בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג
 |
אוניברסיטת לייפציג למוזיקה ולתיאטרון (בגרמנית: Hochschule für Musik und Theater "Felix Mendelssohn Bartholdy" Leipzig) היא אוניברסיטה ציבורית בלייפציג, סקסוניה, גרמניה. האוניברסיטה, שפליקס מנדלסון ייסד ב-1843 כקונסרבטוריון למוזיקה, היא בית הספר הגבוה למוזיקה הוותיק ביותר בגרמניה.
המוסד כולל את "המכון למוזיקה כנסייתית" המסורתי, שייסד קרל שטראובה (1873 - 1950) ב-1919. בשנת 1972 נקרא בית הספר למוזיקה על שם מייסדו, פליקס מנדלסון ברתולדי. בשנת 1992 צורף "בית הספר האנס אוטו לדרמה בלייפציג", בית הספר הוותיק ביותר לדרמה בגרמניה, לאוניברסיטה.
מלכתחילה היה קשר הדוק בין חניכות וניסיון מעשי עם התזמורת הגוונדהאוס והאופרה של לייפציג, כמו גם תיאטראות בחמניץ (התיאטרון העירוני של חמניץ), התיאטרון הממלכתי של דרזדן, תיאטרון האלה, תיאטרון לייפציג והתיאטרון הגרמני הלאומי בוויימאר.
האוניברסיטה למוזיקה ותיאטרון היא אחת מ-365 אתרים שנבחרו בשנת 2009 על ידי הקבינט של גרמניה ומשרד נציג התעשייה והמסחר של גרמניה למבצע "גרמניה - ארץ של רעיונות".
היסטוריה
פליקס מנדלסון, המלחין והמנהל המוזיקלי של תזמורת הגוונדהאוס, ייסד קונסרבטוריון בלייפציג ב-2 באפריל 1843. מימון למוסד העניק משרת ציבור בכיר של ממלכת סקסוניה, יועץ החצר הבכיר לענייני משפט, היינריך בלימר (Heinrich Blümner) (1765 - 1839), שהעביר למלך פרידריך אוגוסטוס השני, מסקסוניה 20,000 טאלר.
בית הספר למוזיקה שכן בגוונדהאוס הראשון במרכז העיר. חברי התזמורת חויבו לכהן כסגל הוראה, מסורת שלא הופרה עד איחוד גרמניה בשנת 1990.
בשנת 1876 ניתן לבית הספר היתר לשנות את שמו ל"קונסרבטוריון המלכותי למוזיקה בלייפציג" (Königliches Konservatorium der Musik zu Leipzig). המשכן החדש ברחוב גראסי 8 נחנך ב-5 בדצמבר 1887. האדריכל שבנה אותו בשנים 1885-87 היה הוגו ליכט (Hugo Licht ) (1841 - 1923), ומיקומו היה ברובע המוזיקה של לייפציג, דרומית-מערבית למרכז העיר. תורם הבניין היה הפתולוג יוסטוס רדיוס (Justus Radius) (1797 - 1884).
רק בשנת 1924, שש שנים לאחר נפילתה של מלכות סקסוניה, שונה שם הקונסרבטוריון המלכותי ל"קונסרבטוריון הארצי למוזיקה של לייפציג" (Landeskonservatorium der Musik zu Leipzig).
בסמסטר הקיץ של 1938 היו 343 סטודנטים (גברים בלבד) רשומים לקונסרבטוריון, שתפס אפוא את המקום הרביעי בין בתי הספר למוזיקה ברייך הגרמני, אחרי האוניברסיטה לאמנויות בברלין (633 סטודנטים), בית הספר למוזיקה של קלן (406 סטודנטים) ובית הספר למוזיקה ותיאטרון של מינכן (404 סטודנטים).
המלחין האוסטרי יוהאן נפומוק דויד (1977-1895) ניהל את בית הספר מ-1939 עד 1945.
שם בית הספר שונה שוב ב-8 ביוני 1941 ל"בית הספר הממלכתי הגבוה למוזיקה, חינוך מוזיקלי ואמנויות הבמה" (Staatliche Hochschule für Musik, Musikerziehung und darstellende Kunst). ב-1944 נסגר בית הספר עד תום מלחמת העולם השנייה.
ב-10 באפריל 1992 סופח לבית הספר למוזיקה קולג' הנס אוטו לתיאטרון (המכללה הגרמנית הראשונה לתיאטרון) ותוצאת המיזוג היה "בית הספר הגבוה למוזיקה ותיאטרון על שם פליקס מנדלסון ברתולדי" (Hochschule für Musik und Theater Felix Mendelssohn Bartholdy).
הבניין החדש נחנך בשנת 2001 וב-2004 זכה בפרס התאחדות האדריכלים הגרמנית. אקדמיה לתזמורת עובדת מאז 2004 בשיתוף פעולה עם תזמורת הגוונדהאוס, במטרה לעודד נגנים מן השורה הראשונה.
