יצחק טריואקס
אברהם יצחק טריוַאקס (גם: טריוקס, טריוואקס) (בכתב לטיני: Triwaks; כ"ה בתשרי תרנ"ד, 5 באוקטובר 1893, מזריטש, פלך שדליץ, פולין הרוסית – י' בסיוון ה'תשי"ב, 3 ביוני 1952) היה עיתונאי וסופר ציוני יידי עברי, מו"ל ומפיץ ספרים בוורשה ובארץ ישראל.
קורות חיים
אברהם יצחק טריואקס נולד בסתיו 1893 בעיירה מזריטש, בפלך שדליץ שבפולין הרוסית, בנם של שרה לבית פרידמן וגבריאל טריואקס, סוחר במוצרי יער ויהודי אדוק. אחיו הבכור, רבי משה חיים טריוואקס, היה רב ודרשן שפרסם ספרים תורניים רבים. למד ב"חדר", ובגיל 9 עלה עם הוריו לירושלים. כעבור שנה נפטר אביו. התחנך בישיבות, בפרט בישיבת תורת חיים, והשתלם בספרי חינוך והשכלה. שימש הקורספונדנט הארץ-ישראלי של היומון היידי הוורשאי "אונדזער לעבן".
ב-1910 נסע לרוסיה, התגורר תקופה מסוימת בעיר רובנה שבווהלין, ולבסוף השתקע בוורשה ושם השתלב בעיתונות והספרות היידית והעברית. היה חבר מערכת היומון הוורשאי "היינט" וחבר מערכת ה"דאָס אידישע פאָלק", ופרסם מאות מאמרים ורשימות על ארץ ישראל בהם וכן בשבועון "די אידישע וואָך" ובעיתון העברי "הצפירה". רבים ממאמרים תורגמו לאנגלית ולפולנית. בנוסף, נסע בערי פולין ודרום רוסיה (אוקראינה) לארגון ההפצה עבור סינדיקט ההוצאה לאור הוורשאי היידי והעברי "צנטראל–מרכז" שנוסד ב-1911.
במלחמת העולם הראשונה ישב בוורשה. בשנת תרע"ו-1916, כשהייתה העיר תחת הכיבוש הגרמני, ביקש לסייע לאוכלוסייה היהודית ללמוד גרמנית, והוציא מילון גרמני–יידי בשם "ערשט-דייטש-יודיש ווערטערבוך" ('המילון הגרמני–יידי הראשון'), שחיבר בשיתוף הסופר יצחק ויינברג (ווינבערג; Wajnberg); מתוכו ראה אור רק הכרך הראשון, שהכיל את הערכים A עד Bisamtier. באותה שנה הוציא ספר מדע פופולרי ביידיש על גרמניה ("דייטשלאנד"). ב-1917 החל לערוך ולפרסם אנציקלופדיה כללית ביידיש: "ערשטע אלגעמיינע און יודישע האנד-ענציקלאפעדיע" ('אנציקלופדיית-הכיס הכללית והיהודית הראשונה'), שממנה ראו אור ארבעת הכרכים הראשונים בלבד.
הוא הרבה לכתוב עבור הציבורי היהודי בפולין על ארץ ישראל והיישוב. בשנת תרע"ז פרסם ספרון בשם "אונזערע פּיאָניערען אין ארץ-ישראל" ('חלוצינו בארץ ישראל'), בהוצאת "מרכז הצעירים" (ארגון הגג של תנועות הנוער הציוניות), ובשנת תרע"ט-1918 פרסם ספר מידע ותעמולה בשם "האנד-בוך פון ארץ ישראל" ('ספר כיס על ארץ ישראל'), בהוצאת ההסתדרות הציונית בוורשה (מהדורה שנייה, מורחבת, ראתה אור בתרצ"ג-1932), שהגיע לתפוצה רחבה בחוגים רחבים ביהדות פולין.[1][2] היה פעיל בעבודת התרבות של מרכז הצעירים, ועם ייסוד המשרד הארץ ישראלי בוורשה לאחר המלחמה כיהן כמזכירו הראשון. כמו כן שימש זמן-מה כמזכיר המדור המקצועי באגודת הסופרים העיתונאים היהודים בוורשה.
