פייר קלוסטרמן

פייר קלוסטרמן, בשנת 1945 לערך.

פייר אנרי קלוסטרמן (בצרפתית: Pierre Henri Clostermann)‏ (28 בפברואר 1921 – 22 במרץ 2006) היה אלוף טיס צרפתי במלחמת העולם השנייה, אשר שירת במהלכה בחיל האוויר המלכותי הבריטי. הוא היה גם סופר, מהנדס, תעשיין ופוליטיקאי.

ראשית חייו

קלוסטרמן נולד בקוריטיבה (Curitiba) שבברזיל, למשפחת דיפלומטים צרפתית שמוצאה מחבלי אלזס ולורן. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בצרפת וקיבל רישיון טייס פרטי ב-1937.

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה דחו שלטונות צרפת את בקשתו לשרת בצבא כטייס. על כן הוא נסע ללוס אנג'לס שבארצות הברית כדי להיות לטייס מסחרי, ולמד שם הנדסה אווירונאוטית במכון הטכנולוגי של קליפורניה. הוא הגיע לבריטניה בעקבות קריאתו של גנרל דה-גול ובמרס 1942 הצטרף שם לחיל האוויר של צרפת החופשית.

שירותו במלחמת העולם השנייה

קלוסטרמן עבר קורס טיס צבאי בבסיס חיל האוויר המלכותי בקרנוול (Cranwell) וקורס הסבה למטוסי קרב מדגם ספיטפייר ביחידה לאימון מבצעי מס' 61 בוויילס וסיימם בדרגת סמל-טיס. בינואר 1943 הוא הוצב לטייסת צרפתית בחיל האוויר המלכותי – טייסת 341 (טייסת אלזס), אשר הייתה מצוידת במטוסי ספיטפייר.

ב-27 ביולי 1943 זכה קלוסטרמן בשני ניצחונות אוויריים ראשונים כאשר הפיל שני מטוסי קרב גרמניים מדגם פוקה-וולף Fw 190 בקרב שנערך בשמי צרפת.

באוקטובר 1943 הוצב קלוסטרמן בטייסת 602 של חיל האוויר המלכותי, ושירת בה במהלך עשרת החדשים הבאים (גם כאן במטוסי ספיטפייר). הוא השתתף במגוון של משימות בשמי בריטניה ואירופה הכבושה ובהן סיורי קרב, ליווי מפציצים, גיחות יירוט בגובה רב (מעל בסיס הצי המלכותי בסקפה פלו שבצפון סקוטלנד) וכן גיחות צליפה והפצצת צלילה של אתרי שיגור לרקטות V-1 בחוף הצרפתי.

באביב 1944 הוצבה הטייסת בה שירת בדרום אנגליה והשתתפה בהמשך בפעילות האווירית לחיפוי על פלישת בעלות הברית לצרפת. ב-18 ביוני 1944 נחתה הטייסת בשדה תעופה קדמי (B-11) שהוקם ליד הכפר לונג-סור-מר (Longues-sur-Mer) שבנורמנדי (אחד משדות תעופה קדמיים רבים למטוסי קרב שהוכשרו בנורמנדי). בכך היה קלוסטרמן לאחד מראשוני הטייסים של צרפת החופשית שנחתו על אדמת צרפת – מבחינתו לאחר היעדרות של ארבע שנים. הטייסת התבססה בשדה תעופה זה. מספר שבועות לאחר מכן הוענק לו על פעולתו עיטור צלב התעופה המצוינת. בשל תשישות קרב מצטברת (עד אותו מועד הוא ביצע כ-300 גיחות קרביות) הוא הועבר ביולי 1944 מהשירות בטייסת 602 והוצב במטה חיל האוויר הצרפתי בבריטניה.

בפברואר 1945 חזר קלוסטרמן לשירות קרבי בחיל האוויר המלכותי, בדרגת סגן-טיס. הוא הצטרף לכנף 122 של חיל האוויר המלכותי, אשר הטייסות בה הפעילו את מטוס הקרב החדש מדגם הוקר טמפסט V‏. הכנף הוצבה בשדה התעופה פולקל (Volkel) שבדרום הולנד. קלוסטרמן היה למפקד גף בטייסת 274 של הכנף.

