עמק הצבאים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף עמק פרי הר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמק הצבאים
צבאים ליד האגם הגדול, היבש חלקית
צבאים ליד האגם הגדול, היבש חלקית
נתונים ומידות
שטח 250 דונם קמ"ר
מיקום
אתר הפארק
צבי ארץ ישראלי, זכר ונקבה

עמק הצבאים או עמק פרי הר (במפות ישנות: עמק רקפת) הוא עמק פתוח המשתרע על שטח של 250 דונם בלב ירושלים, בין שכונות מגורים וכבישים סואנים (בין גבעת מרדכי לגבעת הוורדים, ובין רחוב הרצוג לכביש בגין). לאחר שנים של מאבק ציבורי רחב נגד תוכניות בנייה בעמק, נפתח פארק למבקרים במרץ 2015. בפארק, המנוהל על ידי החברה להגנת הטבע מרכז מבקרים, מסלולי הליכה ואגם, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר בישראל, ופארק הטבע העירוני הגדול בישראל. מלבד 30 הצבאים החיים בו נכון לינואר 2018, מקיים העמק מגוון ביולוגי הכולל מגוון מערכות צומח, מכרסמים, זוחלים וטורפים.

הוא קרוי "עמק הצבאים" על שם עדר צבאים החיים בו, ו-"עמק פרי הר" על שם האגודה החקלאית של הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים. הקיבוצים חכרו את הקרקע ממינהל מקרקעי ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20, בתמורה לקרקע שהייתה בבעלותם באזור גן סאקר. הקרקע שימשה את הקיבוצים למטרות חקלאיות, עד שהשימוש החקלאי בה הפך לבלתי כדאי מבחינה כלכלית[1]. מאחר שמדובר בקרקע מבוקשת מבחינה נדל"נית ניסו כמה יזמים לשנות את ייעודה למטרות בנייה. לאחר מאבק ארוך של תושבים וארגונים אזרחיים, יוזמת הבניה בוטלה, ובמקומה תוכנן פארק טבע-עירוני לרווחת הציבור.

היום, פארק עמק הצבאים מהווה אתר טבע משמעותי בירושלים, והוא אחד משטחי הטבע היחידים בישראל בהם חיים צבאים ארץ ישראלים בצורה מוגנת ומבוקרת. בפארק מבקרים מאות אנשים ביום, הוא פתוח כל ימות השבוע והכניסה אליו חופשית ובחינם.

היסטוריה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
שלט המוצב בעמק לצורך שיקומו.

בשנות ה-80 של המאה ה-20 החלה בנייה עירונית רבה ופיתוח כבישים סביב העמק אשר יצרה מחסום ברצף הפתוח שבין עמק הצבאים לבין המרחב הפתוח מסביב לעיר. בנוסף לכך, עם סלילת כביש בגין צומצם בהרבה מרחב המחיה של הצבאים, שהשתרע עד אז בין השכונות בית הכרם וגבעת רם. הסכנה מהכבישים הצטרפה לסכנות נוספות, כגון כלבים משוטטים, פסולת מתכת ועוד ואוכלוסיית הצבאים ושאר בעלי החיים התמעטה בצורה משמעותית. באותה עת עוד היו בעמק מטעי תפוחים ושזיפים ששימשו מחסה לצבאים שהצליחו לשרוד, למרות שכבר לא יכלו לשוטט לעבר המרחב הפתוח שמסביב לעיר[1].

ביולי 1995 קיבלה מועצת מינהל מקרקעי ישראל את החלטה 727, שעיקרה שיישובים כפריים, מושבים וקיבוצים רשאים לשנות את ייעוד הקרקע, כלומר: אדמות חקלאיות יוכלו לשנות את ייעודן לאדמות לבנייה. עורך הדין שרגא בירן פנה לקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, להם הוחכר השטח לאחר קום המדינה, והציע להם לקדם תוכנית בנייה בעמק, על בסיס החלטה זו, בעסקת קומבינציה. בירן אף יזם מהלך שבו יגדלו שיעור הפיצוי שיתקבל מהפשרת הקרקע לבנייה[2].