באביב 1919 נישא לצפורה רֶזניק, ולשניהם נולדו ארבעה ילדים.
בשנים תרע"ט-1919 עד 1920 ערך והוציא ירחון מאויר לענייני ארץ ישראל בשם "אַלטניַילאנד" (כשם ספרו של הרצל), שנועד להכיר ליהודי פולין את החיים בארץ. במהלך שנת תרפ"ה חידש את הוצאתו, כדו-שבועון שהופיע בצורה מוגדלת. העיתון הופץ בעשרות אלפי עותקים.[1] בראשית שנות ה-20 ייסד הוצאת ספרים עברית בשם "תל-אביב / אלטניילאנד" ולידה עסק סיטונאי להפצת ספרים. בהוצאה ראו אור בין היתר ספרי לימוד לידיעת הטבע והיסטוריה וספרי קריאה עבור בתי הספר העבריים. בית מסחר הספרים פעל עד סוף שנת 1925, אז עברה הפצת ספרי הוצאת "תל-אביב" לבית מסחר הספרים "עֵבֶר" בוורשה.[3]
בנוסף לענייני ארץ ישראל, עסק באיסוף ומחקר בנושא בלשנות יידית ופולקלור יהודי. מחקרו החשוב "די יידישע זשארגאָנען" ('הז'רגונים היידיים'), על לשון הגנבים, לשון הכליזמרים ולשון העגלונים פורסם במאסף לפולקלור ופילולוגיה "ביי אונז יודען" שבעריכת מ' וואנווילד (=משה יוסף דיקשטיין) (ורשה תרפ"ג).
בראשית 1925, לאחר ביקורו בארץ ב-1924, עלה לארץ ישראל עם אשתו ובניו והשתקע בתל אביב. המשיך לעבוד כעיתונאי ומו"ל. במשך שנים היה הקורספונדנט הקבוע של "היינט" בארץ ישראל, וניהל את סניפו בארץ.[4] השתתף בקביעות בעיתונים נוספים, בהם "פארווערטס" הניו יורקי. בשנים תרפ"ח–תרפ"ט ערך והוציא עלונים הומוריסטיים. בשנת תרצ"א ערך והוציא שני אלבומים: "משפט הכותל" (על ועדת החקירה) ו"מלחמה ושלום בארץ-ישראל" (אלבום זיכרון בעברית, יידיש ואנגלית, בדגש על מאורעות תרפ"ט). בשנת תרצ"ג-1933 ערך והוציא בחיפה שבועון כלכלי-חברתי-ספרותי בשם "השער", אך כעבור חמישה גיליונות הפסיק את הוצאתו.
ב-1928 גאל קרקע באזור בני ברק (דרך תל ליטוינסקי, לימים רחוב השומר), נטע בו פרדס ובנה בו בית גדול ומספר בתים קטנים; במתחם פעל בית הבראה ופנסיון, ולאחר מלחמת העולם השנייה נוסד במקומו מוסד לילדים ניצולי השואה מטעם נשות המזרחי באמריקה בפיקוח עליית הנוער. ב-1934 רכש שטח מגרמנים במערב חיפה, ליד קריית אליהו, וחילק אותו למגרשי בניין. בשנים 1932–1936 היה פעיל בקואופרטיב "אדיר" לשיווק פרי הדר ובהתאחדות האיכרים. ב-1936 סגר את עסקי הספרים שלו.
בשנת תרצ"ח-1938 פורסם מפעלו הספרותי הגדול: "ספר מאה שנה: אנשי מופת וחלוצים ראשונים בארץ ישראל במשך מאה שנה ומעלה", פרי עבודה של שנים, שערך עם אליעזר שטיינמן, בהשתתפות יעקב יערי-פולסקין.