קלוסטרמן כינה את המטוס ששימש אותו במשך רוב זמן שירותו בכנף (וששרד עד שעזב אותה) בשם "שרל הגדול" (Le Grand Charles). הוא ביצע סדרה אינטנסיבית של גיחות קרב בשמי גרמניה, כאשר טייסים נפגעים ונהרגים סביבו במספרים גדולים. הגיחות כללו סיורים, תקיפת שדות תעופה ורכבות, וכן גיחות מיוחדות ליירוט מטוס הקרב הגרמני הסילוני מסרשמיט Me-262.

במרץ 1945 שירת קלוסטרמן זמן קצר בטייסת 56 ולאחר מכן עבר לטייסת 3 (שתיהן השתייכו לכנף 122). ב-24 במרץ הוא נפצע ברגלו מאש נגד מטוסים גרמנית ונאלץ להנחית את מטוסו בנחיתת גחון. המטוס ניזוק קשות בנחיתה וקלוסטרמן נפצע שנית ואושפז למשך שבוע. לאחריו שב לשירות בכנף, שהועברה עתה לשדה תעופה בשטח גרמניה. הוא שירת בה באופן פעיל עד לסיומה של המלחמה נגד גרמניה ב-8 במאי 1945. סמוך לסיום המלחמה, בשל האבידות הכבדות בכנף 122, הוא מונה זמנית לפקד עליה, למרות שהיה רק בדרגת סגן.

ב-21 במאי 1945, במהלך טיסת ראווה של מטוסי כנף 122 בגרמניה, התנגש מטוס אחר במטוסו של קלוסטרמן והוא נאלץ לנטוש אותו ולצנוח. הוא הוסיף לשרת בכנף עד אשר השתחרר מן השירות הצבאי ב-27 באוגוסט 1945.

קלוסטרמן ביצע במלחמת העולם השנייה בסך הכל 432 גיחות קרביות וצבר בהן כ-600 שעות טיסה (בסך הכל הוא צבר כ-2,000 שעות טיסה).

מספר המטוסים שהפיל קלוסטרמן שנוי במחלוקת. בשעתו יוחסו לו 23 הפלות, מהן 19 לבדו (סולו) ו-4 הפלות משותפות, ועוד 5 הפלות-בספק ו-8 מטוסים ניזוקים. ניתוח מאוחר יותר של הדו"חות הקרביים שלו ושל הטייסות בהן שירת מייחס לו הפלה ודאית של 11 מטוסים, ועוד 7 הפלות-בספק. בנוסף יוחסו לו פגיעות ב-225 כלי רכב, 72 קטרי רכבת, חמישה טנקים, צוללת אחת, שתי סירות טורפדו ובשורה של יעדים קרקעיים.

יש הרואים בקלוסטרמן את אלוף הטיס הצרפתי הגדול ביותר במלחמת העולם השנייה, והגנרל דה-גול כינה אותו "הטייס מס' 1 של צרפת".

קלוסטרמן שב והתגייס לזמן קצר לחיל האוויר הצרפתי ב-1956-57 והשתתף בגיחות במהלך מלחמת אלג'יריה. בעקבות שירותו זה הוא כתב רומן בשם Leo 25 Airborne. הוא סיים את שירותו בחיל האוויר הצרפתי בדרגת סגן-אלוף.

ב-1973 לימד קלוסטרמן בבית הספר לפיקוד ומטה של חיל האוויר האמריקני.

לאחר המלחמה

קריירה ספרותית

קלוסטרמן ניהל במהלך המלחמה יומן אישי בו רשם את קורותיו, במקור על מנת שיוכל לספר אותן להוריו לאחר המלחמה. על בסיס יומנו זה הוא כתב מיד לאחר המלחמה ספר על שירותו הקרבי –Le Grand Cirque (תורגם לעברית בשם ההצגה הגדולה) – שהיה אחד מספרי הזיכרונות הראשונים של טייסי קרב במלחמת העולם השנייה. הספר זכה להצלחה מסחרית גדולה, תורגם לכ-30 שפות ונמכר בסך הכל בכ-2.5 מיליון עותקים (ואולי אף 3 מיליון). הסופר האמריקני ויליאם פוקנר (William Faulkner) אף ראה בו את ספר זכרונות התעופה הטוב ביותר של מלחמת העולם השנייה.

קלוסטרמן כתב עוד שמונה ספרים ובהם גם הספר להבות בשחקים (Feu du Ciel, 1957), המכיל אוסף של סיפורי קרבות אוויר הירואיים של טייסי בעלות הברית וטייסים גרמנים במלחמת העולם השנייה, בינם אודות מקס גדז'.

