עצלן חום-גרון
 עצלן חום-גרון
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| על־סדרה: | דלשינאים |
| סדרה: | פילוסאים |
| תת־סדרה: | עצלנאים |
| משפחה: | עצלני תלת-אצבע |
| סוג: | עצלן תלת-אצבע |
| מין: | עצלן חום-גרון |
| שם מדעי | |
 Bradypus variegatus
| |
| תחום תפוצה | |
 | |
עצלן חום-גרון (שם מדעי: Bradypus variegatus) הוא מין של עצלן תלת-אצבע, הנפוץ ביותר מסוגו, שמצוי ביערות של דרום ומרכז אמריקה.
המדינות עליהן מתפרש תחום תפוצתו הן אקוודור, בוליביה, ברזיל, הונדורס, ונצואלה, ניקרגואה, פנמה, פרגוואי, קוסטה ריקה וקולומביה. בתי הגידול העיקריים בהם מצוי העצלן חום-הגרון הם יערות ממוזגים ויערות גשם, אך הם לעיתים נצפים גם בשפלות או בביצות.
תיאור ומבנה גוף
העצלן דומה בגודלו למינים האחרים בסוג עצלן תלת-אצבע: אורכם של הזכרים והנקבות הוא כ-42 עד 80 ס"מ. הזנב קצר יחסית, ואורכו כ-2.5 עד 9 ס"מ. משקלם של עצלנים חומי-גרון בוגרים נע בין 2.25 ל-6.3 ק"ג, בלי הבדלים כמעט בין הזכר לנקבה. כל רגל מסתיימת בשלושה טפרים ארוכים, שאורכם כ-7 עד 8 ס"מ ברגליים הקדמיות, וכ-5 עד 5.5 ס"מ ברגליים האחוריות.[1]
ראשו של העצלן עגול, האף פחוס, והאוזניים לא בולטות. צבע הפרווה חום-אפרפר, אך נעשה כהה יותר בגרון, בצדי הפנים ובמצח. הפנים בהירות, אך יש פס חום כהה שמתמשך עד לעיניים. בדומה לשאר מיני העצלנים, לעצלן חום-הגרון אין שיניים חותכות או ניבים, והשיניים הטוחנות פשוטות ודמויות יתד. לעצלנים אין כיס מרה, תוספתן או מעי עיוור.[1] הפרווה גסה ונוקשה מאוד, ומכסה שכבה רכה יותר.
התנהגות
העצלנים ישנים 15-18 שעות ביום, ועשויים להתעורר למשך כשעתיים עד שלוש שעות בכל פעם, בלילה או ביום. למרות שהם יכולים ללכת על הקרקע ואף לשחות, העצלנים מבלים את רוב חייהם על הענפים הגבוהים של העצים, ויורדים פעם בכ-8 ימים לקרקע על מנת לעשות עליה את צורכיהם. העצלנים יחידאים מחוץ לתקופת גידול הצאצאים, וזכרים נצפו נלחמים אחד בשני בעזרת הטפרים החדים שלהם.[1]
העצלנים מצויים בשכבה העליונה של היער ("החופה"), וניזונים מעלים צעירים של מיני עצים שונים. הם אינם מרחיקים בחיפושיהם אחר מזון: תחום המחייה מתפרש על פני 5 עד 90 דונמים. עצלן בעל תחום מחיה טיפוסי, של כ-50 דונמים, עשוי לבקר בכ-40 עצים ביום, וייתכן כי יתרכז בעצים ממין מסוים; הוא עשוי אף להיות כ-20% מזמן האכילה שלו על אותו עץ. למרות שרוב העצלנים אינם בררניים, ישנם פרטים מסוימים שניזונים ממגוון מצומצם יחסית של עלים.[1] מין של עש, Cryptoses choloepi, מקיים עם העצלן יחסי גומלין מסוג +/0 (העש מרוויח מהם אך העצלן לא מפיק מהם תועלת) - העש חי על פרוות העצלן, ומטיל את ביציו בצואתו.
מכיוון שהעצלן מוסווה היטב וזז לאט, טורפים מעטים מסוגלים לראותו. בין טורפיו המרכזיים נמנים עיטי הרפיה, יגוארים ולילית ממושקפת.
רבייה
נקבת העצלן משמיעה לקראת עונת הרבייה קריאה חזקה דמוית צווחה אנושית, שמטרתה - למשוך זכרים. ההזדווגות מתרחשת בדרך כלל בין ינואר למרץ בצפון אזור התפוצה, אך זמנה עשוי להשתנות בדרומו. ההיריון נמשך כ-7 חודשים, והצאצא היחיד מכוסה בפרווה ובעל טפרים. הגור נצמד אל בטנה של אמו במשך יותר מ-5 חודשים, למרות שהוא נגמל כבר בגיל 4-5 שבועות.[2]
בלוטת החלב של האם אינה יכולה לאצור כמויות גדולות של חלב כמו אצל יונקים אחרים, ולכן גור העצלן משאיר את פיו צמוד לשד האם כל הזמן, ויונק את החלב מיד לאחר יצורו.[3] העצלן מתחיל לאכול מזונות קשים בגיל ארבעה ימים, ומלקק שאריות מזון מפיה של אמו. תהליך זה מאפשר לגורים ללמוד אילו סוגי עלים ניתנים לאכילה, ומחקרים מראים שהעדפת המזון של עצלנים צעירים דומה לזו של אמם.[1]
קישורים חיצוניים
- עצלן חום-גרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עצלן חום-גרון, באתר ITIS (באנגלית)
- עצלן חום-גרון, באתר NCBI (באנגלית)
- עצלן חום-גרון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עצלן חום-גרון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עצלן חום-גרון, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Hayssen, V. (2010). "Bradypus variegatus (Pilosa: Bradypodidae)". Mammalian Species 42 (1): 19–32. doi:10.1644/850.1.
- ^ Taube, E. et al. (2001). "Reproductive biology and postnatal development in sloths, Bradypus andCholoepus: review with original data from the field (French Guiana) and from captivity". Mammal Review 31(3–4): 173–188. doi:10.1111/j.1365-2907.2001.00085.x.
- ^ Mirsky, Steve (2009). "The Bradypus Bunch". Scientific American 300 (5): 34. doi:10.1038/scientificamerican0509-34.
עצלן חום-גרון29496076