ביולי 1999 אושרה תוכנית 4967 הכוללת 1200 יחידות דיור, משרדים, מתחמי היי-טק, מוסדות ציבור ומכללה בבניינים בגובה של חמש עד 12 קומות, בשטח כולל של כ-150 אלף מ"ר בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה[3]. התוכנית הביאה למאבק חברתי כנגד תוכניות הבינוי המסיביות שהוצעו בו. בבסיס המאבק עמדה זכות החקלאים לקבל פיצוי בתמורה לקרקע המוחכרת גם אם הוסבה לשימושים אחרים, מול זכות התושבים לתכנון סביבתם, גם אם אין להם זכות חוקית בקרקע. במאבק זה שילבו כוחות, בפעם הראשונה בירושלים, גופים ירוקים, כמו אנונימוס, מגמה ירוקה ואדם טבע ודין, עם ארגונים חברתיים, כמו סינגור קהילתי, במקום והקשת הדמוקרטית המזרחית. אליהם הצטרפו רבים מתושבי האזור.

ביולי 2001 קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ורדי זיילר, שעל מינהל מקרקעי ישראל לחשוף את חוזי החכירה שלו עם חוכרי הקרקע בעמק פרי הר. החלטה זו באה בעקבות דרישה של אגודת אדם טבע ודין. כמו כן הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים דרשה ממהנדס העיר, אורי שטרית, לספק הבהרות שונות לגבי התוכנית. במקביל החל הליך בג"ץ הקרקעות, עתירה כללית שהגישה הקשת הדמוקרטית המזרחית לבג"ץ נגד החלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל, אך עורך הדין שרגא בירן ניסה להחריג את תוכנית 4967 מהעתירה[4].

במאבק זה נקבע תקדים, כאשר בפעם הראשונה בארץ הוגשה התנגדות לתוכנית בשם בעלי חיים, הצבאים. ההתנגדות הוגשה על ידי אנונימוס, על בסיס חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), המסמיך ארגון מוכר למען בעלי-חיים, לפעול משפטית בשם בעלי החיים.

עם הגשת התוכניות החל מסע ההתנגדות הייחודי, ששילב מניעים סביבתיים (שימור טבע עירוני) עם מניעים חברתיים (שימור שטח פתוח לרווחת תושבי השכונות הסמוכות, לרבות קטמון ח' וט')[5]. צורת המאבק הייתה ייחודית גם בכך שהתרכזה בהכנת תכנון חלופי, ולא רק בהתנגדות למוצע. ביוני 2002 החליטה ועדת המשנה להתנגדויות שליד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים, לדחות את תוכנית הבינוי לאחר שהגשו קרוב ל-1,000 התנגדויות[6].

במאי 2008 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה בירושלים להפקדה את התוכנית שהגישו התושבים והחברה להגנת הטבע. בהתאם לתוכנית זו יוקם בעמק פארק טבע עירוני שחלקו יגודר ובו יחיו הצבאים, ובחלקו האחר יוקמו מרכז מבקרים, בית קפה, ושבילי הליכה[7]. בנובמבר 2009 אישרה הוועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים את התוכנית[8].

במהלך החודשים האחרונים של שנת 2008 החל מאבק נוסף על גורלו של העמק, לאחר שיזם בשם זכריה קהלני חסם את הכניסה לעמק והחל בעבודות חישוף בשטח בו שוהים הצבאים. לטענת קהלני, בידיו חוזה חכירה ואישור שימוש בקרקע עליו חתם עם הקיבוצים מעלה החמישה וקריית ענבים, שהם הבעלים המקוריים של השטח, ובכוונתו להשכיר את השטח לאחרים לשם הקמת חוות חקלאיות אורגניות[9]. בתגובה למודעות ההשכרה שפרסם קהלני פרסם מינהל מקרקעי ישראל הודעות בעיתונות המבהירות כי לקהלני אין כל זכויות בקרקע שאותה הוא מתכוון להשכיר. החברה להגנת הטבע הגישה לבית משפט השלום בירושלים בקשה דחופה נגד קהלני לשם הפסקת העבודות, וב-20 בנובמבר 2008 קיבל בית המשפט את הבקשה הזמנית והוציא צו להפסקת העבודות במקום עד להכרעה בתביעה העיקרית שתוגש. לבקשה צורפו כמשיבים פורמליים מינהל מקרקעי ישראל, עיריית ירושלים, הוועדות המקומית והמחוזית לתכנון ולבניה ירושלים ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, שהביעו כולם תמיכה בעמדת החברה להגנת הטבע[10]. בעת מתן ההחלטה הזמנית ועל פי הנאמר בה, עמד מספר הצבאים בעמק על 12. במהלך שנת 2010 פרצה במקום שריפה נוספת במהלכה נספו עוד כמה צבאים ומספר בתים בסמוך לעמק נשרפו.

