל עֲשָׂרָה שָׂטָן |
شِمَال عَشَرَة شَيْطَان | ||
| שפתיים | שיניים | בתר-מכתשיים/ מכתשיים |
חכיים | וילוניים | לועיים | סדקיים | |||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מרכזיים | צדיים | ||||||||
| אפיים | *m [[[
עיצור דו-שפתי, אפי|m]]] || || *n [[[ עיצור מכתשי, אפי|n]]] || || || || || | ||||||||
| סותמים | אטום | *p [[[
עיצור דו-שפתי, סותם, אטום|p]]] || || *t [[[ עיצור מכתשי, סותם, אטום|t]]] || || || *k [[[ עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]] || || *ʼ [[[ עיצור סדקי, סותם, אטום|ʔ]]] | |||||||
| קולי | *b [[[
עיצור דו-שפתי, סותם, קולי|b]]] || || *d [[[ עיצור מכתשי, סותם, קולי|d]]] || || || *g [[[ עיצור וילוני, סותם, קולי|ɡ]]] || || | ||||||||
| נחצי | *ṭ [[[
alveolar ejective|tʼ]]] || || || *q [[[ velar ejective|kʼ]]]|| || | ||||||||
| חוככים או מחוככים |
אטום | *ṯ [[[
עיצור שיני, חוכך, אטום|θ]]] || *š [[[
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום|ʃ]]] | |||||||
| קולי | *ḏ [[[
עיצור שיני, חוכך, קולי|ð]]] || *z [[[ עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי|z]]] || || || *ġ [[[ עיצור ענבלי, חוכך, קולי|ʁ]]] || *ʻ [[[ עיצור לועי, חוכך, קולי|ʕ]]] || | ||||||||
| נחצי | *ṱ [[[
dental ejective fricative|θʼ]]] || *ṣ [[[ alveolar ejective fricative|sʼ]]]|| *ṣ́ [[[ alveolar lateral ejective fricative|ɬʼ]]] || || || || | ||||||||
| רוטט | *r [[[
עיצור מכתשי, מקיש|ɾ]]] || || || || || | ||||||||
| מקורב | *l [[[
עיצור מכתשי, מקורב צדי|l]]] || *y [[[ עיצור חכי, מקורב|j]]] || *w [[[ עיצור וילוני שפתי, מקורב|w]]] || || | ||||||||
- יש דעה שלפיה העיצורים /θʼ/ /ɬʼ/ /ɬ/ /sʼ/ /z/ /s/ היו עיצורים מחוככים /tθʼ/ /tɬʼ/ /tɬ/ /tsʼ/ /dz/ /ts/.
מעתקי עיצורים בשפות שמיות מרכזיות (עברית, ארמית וערבית)
בבלשנות היסטורית, מעתק הגאים הוא שינוי שיטתי בהגייה של עיצורים, תנועות או הגאים אחרים, בשפה טבעית במשך זמן התפתחותה.
| ההקבלה בין עברית, ארמית וערבית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| - | ההקבלה | דוגמאות להקבלה | |||||
| תעתיק שמי | תעתיק IPA | האות העברית | האות הארמית | האות הערבית | המילים בעברית | המילים בארמית מודרנית | המילים בערבית |
| ʼ | ʔ | א [ʔ] | ܐ א [ʔ] | أ [ʔ] | אב (ʔav) | ܐܒܐ (ʔawa) | أب (ʔab) |
| b | ב [b] | ܒ ב [b] | ب [b] | בית (bayit) | ܒܝܬ (beta) | بيت (bayt) | |
| g | ג [ɡ] | ܓ ג [ɡ] | ج [d͡ʒ] → [g] | גמל (gamal) | ܓܡܠܐ (gamla) | جمل (jamal) | |
| d | ד [d] | ܕ ד [d] | د [d] | יד (yad) | ܝܕܐ (ʔida) | يد (yad) | |
| h | ה [h] | ܗ ה [h] | ه [h] | נהר (nahar) | ܢܗܪܐ (nahra) | نهر (nahar) | |
| w | ו [v] → [w] | ܘ ו [w] | و [w] | ורד (vered) | ܘܪܕܐ (warda) | ورد (ward) | |