ב-1948 התמנה כמנהל ההפצה הראשון של האנציקלופדיה העברית, בהוצאת מסדה. בשנת 1952 נסע לקדם את מכירות האנציקלופדיה בארצות הברית, ומשם המשיך לקנדה. בראשית חודש יוני נפטר מהתקף לב ביוצאו ממונית במונטריאול, בן 58 במותו. נקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[5] אלמנתו צפורה נפטרה בינואר 1978 ונקברה לצדו.
טריואקס היה אב לגבריאל, בנימין, רות ומשה.
בנו בנימין טריואקס התגייס ל"הגנה", התנדב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה והגיע לשרת בבריגדה היהודית, ובדצמבר 1947 התגייס לחטיבת אלכסנדרוני ושירת כקצין-תחבורה. נהרג בכיבוש טנטורה במאי 1948. (בטנטורה הוקמה אנדרטת הנצחה בתכנונו של יצחק טריואקס.[6])
בנו גבריאל טריואקס, ששירת כמפקד פלוגה במלחמת העצמאות, היה עורך לילה בעיתון "הארץ". הוא המשיך את פעילותו של אביו כמשווק הראשי של האנציקלופדיה העברית, והפיץ את אנציקלופדיה בריטניקה האנגלית בארץ. עם פטירתו ב-1975 המשיך את פעילותו בנו יצחק, וכעבור שלוש שנים הצטרף אליו אחיו ביני (בנימין). עם דעיכת עסקי ההפצה, ייסדו השניים בשנת 1985 עם דודם משה טריואקס[7] (בנו הצעיר של יצחק) את הוצאת מטר (השם הוא ראשי תיבות של "משפחת טריואקס"), שבשנותיה הראשונות התמחתה בספרי ניהול והדרכה – תחום שלא היה מפותח אז בארץ.
ביתו, רות, נישאה ב-1948 לאברהם גולדשטיין.
בנו משה טריואקס היה עיתונאי ב"ידיעות אחרונות" וב"במחנה", ומשם הגיע לעיסוק ביחסי ציבור ובשנת 1962 ייסד את משרד "טריואקס יועצים ליחסי ציבור".{{הערה|1=אודות החברה: ההנהלה, באתר טריואקס יועצים ליחסי ציבור;
ספריו
- א’ י’ טריוואקס, ביי דער בעטייליגונג פון יצחק ווינבערג, ערשט-דייטש-יודיש ווערטערבוך: צוזאנמענגעשטעלט לויט די נייעסטע מקורות און דער נייער דייטשער ארטאגראפיע, מיט דער בעצייכנוג פון אקצענט ... אויך בקיצור דיגע ענציקלאפעדישע אויסטייטשונגען ביים רוב וויסענשאפטל יכע אויסדרוקען, ורשה: ל’ פרענקאל, תרע"ו. (המילון מכיל רק את הערכים מכיל רק A-Bisamtier; יותר לא הופיע.)
- דייטשלאנד: (פאפולער-וויסענשאפטליך האנד-בוך, לויט די נייעסטע קוועלען) ... מיט’ן בילד פון קייזער און א יודישע מאפע פון דייטשלאנד, ורשה: ביבליאטעק לאנד און לייט (דפוס ווארש’ טאגעבלאט), 1916.
- ערשטע אלגעמיינע און יודישע האנד-ענציקלאפעדיע: מיט מאפעס, אילוסטראציעס און טאבעלעס; צוזאמענגעשטעלט פון א"י טריוואקס, 4 כרכים, ורשה: האנד-ביכער, 1917. (האנציקלופדיה מכילה רק את הערכים א–אברבנאל, אלטערטום–אנימאזא; יותר לא הופיע.)
- אונזערע פיאניערען אין ארץ-ישראל, ורשה: מרכז הצעירים, תרע"ז. (ספרון)
- האנד-בוך פון ארץ ישראל, ורשה: פערלאג פון דער ציוניסטישער ארגאניזאציע ('ציוניסטישע ביבליאטעק'), תרע"ט 1918. (2טע, אינגאנצען אויפ’ס-ניי בעארבייטע אויסגאבע: ורשה: דפוס Grafja, תרצ"ג 1932.)