אישים הקשורים לבית הספר
בוגרים ידועי שם
להלן רשימה נבחרת של בוגרים ידועי שם:[1]
- אמיל ביכנר (1826 - 1908), מנצח ומלחין גרמני
- פרידריך באומפלדר (1836 - 1916), מנצח, מלחין ופסנתרן גרמני
- ארתור סאליבן (1842 - 1900), מלחין אנגלי
- ניקולא ליסנקו (1842 - 1912), מלחין, פסנתרן ומחנך אוקראיני
- אדוארד גריג (1843 - 1907), מלחין נורווגי
- הוגו ריימן (1849 - 1919), תאורטיקאי, היסטוריון, מחנך ומילונאי גרמני בתחום המוזיקה
- לאוש יאנאצ'ק (1854 - 1928), מלחין צ'כי
- פאול קלנגל (1854 - 1935), כנר, פסנתרן ומלחין גרמני
- פריץ שטיינבאך (1855 - 1916), מנצח גרמני
- כריסטיאן סינדינג (1856 - 1941), מלחין נורווגי
- אתל סמית' (1858 - 1944), מלחינה אנגלית
- איסק אלבניס (1860 - 1909), מלחין ופסנתרן ספרדי
- יוזף הירשבאך (1860 - 1897), מנהל מוזיקלי של בית האופרה טיבולי, סן פרנסיסקו[2]
- פרדריק דיליוס (1862 - 1934), מלחין אנגלי
- פרוצ'ו בוזוני (1866 - 1924), פסנתרן ומלחין איטליה\איטלקי
- פליקס פון ויינגרטנר (1863 - 1942), מנצח, מלחין, פסנתרן וסופר אוסטרי
- אלפרד היל (1869 - 1960), מלחין, מנצח ומורה אוסטרלי
- אדריאן בולט (1889 - 1983), מנצח אנגלי
- ארווין שולהוף (1894 - 1942), מלחין ופסנתרן צ'כי
- פרנץ קונוויטשני (1901 - 1962), מנצח גרמני
- רודולף מאוארסברגר (1889 - 1971), מנצח מקהלה ומלחין גרמני
- ארהרד מאוארסברגר (1903 - 1982), נגן עוגב, מורה למוזיקה ומנצח מקהלה גרמני
- הלמוט ולכה (1907 - 1991), נגן עוגב וצ'מבליסט גרמני
- הרמן ברלינסקי (1910 - 2001), מלחין, נגן עוגב, פסנתרן, מוזיקולוג ומנצח מקהלה אמריקאי יליד גרמניה
- זינה ברלינסקי (1910 - ) פסנתרנית ומורה לפסנתר, אמריקאית ילידת גרמניה
- קרל ריכטר (1926 - 1981), מנצח, צ'מבליסט ונגן עוגב גרמני
- קלאוס טנשטדט (1926 - 1998), מנצח גרמני
- אולריך מיהה (1953 - 2007), שחקן גרמני
- קורט מזור (1927 - ), מנצח גרמני
מורים ידועי-שם
- פליקס מנדלסון (1809 - 1847), מלחין, פסנתרן ומנהל מוזיקלי של תזמורת הגוונדהאוס של לייפציג
- פרדיננד דוויד (1810 - 1873), כנר וירטואוז ומלחין גרמני
- יוהאן נפומוק דוויד (1895 - 1977), מלחין אוסטרי
- קרל דווידוב (1838 - 1889), צ'לן רוסי
- נילס גאדה (1817 - 1890), מלחין דני
- פרידריך גריצמאכר (1832 - 1903), צ'לן גרמני
- מוריץ האופטמן (1792 - 1868), מלחין וסופר גרמני
- דיטהרד הלמן (1928 - 1999), נגן עוגב ומנצח מקהלה גרמני
- סלומון יאדאזון (1831 - 1902), מלחין גרמני
- יוליוס קלנגל (1859 - 1933), צ'לן גרמני
- פאול קלנגל (1854 - 1935), כנר, פסנתרן ומלחין גרמני
- קורט מזור (1927 - ), מנצח גרמני
- איגנץ מושלס (1794 - 1870), מלחין ווירטואוז פסנתר בוהמי
- אוסקר פאול (1836 - 1898), מוזיקולוג וסופר גרמני
- מקס רגר (1863 - 1917), מלחין, מנצח, פסנתרן ונגן עוגב גרמני
- קרל ריינקה (1824 - 1910), מלחין, מנצח ופסנתרן דני
- פרידריך שניידר (1786 - 1853), מלחין ומנצח גרמני
- קלרה שומאן (1819 - 1896), פסנתרנית, מורה ומלחינה גרמנית[3]
- רוברט שומאן (1810 - 1856), מלחיו, אסתטיקן ומבקר מוזיקה גרמני רב-השפעה
- הנס זיט (1850 - 1922), כנר ומלחין גרמני
קישורים חיצוניים
- Symphony Orchestra (in German)
- Leipzig-Encyclopedia (in German)
הערות שוליים
בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג24593272