עצלן דו-אצבע של לינאוס
 עצלן דו-אצבע של לינאוס
| |
|---|---|
עצלן דו-אצבע של לינאוס
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| על־סדרה: | דלשינאים |
| סדרה: | פילוסאים |
| תת־סדרה: | עצלנאים |
| משפחה: | עצלני דו-אצבע |
| סוג: | עצלן דו-אצבע |
| מין: | עצלן דו-אצבע של לינאוס |
| שם מדעי | |
 Choloepus didactylus
| |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת עצלן דו-אצבע של לינאוס | |
עצלן דו-אצבע של לינאוס (שם מדעי: Choloepus didactylus) ידוע גם כעצלן דו-אצבעי דרומי ועצלן דו-אצבעי חום הוא מין של עצלן דו-אצבע שחי באזורים ממזרח לאנדים בקולומביה, וונצואלה, גינאה, אקוודור, פרו וצפון ברזיל. העצלן חי ביערות גשם ומבלה את מרבית חייו על עצים.
פיזיולוגיה
העצלן מאופיין בכך שיש לו רק שתי אצבעות בגפיו הקדמיות, ומכאן שמו. שתי האצבעות מקושרות בעור לאורכן. בגפיים האחוריות יש לעצלן 3 אצבעות. האצבעות מסתיימות בטפרים שאורכם 7.5 ס"מ. עצלני דו-אצבע גדולים מעצלני תלת אצבע.
צבעו "הטבעי" של העצלן הוא חום, כאשר פניו בהירות ואילו כתפיו וקצה ראשו כהים יותר. הצוואר קצר מאוד והראש קצר ושטוח עם אף קטן, אוזניים קטנות ועיניים גדולות. שיניו של העצלן קטנות, יש לו שיניים טוחנות פשוטות הנשחקות וגדלות כל הזמן. כדי לפצות על חוסר בשיניים חותכות השפתיים התקשו ומשמשות לחיתוך העלים. לעצלן שתי "שכבות" פרווה. האחת עשויה משערות גסות וארוכות שנותנות את צבעו האופייני של העצלן. ה"שכבה" השנייה עשויה משיער קצר דק ורך המצויה מתחת לשיער הארוך. כהתאמה לתנוחתו של העצלן, ובניגוד לשאר בעלי החיים, בפרוות הבטן שלו יש "שביל באמצע", המאפשר זרימת מים יעילה מהבטן כלפי חוץ הלאה מהעצלן, ומאפשר לו להישאר פחות רטוב בסביבה הגשומה שבה הוא חי. בעונות היבשות צבע הפרווה חום מלוכלך, ואילו בעונות הגשומות הפרווה מקבלת צבע ירקרק הנובע מאצות סימביוטיות החיות עליה. נמצא כי האצות נמצאות גם על עצלנים בני שבועות ספורים. הסימביוזה מתבטאת בכך שאצה משתמשת בעצלן כבית גידול בעוד שהיא "גומלת" לו בהפיכת צבעו לירקרק, מה שעוזר לו להסוות את עצמו בצמחייה. הקצב המטבולי של העצלן מסוג הוא רק 42% מהקצב המטבולי הצפוי מבעל חיים במשקל כזה. בהתאם, טמפרטורת הגוף של העצלן יכולה להשתנות ב-12 מעלות צלזיוס בהתאם לטמפרטורת הסביבה, ונעה בין 24 ו- 33 מעלות צלזיוס.
התנהגות
העצלן נע באיטיות יוצאת דופן (ומכאן שמו). הוא מבלה את מרב זמנו תלוי במהופך על ענפי עצים. הם נשאר בתנוחה זו כאשר הוא, ישן, אוכל, או ממליט. הוא יורד מהעץ רק על מנת לעבור לעץ אחר, לעשות את צרכיו ולעיתים לשחות. על הקרקע העצלן נע בזחילה איטית ומגושמת. כאשר העצלן ישן הוא מקופל בתנוחה כדורית, כאשר ראשו מונח על חזהו, מה שמדמה אותו לקן טרמיטים או לסבך עלים וענפים. העצלנים הם בעלי חיים שקטים בדרך כלל. כאשר הם מוטרדים הם משמיעים שריקות, קריאות חלשות ואנחות. העצלנים עושים צרכים רק פעם בכמה ימים תודות למטבוליזם האיטי שלהם. בדרך כלל העצלנים הם בעלי חיים יחידאים, אף על פי שלפעמים ניתן למצוא נקבות אחדות על אותו עץ. גורים לעיתים יורשים את הטריטוריה של אימהותיהם.