לאחר דחיית תוכנית הבניה, הובילה החברה להגנת הטבע את תכנון המקום כפארק טבע עירוני, בשיתוף עם התושבים.

במהלך שנת 2013 עתרו תושבים לבית המשפט המחוזי בירושלים[11] כנגד פעילות עסקית בתשלום שלכאורה תיכננה עמותת החברה להגנת הטבע בעמק הצבאים[12]. בנוסף, עתרו התושבים נגד מסירת מבנים בפארק לעמותת החברה להגנת הטבע שלא על פי הנהלים. בית המשפט הוציא צו ביניים האוסר כל התקשרות בין עיריית ירושלים ועמותת החברה להגנת הטבע[13].

בית המשפט לעניינים מינהליים הכריע ב-2013 לטובת התושבים וקבע בפסק הדין כי פארק עמק הצבאים ישאר פתוח לציבור וללא תשלום. נקבע כי ניהול והפעלת הפארק יבוצע על ידי עיריית ירושלים בלבד. עוד נקבע כי לעמותת החברה להגנת הטבע אין זכויות קניין או חזקה בקרקע. סיורים בתשלום מותרים לכל אדם או גוף ואינם זכות בלעדית של עמותת החברה להגנת הטבע.

לאחר ההכרעה החלה עיריית ירושלים בגיבוש תוכנית לשיקום העמק והחלו עבודות השיקום ונטיעת עצים. שלב א' של הפארק נפתח למבקרים במרץ 2015, ובו אגם מלאכותי גדול ובריכות נוספות, מרכז מבקרים ופעילויות לכל המשפחה, והוא מהפארקים העירוניים הפתוחים הגדולים ביותר בישראל[14].

ערכי טבע ותרבות

ערכי טבע ומורשת אדם: מבחינה אקולוגית, עמק הצבאים הוא שטח פתוח המאופיין במגוון בתי גידול המשמשים ותומכים במגוון ביולוגי נרחב של מיני בעלי חיים וצמחים, כל זאת על אף מיקומו הגאוגרפי הייחודי – לב ליבה של עיר מודרנית שוקקת חיים. החי והצומח בעמק הצבאים מהווה צוהר אל עולם החי והמורשת הסביבה המקראית השזורים בדברי הנביאים ומלכי ישראל, מרקם ההולך ונעלם מנופי ארץ ישראל. העמק הוא האתר האחרון בלב העיר בו מתקיימות מספר רב של מערכות טבעיות האופייניות להרי ירושלים. נגישותם והקלות בה ניתן לצפות בהן הופכת את העמק לאתר הטבע העירוני המשמעותי בארץ. מלבד עדר הצבאים, מצויים בעמק מספר רב של מיני בעלי חיים וצמחים שחלקם מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה. במקום שרדה תצורת צומח ארץ ישראלית מקומית שכמעט ונכחדה בשל הפיתוח המהיר של במת ההר של ירושלים, יחד עם כמה ממיניה הנדירים.

לשימורה חשיבות רבה הן בשל הייחודיות של מערכת אקולוגית שמורה ומגוונת בלב עיר סואנת. כפועל יוצא עולה החשיבות החינוכית הרבה של עמק הצבאים כפארק טבע עירוני.

גם למורשת הנופים החקלאיים הקדומים האופיינית לאזור ירושלים ביטוי רחב בעמק: שרידי המתקנים החקלאיים, הטראסות ונופי הבוסתן משתלבים באופן מלא עם צמחיית הבר. מבחינת בעלי חיים ניתן למצוא באתר מינים רבים של פרוקי רגליים, זוחלים, יונקים (בניהם הצבי הארץ ישראלי) וכ-100 מיני עופות. מלבד שרידי החקלאות העתיקה המצויים במקום קיימות גם מספר מערות קבורה מתקופת הבית השני.