| z | ז [z] | ܖ ז [z] | ز [z] | רגז (ragaz) | ܪܓܙ (rgaz) | نزل (nazala) | |
| ḏ | ð | התמזגה עם ז [z] | התמזגה עם ܕ ד [d] | ذ [ð] | זכר (zaxar) | ܕܝܟܪܐ (dikra) | ذكر (ðakar) |
| ḥ | ħ | ח [χ] → [ħ] | ܚ ח [ħ] | ح [ħ] | חמור (ħamor) | ܚܡܪܐ (ħmara) | حمار (ħimar) |
| ḫ | χ | התמזגה עם ח [ħ] | התמזגה עם ܚ ח [ħ] | خ [χ] | חמש (ħameš) | ܚܡܫ (ħamš) | خمس (xams) |
| ṭ | tʼ | ט [t] → [tˤ] | ܛ ט [tˤ] | ط [tˤ] | טבח (tˁabbaħ) | ܛܒܟܐ (tˁabbaħa) | طباخ (tˁabbax) |
| y | j | י [j] | ܝ י [j] | ي [j] | יום (yom) | ܝܘܡܐ (yoma) | يوم (yawm) |
| k | כ [k] | ܟ כ [k] | ك [k] | כלב (kelev) | ܟܠܒܐ (kalba) | كلب (kalb) | |
| l | ל [l] | ܠ ל [l] | ل [l] | לשון (lašon) | ܠܝܫܢܐ (lišana) | لسان (lisan) | |
| m | מ [m] | ܡ מ [m] | م [m] | מלך (melex) | ܡܠܟܐ (malka) | ملك (malik) | |
| n | נ [n] | ܢ נ [n] | ن [n] | נהר (nahar) | ܢܗܪܐ (nahra) | نهر (nahar) | |
| s | ס [s] | ܤ ס [s] | התמזגה עם س [s] | סייף (sayyaf) | ܤܝܦܐ (sayyapa) | سَيَّاف (sayyaf) | |
| ʻ | ʕ | ע [ʔ] → [ʕ] | ܥ ע [ʕ] | ع [ʕ] | עין (ʕayin) | ܥܝܢܐ (ʕena) | عين (ʕayn) |
| ġ | ʁ | התמזגה עם ע [ʕ] | התמזגה עם ܥ ע [ʕ] | غ [ʁ] | מערב (maʕarav) | ܡܥܪܒܐ | غرب |
| p | פ [p] | ܦ פ [p] | ف [f] | פיל | ܦܝܠܐ | فيل | |
| ṱ | θʼ / tθʼ | התמזגה עם צ [sˤ] | התמזגה עם ܛ ט [tˤ] | ظ [ðˤ] | צהרים | ܛܗܪܐ | ظهر |
| ṣ | sʼ | צ [t͡s] → [sˤ] | ܨ צ [sˤ] | ص [sˤ] | צום | صوم | |
| ṣ́ | ɬʼ / tɬʼ | התמזגה עם צ [sˤ] | התמזגה עם ܥ ע [ʕ] | ض [dˤ] → [ɮˤ] | ארץ | ܐܪܥܐ | أرض |
| q | q / kʼ | ק [k] → [q] | ܩ ק [q] | ق [q] | קם | قام | |
| r | ר [ʁ] → [r] | ܪ ר [r] | ر [r] | ראש | ܪܐܫܐ | رأس | |
| š | ʃ | שׁ [ʃ] | ܫ שׁ [ʃ] | س [s] | שנה | ܫܢܐ | سنة |
| ṯ | θ | התמזגה עם שׁ [ʃ] | התמזגה עם ܬ ת [t] | ث [θ] | שור | ܬܘܪܐ | ثور |
| ś | ɬ / tɬ | שׂ [s] | התמזגה עם ܤ ס [s] | ش [ʃ] | עשׂר | ܥܣܪ | عشر |
| t | ת [t] | ܬ ת [t] | ت [t] | מוות | ܡܘܬܐ | موت | |
בנייני הפועל
אחד המאפיינים הייחודיים של השפות השמיות הוא קיום בנייני הפועל. אפשר להסיק מכך שהשפה הפרוטו-שמית הייתה עשירה מאד בבניינים. למרות רכישה של בנייני פועל מסוימים בכמה שפות, מרבית השפות השמיות הולכות ומאבדות בניינים. כך הן הולכות ומאבדות גם עיצורים גרוניים ונחציים - מאפיינים נוספים שיש בשפות שמיות.
מהשוואת השפות השמיות שהשתמרו (כשפות חיות, או בכתבים עתיקים), עולה כי הבניינים המוקדמים ביותר הם[1][2]:
- בניין קל, שהפעלים בו מתארים פעולות פשוטות (החוקרים מכנים אותו כיום, G-stem).
- בניינים שמוספת בהם אות בראש המילה:
- בניין עם קידומת שׁ' ימנית לפועל, המורה על גרימה. בהרבה מהשפות השמיות ה-ה' הפך ל-א', וקיימת השערה שלפיה מקור הקידומת ה' הוא בשינוי של הקידומת ש'. (המומחים מכנים את הבניין הזה Š-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-שׁ.)
