דב סיני
| לידה |
1922 ביאליסטוק, פולין |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 2008 (בגיל 86 בערך) ישראל |
| תאריך עלייה | 1944 |
| השתייכות |
צבא אנדרס  ההגנה  צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1941– 1944, 1946 – 1963 |
| דרגה |
 סגן אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| דובר צה"ל | |
| פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה מלחמת העצמאות מלחמת סיני | |
| תפקידים אזרחיים | |
דב סיני (גראד) (1922 – 1 באפריל 2008) היה קצין בצה"ל בדרגת סגן אלוף ששירת כדובר צה"ל (1959–1963) ודיפלומט.
ביוגרפיה
דב גראד נולד בשנת 1922 בעיר ביאליסטוק שבפולין. במלחמת העולם השנייה הצטרף לצבא אנדרס, ויצא לחזית איטליה, לאחר שחצה את המזרח התיכון דרך איראן וארץ ישראל. בשנת 1944 חמק מצבא אנדרס ועלה לארץ ישראל. עִברת את שם משפחתו לסיני, על שם אחיו שנספה בשואה. עבד ב"סולל בונה", בסלילת כביש טבריה-צמח. הצטרף לש"י, שירות המודיעין של "ההגנה". לאחר מלחמת העצמאות שירת בקהילת המודיעין. ב-1952 החליף את אלי זעירא כקצין קישור לכוחות האו"ם. לאחר מכן שהה בשליחות בלונדון ובברזיל. עם שובו לישראל נתמנה ב-1957 לראש ענף נספחים צבאיים. בפברואר 1959 נתמנה לדובר צה"ל[1][2].
מינויו לדובר צה"ל כלל גם מינוי לתפקיד הצנזור הצבאי הראשי והממונה על יחסי הציבור של מערכת הביטחון. אירועי התקשורת המרכזיים בתקופת כהונתו כדובר צה"ל היו פרשת "ליל הברווזים" ב-1959 והסערה הפוליטית והתקשורתית שהחלה ב-1960 בעקבות ספיחי "העסק הביש" מ-1954, ונודעה בכינוי "הפרשה".
- פרשת ליל הברווזים: ב-1 באפריל 1959 שודרה בחדשות השעה 9 בערב "קול ישראל" הודעת גיוס פומבי, שקראה להתייצבותן של שלוש יחידות מילואים שסיסמאות הגיוס שלהן היו "ברווזי מים", "להקת אמנים" ו"ארשת חשיבות". הסיסמאות שודרו בעברית ובמספר שפות נוספות, ללא הודעה על כך שמדובר בתרגיל. ההכרזה הדרמטית זרעה בהלה רבה בישראל, עוררה מתיחות מיידית בין ישראל לבין שכנותיה, וגרמה לגיוסי חירום בצבאות מצרים וסוריה, ולמצב כוננות בירדן. הציבור בישראל היה משוכנע שבכל רגע עומדת לפרוץ מלחמה. בבדיקת הנושא התברר שמדובר בתרגיל גיוס פומבי שלא אושר על ידי שר הביטחון דוד בן-גוריון והרמטכ"ל חיים לסקוב ונעשה ללא ידיעתם. בעקבות זאת הודחו מתפקידיהם ראש אג"ם אלוף מאיר זורע וראש אמ"ן האלוף יהושפט הרכבי. דובר צה"ל דב סיני ליווה את האירוע הן בהסברת התקלה והרגעת הציבור והן בהודעה על העברת שני הקצינים הבכירים מתפקידיהם.
- הפרשה: ב-25 בדצמבר 1960 פרסמה את מסקנותיה ועדה שהורכבה משבעה שרי ממשלה, שכללה נציגים מכל מפלגות הקואליציה, שמונתה לחקור את ספיחי פרשת "העסק הביש". הוועדה קבעה פה-אחד ששר הביטחון בעת הפרשה, פנחס לבון, לא נתן את ההוראה לביצוע הפעולה הכושלת במצרים, ואף לא ידע על הפעולה. בעקבות מסקנות אלה, התפטר אל"ם בנימין גיבלי, מי שהיה ראש אמ"ן בעת הפרשה, מצה"ל. דב סיני התמודד עם הנושא הרגיש, שנגע לא רק בנעשה בצה"ל אלא גם במערכת הפוליטית הישראלית.
אירועי התקופה גרמו לביקורת רבה של התקשורת על צה"ל. אחת מדרכי התגובה החריגות של סא"ל סיני הייתה פרסום חמשיר ב"ידיעות אחרונות" ובו הבעת תודה לאנשי צבא הקבע, תוך עקיצה לעבר מקצוע העיתונות. על פעילותו כדובר צה"ל זכה למכתב הוקרה מהרמטכ"ל, רב-אלוף צבי צור.
באוגוסט 1963 סיים דב סיני את תפקידו כדובר צה"ל ונתמנה לקונסול ישראל ביוהנסבורג. ב-1965 עבר לכהן כקונסול ישראל במונטריאול.
עם שובו לישראל, ב-1969, התמנה דב סיני לשגריר לתפקידים מיוחדים ועסק בגיוס תרומות לפרויקט שיקום השכונות. אחר כך עבד שנים רבות במגבית בניו יורק.
היה נשוי לפרופ' יהודית סיני לבית גולדבלום, חוקרת במכון הביולוגי בנס ציונה (גיסתו של יחיאל די-נור (פיינר), "ק. צטניק")[3] בני הזוג היו הורים לשתי בנות: ד"ר תמרה סיני, פסיכיאטרית, ורותי סיני, עיתונאית. נישא בשנית למישל סיני.
דב סיני נפטר ב-1 באפריל 2008, והוא בן 86.
קישורים חיצוניים
- אורי דרומי, איש צבא וקונסול: אל"מ (בדימוס) דב סיני, איש מודיעין, דובר צה"ל, דיפלומט, 1922-2008, באתר הארץ, 27 באפריל 2008
הערות שוליים
- ^ סגן אלוף דב סיני דובר צה"ל, חרות, 27 בפברואר 1959
- ^ ס/א דב סיני - דובר צה"ל, הצופה, 1 במרץ 1959
- ^
עופר אדרת, אחרי מות |. מסרי ליישוב את צוואתנו, באתר הארץ, 10 בנובמבר 2013.
דוברי צה"ל 
| |
|---|---|
|