ככלל אתרי טבע עירוני הם משאב עירוני המשרת את כלל האוכלוסייה. בעמק הצבאים מתקיימות פעילויות חינוכיות מגוונות אשר משרתות אוכלוסיות שונות ומעמיקות את הזיקה שבין התושבים לבין טבע עירוני בכלל ועמק הצבאים בפרט.

מערכת המים

בעמק הצבאים עוברים שני אפיקי נחלים, נחל רקפת ונחל רחביה, שניהם נחלי אכזב הזורמים בעיקר בחורף. כחלק מפיתוח הפארק ובמטרה להעשיר את המגוון הביולוגי שבו נבנו מספר סכרים לאורך הנחל השומרים של מי הנגר העילי בשטחי הפארק ולכן מגבירים משמעותית את היצרנות הראשונית. לאורך אפיק הנחל ממוקמות ארבע בריכות היקוות, ולאחריהן אגם גדול במורד הנחל שבשטחי העמק. הקמת אגן ניקוז המים הושלמה באמצעות כיסוי הקרקע באדמה חרסית ובניית סכרים במקומות ההכרחיים. לצורך שימור הזרימה באפיק הנחל, הותקנה בפארק מערכת ניתוב מים, השואבת את המים הנקווים באגם הגדול ומזרימה אותם חזרה לתחילת האפיק בעמק, שם הם ממשיכים לזרום ולהזין את המערכת האקולוגית בפארק. החל מ-2017, מוזרמים לפארק מים מושבים על מנת לשמר את הסביבה המימית עבור בעלי החיים במשך כל עונות השנה. מערכת הזרימה החוזרת ואגירת המים בפארק היא בעלת ערך עצום עבור שוק המים הירושלמי. השהיית המים באגם מאפשרת חלחול מוגבר למי התהום, אך חשוב מכך, אפיק הזרימה בפארק מהווה מנגנון סינון טבעי למים. המים, המתנקזים אל העמק מרחבי העיר דרך תעלות הניקוז הקיימות, חולפים בכבישים וברחובות ומגיעים לפארק באיכות ירודה ומכילים פסולת רבה. בעיצוב אפיק הנחל נכללו מספר היבטים לצורך טיהור המים:

  • סינון פיזי: בראשית אפיק הנחל בפארק נמצאת בריכת סינון, בה המים מחלחלים בין אבנים וחלוקי נחל ומשאירים מאחוריהם את הפסולת המאקרוסקופית כגון: שקיות, מוצרי פלסטיק, פסולת עץ, חיתולים וכל פיסת אשפה אחרת שנסחפה בזרימת המים. הפסולת נאספת על ידי צוות הפארק וקהל המתנדבים.
  • סינון תוך זרימה: במהלך הזרימה החוזרת של המים בפארק, המים מתחמצנים ובאים במגע עם השטח, וכתוצאה מכך מתרחש פירוק של חומרי הפסולת על ידי יצורים מיקרוסקופיים שונים ופליטה של מזהמים החוצה מהמים.
  • טיהור ביולוגי: עולם הצומח בפארק מהווה את הגורם המשמעותי ביותר בטיהור המים, קליטה ופירוק של חומרים מזהמים על ידי צמחי גדה ומים מתרחש מסביב לשעון בכל עונות השנה ומעלה את איכות המים באופן ניכר ואפקטיבי. הצמח הבולט והחשוב ביותר בתהליך הסינון הוא צמח הסוף המצוי: זהו צמח הגדה הנפוץ ביותר בפארק, ומסביב לבריכות ולאגם פזורים עשרות אלפי צמחי סוף. צמח הסוף הוכח כבעל יכולת גדולה לטיהור מים מפסולת כימית וביולוגית[15], ומערכת המים של עמק הצבאים מתרחש תהליך זה בקנה מידה גדול.

בעלי החיים

עמק הצבאים מהווה מוקד שימור למגוון ביולוגי עצום, הכולל מינים רבים של עופות, יונקים וזוחלים, רבים מהם בסכנת הכחדה. בין מיני בעלי החיים הנמצאים בפארק נמנים:

עמק הצבאים כאתר מושך ציפורים

עמק הצבאים מהווה נקודת מעבר וקינון למגוון רחב של ציפורים. העמק, כריאה ירוקה בלב העיר, משמש נקודת עצירה למיני ציפורים רבות בנדידתן לציפורים יציבות ולציפורים חורפות. לעמק פוטנציאל גדול לצפיה במיני ציפורים הנדירות באזור ירושלים. באופן קבוע נראים מינים נדירים במיוחד בעמק, ואף מיני ציפורים שמעולם לא נראו במקומות אחרים בירושלים. בזכות כמה מאפיינים ייחודים הנמצאים בעמק הצבאים, מתאפשר המגוון הרחב כל כך של מיני הציפורים בשטח זה.

