פנק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןפנק
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: כלביים
סוג: שועל
מין: פנק
שם מדעי
Vulpes zerda
תחום תפוצה

פֶנֶק או שועל המדבר[1]ערבית: فَنَك, תעתיק: פַנַק; אנגלית fennec; שם מדעי: Vulpes zerda; סינונים Fennecus zerda) הוא הקטן מכל השועלים ומכל המינים במשפחת הכלביים.

מאפיינים

משקלו הממוצע של פנק בוגר הוא כ-1 ק"ג. מזונו העיקרי הוא חרקים. אזורי המחיה הטבעיים של הפנק הם מדבריות צפון אפריקה (סהרה), חצי האי ערב וחצי האי סיני. גרעיני רבייה של הפנק הוקמו גם בערבה ובנגב על ידי גיורא אילני.

קרובו האבולוציוני הקרוב ביותר של הפנק הוא שועל צוקים, אולם הפנק שונה באופן מהותי משאר מיני השועלים, הן גנטית והן התנהגותית. לפנק 32 זוגות כרומוזומים, לעומת 35 ו-39 בשאר מיני השועלים. הפנק חי בלהקות, בעוד שאר מיני השועלים הם חיות מתבודדות.

לפנק דרכים רבות לשרוד במזג אוויר המדברי העוין. ביום הוא מתחפר במהירות בחולות ויוצר שם מנהרות המשמשות הגנה הן מטורפים והן מהשמש. הוא צד את טרפו בלילות. מזונו מורכב מכל הבא ליד, ומאחר שאינו יכול להיות בררן במדבר, הוא צד אף בעלי חיים הקרובים לגודלו, כגון נחשים ועקרבים. מזון שאינו נאכל בו-במקום נשמר במחילות.

סימן ההיכר של הפנק הוא אוזניו הגדולות במיוחד. בנוסף להיותו בעל חוש שמיעה מצוין, משמשות האוזניים לקירור גופו, בשל היותן משטח נרחב הבא במגע עם האוויר. הפנק כמעט ואינו מקרר את גופו כדרך הכלביים (על ידי הלחתה - אידוי מים מדרכי הנשימה), ומחקרים הראו כי בשיטה זו הוא חוסך נוזלים רבים. עיניו הגדולות והחומות ואפו הקטן משווים לו מראה גורי.

הפנק מסוגל לקפוץ ממצב מנוחה לגובה מטר. כך הוא יכול לתפוס חרקים במהירות, בלי להבריח אותם בתנועות מיותרות.

עונת הייחום מתרחשת בחודשים ינואר-פברואר. הזכר מגן על השטח באגרסיביות רבה ומונע כניסת זרים לתחומו. הוא חופר את המחילות בסביבות חודש מרץ, מעט לפני הולדת הצאצאים (2–5 גורים בהמלטה). הזכר הוא שמביא מזון לאם ולוולדות בזמן ההמלטה ולאחריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24953708פנק