- קארל באלאד, ארץ ישראל אלס לאנד פון יודישער קאלאניזאציע; בעארבייט אין יודיש דורך א"י טריוואקס, ורשה: ציוניסטישע ארגאניזאציע פוילען, 1919. (ספרון) (תרגום ועיבוד)
- יצחק טריוקס (עורך), "מרור: חד יומן לפסח", תל אביב: בימ"ס תל אביב, תרפ"ח. (חוברת) (הומור)
- יצחק טריוקס (עורך), "הפקר: עתון חד-יומי לצביטה-בעיטה ולבדיחה-בדיקה; עתון הלצות לפורים", תל אביב: (דפוס אחדות), תרפ"ח. (חוברת) (הומור)
- יצחק טריוקס (עורך), "חצי המלכות: עתון חד יומי מדיין, מקלקל ויורד לחיים", תל אביב: "הוצאת מועדים לשמחה" (דפוס אחדות), תרפ"ט. (עיתון היתולי לפורים)
- י. טר, משפט הכותל: דין וחשבון ועדת הכותל המערבי הבין-לאומית. השתלשלות הענין, החקירות והעדויות בירושלים: התזכיר היהודי; פסק הדין; דבר המלך, עם תמונות, תל אביב: תל אביב, תרצ"א.
- מלחמה ושלום בארץ-ישראל / קריג און פרידען אין ארץ-ישראל / War and peace in Palestine: אלבום לזכרון מהימים הראשונים של הציונות עד הזמן הזה, בתשומת-לב מיוחדת למאורעות האחרונים: אוסף תמונות ובאורים בידי י. טריואקס, תל אביב, תרצ"א. (אלבום) (עברית, יידיש ואנגלית)
- ספר מאה שנה: אנשי מופת וחלוצים ראשונים בארץ ישראל במשך מאה שנה ומעלה; סודר ונערך בידי יצחק טריואקס, אליעזר שטינמן; השתתף בלקט חומר: יעקב יערי-פולסקין, תל אביב – בני ברק: יצחק טריואקס ('ספרית שלשלת הזהב), תרצ"ח 1938. (מהדורה מצולמת ומורחבת לציון מאה שנה להולדתו של יצחק טריואקס תרנ"ד–תשנ"ד: עריכה ותוספות: יואל רפל, תל אביב: מטר - טריואקס ספרים ('ספרית שלשלת הזהב'), תשנ"ד 1994.)
קישורים חיצוניים
- רשימת הפרסומים של יצחק טריואקס, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יצחק טריוואקס באתר WorldCat Identities
- דוד תדהר (עורך), "יצחק טריואקס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1527
- א. י. טריוואקס, מעריב, 5 ביוני 1952
- מכל העולם: מת העתונאי יצחק טריוואקס, דבר, 6 ביוני 1952
- י. טריוואקס לדרכו האחרונה, דבר, 1 ביולי 1952
מפרסומיו:
- ספר מאה שנה, תל אביב תפרי"ח [תרצ"ח] 1938, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דוד תדהר (עורך), "יצחק טריואקס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1527.
- ^ א. י. טריוואקס, מעריב, 5 ביוני 1952.
- ^ "תל-אביב" – "עבר", היינט, 12 בינואר 1926.
- ^ ראו חילופי דברים בינו לבין דב סדן מעל דפי "דבר": דל"ת., בקצה המזלג, דבר, 18 ביולי 1928; י. טריואקס, מכתבים למערכת: מאת בא-כוח ה"היינט", דבר, 29 ביולי 1928; דל"ת., תשובה לנאחז "בקצה המזלג", דבר, 20 באוגוסט 1928.
- ^ אברהם יצחק טריואקס באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
- ^ האנדרטה בטנטורה, באתר חטיבת אלכסנדרוני.
- ^ כרמית ספיר ויץ, המשכיות בעלילה: מו"לות משפחתית, nrg מעריב, 14 ביוני 2009.
26538373יצחק טריואקס