קריירה אזרחית

קלוסטרמן השלים את לימודיו בהנדסה אווירונאוטית במכון הטכנולוגי של קליפורניה, וכן השלים תואר אקדמי במדע המדינה באוניברסיטת אוקספורד. ב-1962 התמנה למנהל מסחרי של יצרנית המטוסים מקס הולסט (Max Holste), שהפכה בהמשך לחברה Reims Aviation. חברה זו ייצרה תחת הנהגתו כ-5,000 מטוסים. הוא שימש גם כסגן נשיא של חברת המטוסים האמריקנית ססנה, כמנהל בחברת דאסו תעופה (יצרנית מטוס הקרב מיראז') וכמנהל בחברת המכוניות רנו (Renault). במקביל לעיסוקו כתעשיין ניהל קלוסטרמן קריירה פוליטית ארוכה וכיהן שמונה כהונות באספה הלאומית (הבית התחתון של הפרלמנט הצרפתי) (1946-1969). קלוסטרמן עסק גם בדיג ספורטיבי ברמה מקצועית והיה חבר האגודה הבינלאומית לדיג ספורטיבי.

במהלך מלחמת פוקלנד ב-1982 שיבח קלוסטרמן ככל הנראה את הטייסים הארגנטינים על גבורתם בה; אפשר שהיה זה בעקבות קשרים אישיים שיצר עם טייסים ארגנטינים שהתאמנו בצרפת בשנות השבעים. התבטאות זו נתפסה בבריטניה כ"בגידה" בחיל האוויר המלכותי, ובעקבות זאת הוא זכה להתייחסות עוינת מצד חלק מן העיתונות הבריטית. קלוסטרמן גם עורר מחלוקת בצרפת בעקבות העמדה האנטי-מלחמתית התקיפה שנקט בחדשים שלפני פרוץ מלחמת המפרץ ב-1991.

לקלוסטרמן ולאשתו ז'קלין (אותה נשא ב-1947) נולדו שלושה ילדים. ב-6 ביוני 2004, ביום השנה הששים לפלישה לצרפת, נקראה על שמו של קלוסטרמן דרך בלונג-סור-מר, הנמצאת בסמוך לאתר שדה התעופה הקדמי B-11, בו הייתה מוצבת הטייסת שלו. רחובות נקראו על שמו בחמישה יישובים נוספים בצרפת.

ב-26 במרץ 2006, כחודש לאחר יום הולדתו ה-85, נפטר קלוסטרמן. למחרת נערך לו טקס אשכבה ממלכתי-צבאי בארמון האינווליד בפריס. הוא נקבר בעיירה לה-שסניי (Le Chesnay) שליד ורסאי, ממערב לפריס.

אותות ועיטורים

קלוסטרמן עוטר בעיטורים אלו:

• אות לגיון הכבוד הצרפתי
• אות מסדר השחרור הצרפתי
• המדליה הצבאית הצרפתית
• צלב המלחמה הצרפתי לשנים 1939-1945
• צלב הגבורה הצבאית
• צלב מתנדב צרפת החופשית
• מדליית המרי הצרפתית
• צלב הטיסה המצוינת (בריטניה)
• צלב השירות המצוין (ארצות הברית)
• כוכב הכסף (ארצות הברית)
• מדליית האוויר (ארצות הברית)
• אביר מסדר הקבר ה"קדוש" (עיטור קתולי) (הוענק לו על ידי האפיפיור פיוס השנים עשר).

מקורות

• פייר קלוסטרמן (1982), ההצגה הגדולה, תל אביב: משרד הביטחון.
• Chris Thomas (1999), Typhoon and Tempest Aces of World War 2, Botley, UK: Osprey Publishing.
• Christopher Shores and Clive Williams (1994). Aces High, London: Grub Street.
• Wings Encyclopedia of Aviation (1979), London: Orbis Publishing.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פייר קלוסטרמן בוויקישיתוף

• pierre.clostermann.org אתר רשמי (בצרפתית).
• אתר אינטרנט המוקדש לפייר קלוסטרמן (בצרפתית).
• ביוגרפיה של פייר קלוסטרמן, באתר מסדר השחרור (בצרפתית).
• דיווח על טקס האשכבה לפייר קלוסטרמן, באתר חיל האוויר הצרפתי (בצרפתית).

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24717464פייר קלוסטרמן