בין הגורמים העיקריים לאטרקטיביות של עמק הצבאים ניתן למנות שלושה עיקריים:

  • בעמק מגוון עצום של צמחי בר, עשבים, קוצים, עצי פרי ועוד. מגוון זה הוא מעין "נווה מדבר" באמצע העיר המציע שפע מזון בכל השנה.
  • מערכת המים שבפארק מאפשר מזון ומים בשפע, גם בימות הקיץ. בנוסף, ציפורים הזקוקות למים למנוחה, קינון,  לכידת מזון ושימושים אחרים, נמשכות במיוחד לאגמים. החל מקיץ 2017 מערכת המים מוזנת במים נוספים למשך כל העונה היבשה, ולכן ציפורים רבות נצפו מקננות באזור האגם הגדול שבעמק במהלך הקיץ.
  • סיבה נוספת לאטרקטיביות של שטח זה היא אזור הבתה בצפון העמק, שם נשמרה צמחייה ים-תיכונים, חורש פתוח, בתה וגרירה. סוגי צמחייה כאלו מושכים ציפורים רבות.

כל אלו, בשילוב הצטמצמות האזורים הטבעיים בישראל ובעולם, מעודדים ציפורים רבות לעבור דרך ירושלים ודרך עמק הצבאים.

עמק הצבאים במבט מצפון מערב. ניתן לראות את שכונת גבעת מרדכי אשר במזרח השמורה.
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
עמק הצבאים במבט מדרום. ניתן לראות את מתחם "הולילנד" בחלקה השמאלי של התמונה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמק הצבאים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 דוד קרויאנקר, עמק בשירות האומה, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2002
  2. ^ נעה ווסרמן-עמיר, ‏המינהל מתנגד לתוכנית פרי הר בירושלים - בגלל הבקשה לפיצוי חריג, באתר גלובס, 21 בפברואר 1999
  3. ^ דליה טל, ‏אושרה תוכנית פרי הר, באתר גלובס, 28 ביוני 1999
  4. ^ דליה טל, ‏תוכנית פרי הר: דוגמא ראשונה לסבך שיצרה החלטת בג"ץ, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2001
  5. ^ נרי ליבנה, הפנתר שחזר מהכפור, באתר הארץ, 3 ביולי 2002
  6. ^ דניאל מורגנשטרן, ‏פרי הר: קודם כל הישג חברתי, באתר גלובס, 23 ביוני 2002
  7. ^ אורית בר-גיל, ‏לאחר מאבקים: אושרה תוכנית פארק עמק הצבאים, באתר גלובס, 1 ביוני 2008
  8. ^ ניר חסון, סופית: עמק הצבאים בי-ם יהפוך לפארק, למרות שרק שלושה צבאים נותרו בו, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2009
  9. ^ יהונתן ליס, יזם פרטי השתלט על עמק הצבאים בירושלים ופרסם הודעות המציעות את הקרקעות למכירה, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2008
  10. ^ שירה חורש, ‏הוצא צו מניעה זמני נגד כל פעולותיו של זכריה קהלאני בשטח עמק הצבאים בירושלים, באתר גלובס, 1 ביוני 2008
  11. ^ עת"מ 2776-10-13
  12. ^ יצחק דנון, "למנוע 'השתלטות' החב' להגנת הטבע בעמק הצבאים", באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 באוקטובר 2013
  13. ^ איציק וולף, צו ביניים אוסר הפעלת פארק הצבאים בי-ם, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 9 באוקטובר 2013
  14. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, פארק עמק הצבאים בירושלים, שהוקם ביוזמת תושבים, ייפתח לציבור בשבוע הבא, באתר הארץ, 24 במרץ 2015
  15. ^ "Common weed revealed to diminish water pollution". ScienceDaily (באנגלית). נבדק ב-2018-04-24.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25382165עמק הצבאים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עמק_הצבאים&oldid=1373444"