- בניין עם קידומת נ'. בחלק מהפעלים היא מורה על חזרתיות, ובאחרים היא מורה על פסיביות.
- (המומחים מכנים את הבניין הזה N-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-נ').
- בניינים עם קידומת ת'. בחלק מהפעלים היא מורה על חזרתיות, ובאחרים היא מורה על הדדיות. בחלק מהשפות השמיות הקידומת השתנתה ל-הת'. (המומחים מכנים את הבניין הזה T-stem, דהיינו, הבניין שמתחיל ב-ת׳.)
- בניינים שבהם מוכפלת או מודגשת אות מהשורש:
- בניין שבו ע' הפועל (כלומר, האות השנייה בשורש, לפחות בשורשים רגילים) מודגשת או מוכפלת. הפעלים שבו מתארים פעולה אינטנסיבית. (המומחים מכנים את הבניין הזה D-stem, דהיינו, הבניין שבו יש DOUBLE.)
- בניינים שבהם אות אחרת מהשורש דגושה או מוכפלת. ברוב המקרים היא האות השלישית.
- בניינים שבהם אחת התנועות מוארכת. אחד מהם, שהוארכה בו התנועה הראשונה, הורה בפרוטו-שמית על פעולה שנעשתה בכוונה תחילה. (המומחים מכנים את הבניין הזה L-stem, דהיינו, הבניין שבו יש LONG.)
- שילובים בין הבניינים האלה.
בפרוטו-שמית פ"א הפועל לא נוקדה בבניינים שיש בהם קידומת.
צורת שם-פעולה לא הייתה קיימת בפרוטו-שמית.
דוגמאות לשחזור אוצר המילים והשורשים
שחזור תוארי שם שתיארו צבעים
מהשוואת שפות עתיקות לשפות מודרניות, הן ממשפחת השפות השמיות והן ממשפחות אחרות, עולה כי כיום האדם נוהג להשתמש ביותר תוארי שם שמתארים צבעים. למשל, במקרא. במקרא תוארי השם ציינו צבעים באופן פחות מדויק מהיום. כך הפרה האדומה, שהייתה כנראה חומה, מתוארת באותו שם תואר שהוענק לשיערו האדמוני של דוד המלך.
במיתולוגיה היוונית, גם היא טקסט עתיק, יש מצב דומה. באופוס של הומרוס בעלי חיים חומים מתוארים כאדומים ודבש הדבורים מתואר כירוק, משום שביוונית הארכאית הצהוב והירוק נחשבו לאותו צבע[3]. יתרה מזאת, כשהומרוס מנסה לתאר את צבע הים, הוא אומר במקום אחד שהוא "נראה כמו יין", אך אומר במקום אחר שהוא "כמו פרח הסיגלית". לכן, אפשר לשער שמלבד היעדר שמות תואר עבור בורדו ועבור סגול ביוונית הארכאית, הומרוס אף לא מצא שמות של חומרי צבע כחולים שאפשר להשוות את צבע הים אליהם.
חוקרים סוברים שבשפה הפרוטו-שמית היו רק ארבעה תוארי שם שתיארו צבעים[4]:
(מילים משוחזרות מופיעות עם כוכבית בתחילתן.)
- *lbn – *לבן. תיארה את הצבע הלבן. המילה "לָבָן" מופיעה במקרא. השורש ל.ב.נ. מתאר הרבה דברים בשפות השמיות. קל למצוא את ההקבלות בין השפות, אך לא קל לדעת מה נגזר ממה. כך המילה "לָבָן" היא מאותו שורש של המילה "לֶבֶּן" (יוגורט) והיא דומה למילה הערבית המשיימת גבינה לבנה חמצמצה, ועץ ה"לִבְנֶה" קרוי בשם דומה בעברית, בערבית ובאמהרית.
- *ʔdm – *אדם. תיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום. המילה "אָדֹם" מופיעה במקרא. היא דומה למילה המתארת את הצבע האדום בגעז - ʔaddaamaawi. ככל הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" ובין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".
- *wrq – *ורק. תיארה את הצבע הירוק ואת הצבע הצהוב. באופן אופייני צליל האות ו"ו הפך לצליל האות יו"ד במהלך התפתחות השפה העברית, ולכן בעברית המילה היא "יָרֹק". המילה *wrq גם דומה למילה הערבית, המתארת עלה - ورقة (וַרַקַה). הקשר בין המילים העבריות "יָרֹק" ו-"ירקות", דומה לקשר בין המילים הערביות המתארות את הצבע הירוק ואת הירקות - أخضر (אַחְ'דַ'ר) ו-خضار (חֻ'דַ'אר).
