פויקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פויקה

פּוֹיְקֵהאפריקאנס Potjiekos (פויקה-קוס)) הוא סיר מברזל יצוק שנועד לשמש ככלי בישול במחנאות. הפויקה מתאים במיוחד למטרה זו מאחר שהוא מפזר את אנרגיית החום הגדולה אותה הוא סופג באופן שווה לכל חלקיו, תכונה שהופכת אותו למתאים לבישול בצד המדורה.

היסטוריה

הפויקה הוא כלי בישול נפוץ בקרב האפריקאנרים בדרום אפריקה. לטענתם, אבותיהם הביאו אותו עמם מהולנד, באמצע המאה ה-17, שם נבנו לראשונה סירים הולנדיים כאשר ייחודם נמצא בסוג הסגסוגת שמשמשת ליציקת סיר והכיל חול מיובש, דבר שהקנה לסגסוגת חוזק רב ושטח פנים חלק יותר. סירים דומים נמצאו גם ברחבי האי הבריטי, לשם הגיעו מהולנד. חוקרים סבורים כי ייתכן שהסיר הגיע לדרום אפריקה עם המתיישבים הבריטים ואומץ על ידי האפריקנרים.

בראשית העשור הראשון של המאה ה-21 זכה הפויקה לפופולריות רבה בקרב חיילים ומטיילים.

הברזל היצוק ממנו עשוי הסיר מאפשר פיזור חום אחיד בסיר. נהוג לבשל בו בישולי קדירה על גחלים.

גודלי הפויקה

הפויקה מיוצר במגוון גדלים הממוספרים בסדר עולה לפי נפח:

סיר פויקה מס' נפח (ליטרים)
1/4 1
1/2 1.8
3/4 3
1 4
2 5.5
3 8
4 10
6 14.5
14 40

פויקה בישראל

התבשיל אותו נהוג להכין בסיר זה - מעין נזיד בשרי או צמחוני, נקרא במקור "פויקהקוס", אך בארץ נהוג לכנות גם אותו פשוט "פויקה", כשם הסיר בו הוא מתבשל.

"כל העניין בפויקה הזאת הוא שכל מה שתזרוק לשם, כולל המשולש מהכיור - נחשב הצלחה"

מאיר שלו, שתיים דובים

תחזוקת הפויקה

הנאה מסיר ברזל יצוק דורשת תחזוקה שוטפת. היותו עשוי פלדה מקנה לו סגולות בישול מבורכות. אך כיוון שנוטה להחליד, כדי לשמור על תקינותו יש להקפיד:

  • לפני השימוש הראשון בסיר פויקה, יש לשטוף אותו, לייבשו ולחממו על גחלים.
  • לפני ואחרי כל שימוש יש לשטוף את הפויקה היטב במים ובסבון.
  • ניתן בסיום הארוחה למלא את הפויקה במים ולהשיב לאש, כדי להקל את הסרת השאריות על דפנות הסיר.
  • עדיף להימנע מלשרוט ולשחוק את הסיר – השתמשו בכריות קרצוף רכות. ואל תעשו שימוש במסיר שומנים.
  • יבשו את הסיר בעזרת מגבת / מגבת נייר.
  • שמנו את הסיר לאחר השימוש והייבוש שלו. שמן בישול צמחי מתאים, כך תמנעו הצטברות חלודה.
  • אחסנו במקום מוצל והימנעו מחשיפה לפגעי מזג אוויר.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • גלעד מאירי ואורי שעשוע, פויקה, הוצאת בישולי הדרך, הרצליה, 2011.
  • גלעד מאירי, ""בישולי הדרך"", הוצאת בישולי הדרך, הרצליה 2009.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35203730פויקה