פאול וולפסקהל

פאול פרידריך וולפסקהל
Paul Friedrich Wolfskehl

פאול פרידריך וולפסקהל
לידה	30 ביוני 1856 דרמשטאדט, הסן
פטירה	13 בספטמבר 1906 (בגיל 50) דרמשטאדט, הסן, גרמניה
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	הדוכסות הגדולה של הסן
תרומות עיקריות
ידוע בשל פרס וולפסקהל

פאול פרידריך ווֹלְפְסקֵהל (לעיתים וולפסקל; בגרמנית: Paul Friedrich Wolfskehl;‏ 30 ביוני 1856, דרמשטאדט – 13 בספטמבר 1906, שם) היה תעשיין יהודי-גרמני ומתמטיקאי חובב. נודע כמייסד פרס וולפסקהל – 100,000 מארק גרמני שיועדו לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה.

חייו

פאול היה בנו הצעיר של הבנקאי היהודי יוזף קארל תיאודור וולפסקהל (1814–1863) ושל יוהאנה, בתו של בנקאי החצר בשטוטגרט, נתן וולף קאולה (Kaula). אחיו הבכור, וילהלם אוטו וולפסקהל (1841–1907), היה משפטן. וילהלם לקח על עצמו את ניהול הבנק המשפחתי לאחר מות אביהם, ואילו פאול החל בשנת 1875 לימודי רפואה בלייפציג, טיבינגן והיידלברג, שם התמחה באופתלמולוגיה. בזמן זה החל לגלות סימפטומים של טרשת נפוצה, ובעטיה עזב את לימודי הרפואה והחל ללמוד מתמטיקה בבון ומשנת 1881 באוניברסיטת ברלין, שם למד בין היתר תורת המספרים אצל ארנסט אדוארד קוּמר (Kummer). וולפסקהל, שכבר הוסמך כדוקטור לרפואה, לא כתב דיסרטציה במתמטיקה. בשנת 1887 עשה הביליטציה באוניברסיטה הטכנולוגית של דרמשטאדט (TU Darmstadt), ושם הרצה גם על תורת המספרים.

בסביבות שנת 1890 כרע תחת עול המחלה ונאלץ לחדול מלהרצות, אך עם זאת הוסיף לפרסם כמה מאמרים מתמטיים קצרים. ב-1903 הסכים לשידוך שארגנה משפחתו, אך הזיווג לא עלה יפה. לקראת מותו, ב-1905 ציווה 100,000 מרקים כפרס שיינתן למי שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה. נפטר ב-1906.

אחיינו (בן אחיו וילהלם אוטו) היה הסופר, המשורר והמתרגם הנודע קארל וולפסקהל.

פרס וולפסקהל

גרסה אחרת מסבירה את הפרס נמסרה על ידי המתמטיקאי אלכסנדר אוסטרובסקי. וולפסקהל נדחה על ידי עלמה צעירה. כיוון שלא מצא טעם לחיים בלעדיה, החליט להתאבד בירייה לראשו. הוא הסדיר את ענייניו, קבע את תאריך מותו וקבע כי שעת המוות תהיה חצות בדיוק. כיוון שהיה אדם שיטתי ומסודר סיים את הכנותיו כמה שעות מוקדם מן הרגיל ולכן החליט להעביר את שעותיו האחרונות בספרייתו בקריאת פרסומים מתמטיים. בשעה שעבר על מאמרו של קומר המסביר את טעותם של אוגוסטן לואי קושי וגבריאל לאמה בניסיונם להוכיח את המשפט האחרון של פייר דה פרמה, נתקל בנימוק מוקשה. עד שהצליח ליישב לעצמו את הנקודה, חלפה שעת חצות ותשוקתו של וולפסקהל לחיים ניצתה מחדש.

בצוואתו הקצה וולפסקהל 100,000 מרקים לאדם שיוכיח את המשפט האחרון של פרמה, והקציב מאה שנה למתן ההוכחה (אך לו היה מוכח שהמשפט אינו נכון, המפריך לא היה מקבל מאומה). עם מותו ב-13 בספטמבר 1906 הפכה הזכייה בפרס וולפסקהל למטרתם של מתמטיקאים חובבים רבים. כל ההוכחות שנשלחו אל ועדת הפרס באוניברסיטת גטינגן, שבראשה עמד המתמטיקאי אדמונד לנדאו, נמצאו שגויות. כדי לענות לפונים הרבים הכין לנדאו שבלונה של מכתב שהכיל את מספרי העמוד והשורה בהם נמצאה הטעות הראשונה. מרטין גרדנר מספר על שיטות יצירתיות אף יותר כגון שליחת המכתב בחזרה לפונה והפניה לחובב הקודם ששלח מכתב כבר-סמכא בנושא, או התשובה "יש לי הפרכה נפלאה להוכחה שלך, אבל לרוע המזל הנייר הזה צר מלהכילה". בסופו של דבר ניתן הפרס לאנדרו ויילס ב-1997, כ-11 שנה לפני מועד פקיעת הפרס.

ראו גם

• השערת ביל - אנדרו ביל הוא בנקאי מדאלאס שמציע פרס של מיליון דולר למי שיוכיח את "השערת ביל", שהיא הכללה של המשפט האחרון של פרמה.

לקריאה נוספת

• סיימון סינג, המשפט האחרון של פרמה, הוצאת ידיעות אחרונות, 2000.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פאול וולפסקהל בוויקישיתוף

• Simon Singh, The Wolfskehl Prize

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31590355פאול וולפסקהל