- *θʼlm – *ט'לם. תיארה את הצבע השחור. *θʼlm דומה למילה הערבית ظلم - ט'לם שפירושה חוסר צדק, השחרה או הצללה, ולמילה s'allim בגעז, המתארת "שחור". ייתכן שקיים קשר בין *θʼlm ובין המילה הערבית ظل - טִ'ל. (משמעות המילה והגייתה דומות לאלו של המילים העבריות הנרדפות "צל" ו-"הטל"[5].)
גאוגרפיה, דמוגרפיה והיסטוריה של דוברי השפה
פרק זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. הסיבה לכך: מעשה בראשית. ניתן להיעזר בשכתוב פרק זה בדף ההנחיות בנושא גיל העולם.
בשנת 2009 תיארכו אנדרו קיטשן ועמיתיו את זמן הדיבור בשפה לסביבות שנת 3750 לפני הספירה, עם ניצני תקופת הברונזה המוקדמת[6]. מדובר בתקופה שבה המזרח התיכון היה מיושב בחקלאים מיומנים שעמדו להתחיל את השימוש במתכות. השפות השמיות העתיקות ביותר שנמצאו מהן עדויות כתובות הן שפות שהתפתחו מהשפה הזו, ומתוארכות לסביבות שנת 3000 לפני הספירה, לכל המוקדם.
ישנן מספר השערות לגבי הפרטים הגאוגרפיים והדמוגרפיים של דוברי השפה הפרוטו-שמית. ההשערות המקובלות לגבי מיקום החברה שדיברה בשפה זו מצביעות על חצי האי ערב, צפון מסופוטמיה או הלבנט. ההשערה המקובלת היא שהחברה הזו נוצרה מצאצאי מהגרים מצפון מזרח אפריקה, שדיברו בשפה הזו ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות. השערה זו נתמכת בעובדה שמבין כל השפות האפרו-אסיאתיות רק השפות השמיות מדוברות מחוץ לאפריקה. ההשערה ההפוכה, ולפיה שאר השפות האפרו-אסיאתיות התפתחו באפריקה בעקבות הגירה מהמזרח התיכון, אינה סבירה. זאת משום שהגירה כה מסיבית מתוך חצי האי ערב לא הייתה אפשרית בתקופה בה טרם בוית הגמל, ומשום שהגירה כה מסיבית מאזור הסהר הפורה הייתה מביאה לכל האזור אנשים שמדברים שפות שונות לחלוטין. העדות לשפות אחרות האלו היא בהשפעה הרבה שלהן על האכדית.
עוד תימוכין להשערת המוצא האפריקני של אבותיהם של דוברי הפרוטו-שמית יש בקשרים הלשוניים בין השפות האפרו-אסיאתיות ובין שפות אפריקניות אחרות. חיזוק נוסף להשערה יש בגילויים שלפיהם אזור הסהרה היה הרבה פחות מדברי באלף החמישי לפני הספירה - כי סביר שהליך המדבור של הסהרה דחק אוכלוסייה אנושית רבה ממנו אל אסיה ולא להפך. תהליך זה דחק גם אוכלוסיות של בעלי חיים, והשפעתו ניכרת גם בצומח (ראו Sahara pump theory)[7].
בתקופה שבה חיו דוברי הפרוטו-שמית אף לא עם אחד בעולם ייסד מדינה או השתמש בכתב, כנראה. התרבות הראשונה שעשתה זאת היא שומר - תרבות דוברת שפה לא שמית - באזור דרום מסופוטמיה. העם השמי הראשון שלמד מן השומרים את הכתב ואת ארגון השלטון במדינה כבר לא דיבר פרוטו-שמית, אלא אכדית.
הערות שוליים
- ^ Introduction to the Semitic Languages: Text Specimens and Grammatical Sketches By Gotthelf Bergsträsser עמוד 14 – 15
- ^ The Origin and Development of Nonconcatenative Morphology by Andrew Kingsbury Simpson
- ^ אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
- ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
- ^ צל, צלם, צלם אלוקים מחברים: אבי ורשבסקי; אביבה לוטן; ד"ר רוני מגידוב; אילה פז, אתר מט"ח
- ^ Kitchen, A; Ehret, C; Assefa, S; Mulligan, CJ. (2009). "Bayesian phylogenetic analysis of Semitic languages identifies an Early Bronze Age origin of Semitic in the Near East". Proc Biol Sci. 276 (1668): 2703–10.
- ^ van Zinderen-Bakker E. M. (1962-04-14). "A Late-Glacial and Post-Glacial Climatic Correlation between East Africa and Europe". Nature 194 (4824): 201–203.
25744971פרוטו-שמית