תזונה
העצלן ניזון מעלים, ענפים ופירות. העצלן בררן מאוד בסוגי הצמחים מהם הוא ניזון, הוא נצפה לעיתים ניזון גם מחרקים וטרף קטן, כאשר הוא משתמש בזרועותיו על מנת לקרב ענפים אל פיו. הוא אינו שותה כלל, את המים מקבל מהמזון ומליקוק טל. בגני חיות שבהם בדרך כלל לא ניתן לספק את הפירות המקומיים מיערות הגשם העצלן ניזון מפירות נפוצים כמו בננות ותפוזים, וממאכלים אנושיים אחרים כגון לחם ואפילו מעט בשר. עצלן ממוצע אוכל כ- 250 גרם ביום. בעת הפרשת הצואה (פעם בשבוע) העצלן מאבד עד 30% ממשקלו, זאת לאור העובדה כי תוכן המעיים שלו מהווה 17-37% ממשקל גופו.
רבייה
עונת הרבייה היא מרץ-אפריל. העצלנית מסמנת לזכרים שהיא מיוחמת על ידי השמעת שריקות. כאשר שני זכרים מתקרבים לנקבה אחת הם מתקרבים זה לזה, נתלים על שלוש רגליים ומנופפים אחד לעבר השני בידם. הזכר שמתעייף ראשון מוותר והולך מהמקום. העצלנית ממליטה גור אחד, כאשר היא תלויה במהופך, הגור יוצא כשראשו קודם והוא מושך את עצמו לבטן אימו, כך בעצם מיילד את עצמו. הגור נצמד לבטן אימו למספר שבועות, עד שהוא מסוגל לנוע בכוחות עצמו. הגור נגמל בגיל 5 חודשים, אך נשאר קרוב לאימו עד גיל שנתיים. אז אמו מעודדת אותו ללכת לדרכו. אם הוא מסרב היא עלולה להיות תוקפנית, עד כדי נשיכות.
טריפה
מחקר שנעשה בגינאה הצרפתית גילה כי העצלן וקוף מסוג קפוצ'ין מהווים כל אחד כשליש מהטרף של ההרפיה (עוף). ההרפיה צדה בשעת הזריחה כאשר טמפרטורות האוויר הן הנמוכות ביותר. בשעות אלו גם פעילות העצלן במינימום והוא נמצא גבוה בצמרות העצים על מנת להתחמם בשמש. טורפים נוספים של העצלן הם היגואר, האנקונדה וחתולים כמו המרגיי והאוצלוט. העצלנים מנסים להגן על עצמם על ידי שימוש בטופריהם החזקים ובשיניהם. הם יכולים לפגוע בטורף, בעיקר בטורפים קטנים כמו אוצלוט.
שימור
העצלן מאוים על ידי פעילות אנושית, בייחוד על ידי הרס בית גידולו, יערות הגשם. בנוסף העצלן גם ניצוד באופן בלתי חוקי למטרות מאכל. כיום יש מספר תוכניות שימור לעצלני דו-אצבע, ביניהן שמורות טבע, ארגוני הצלה וטיפול, גרעיני רבייה בגני חיות ועוד.
קישורים חיצוניים
- עצלן דו-אצבע של לינאוס, באתר ITIS (באנגלית)
- עצלן דו-אצבע של לינאוס, באתר NCBI (באנגלית)
- עצלן דו-אצבע של לינאוס, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עצלן דו-אצבע של לינאוס, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- עצלן דו-אצבע של לינאוס, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עצלן דו-אצבע של לינאוס, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
עצלן דו-אצבע של לינאוס35244258Q752691