עמינדב פרי
| לידה |
15 ביוני 1918 תל אביב |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1990 (בגיל 71) ישראל |
| השתייכות |
 ההגנה הצבא הבריטי  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1939–1961 (כ־22 שנים) |
| דרגה |
 סגן אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות  מלחמת סיני | |
עמינדב פרי (פרלין, 15 ביוני 1918 – 17 בינואר 1990)[1] היה קצין בצה"ל בדרגת סגן אלוף. שירת כדובר צה"ל.
ביוגרפיה
עמינדב פרי נולד בתל אביב בשנת 1918, דור שביעי בארץ מצד אמו. התחנך בבית הספר הריאלי בחיפה. לאחר סיום לימודיו החל ללמוד באוניברסיטה בבריטניה אך חזר לארץ והתגייס לארגון "ההגנה". בימי מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, שבמסגרתו עבר קורס קצינים. לקראת סוף המלחמה ומיד לאחריה היה פעיל במבצעי ההעפלה, בהברחת פליטי שואה לארץ ובקליטתם בה. עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל ולחם במלחמת העצמאות במסגרת חטיבת אלכסנדרוני. היה ממקימי חיל המודיעין.
בשנת 1952 נתמנה פרי לדובר צה"ל בדרגת סגן אלוף. שורה של אירועים מרכזיים אפיינו את תקופת כהונתו כדובר צה"ל. הבולט שבהם היה התפטרותו של הרמטכ"ל, רב-אלוף יגאל ידין, מתפקידו בדצמבר 1952, לאחר שלוש שנים בתפקיד. ידין התפטר בעקבות חילוקי דעות עם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון סביב קיצוצים בתקציב הביטחון, שהיו אמורים להביא לפיטורים של אנשי צבא הקבע ולצמצום ניכר ברכש ובאימונים.
אירוע בולט אחר בתקופת כהונתו היה הקמתו של משמר הגבול (בשנת 1953) שבראשיתו היה מורכב מחיילי צה"ל שביצעו את תפקידם בכפיפות למשטרת ישראל. בתקופת כהונתו גם נקבעו נוהלי ההלוויות הצבאיות, המשמשים את צה"ל במרוצת השנים. הנהיג מדיניות תקשורתית פתוחה וזכה להערכה רבה בקרב העיתונאים.
פרי פעל במסגרת תפקידו הן כדובר הצבא והן כדוברו האישי של הרמטכ"ל, תחילה של רב-אלוף יגאל ידין ולאחר מכן של מחליפו, רב-אלוף מרדכי מקלף.
פרי סיים את תפקידו כדובר צה"ל ביולי 1953. לאחר סיום תפקידו כדובר צה"ל מילא תפקידים שונים בחיל המודיעין, ובהם מפקד יחידה 848, לימים יחידה 8200. בשנת 1959 נתמנה לנספח צה"ל באיטליה, שווייץ ויוגוסלביה. בשנת 1961, עם סיום שליחותו, השתחרר מצה"ל.
פרי נפטר בשנת 1990, והוא בן 72.
דוברי צה"ל 
| |
|---|---|
|
הערות שוליים
| מפקדי יחידה 8200 | ||
|---|---|---|
|
