עמיאל נג'אר

עמיאל נג'אר
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1948
	1960–1968; (כ־8 שנים)
תחת שרי החוץ	גולדה מאיר ואבא אבן
	1968–1973; (כ־5 שנים)
תחת שר החוץ	אבא אבן
	מנהל מחלקת מערב אירופה במשרד החוץ; סמנכ"ל במשרד החוץ; משקיף בוועידת סואץ בלונדון טרום מלחמת סיני; ציר ביפן; ציר בלוקסמבורג ונציג ישראל בשוק האירופי המשותף ובמועצה האירופית לאנרגיה אטומית; יועץ מדיני לשר החוץ;
	מנהל מחלקת מערב אירופה במשרד החוץ; סמנכ"ל במשרד החוץ; משקיף בוועידת סואץ בלונדון טרום מלחמת סיני; ציר ביפן; ציר בלוקסמבורג ונציג ישראל בשוק האירופי המשותף ובמועצה האירופית לאנרגיה אטומית; יועץ מדיני לשר החוץ;

עמיאל (אמיל) נג'אר (6 בספטמבר 1912–30 באוגוסט 1994)^[1], היה פעיל ציוני במצרים, דיפלומט ישראלי, פילנתרופ ואספן אמנות.

נג'אר היה יליד קהיר, עורך דין בהשכלתו, בוגר בית הספר הצרפתי הגבוה למשפטים בקהיר ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת פריז, 1933^[2]. שימש כיושב ראש הנוער הציוני במצרים. נישא לאביבה ויסמן, בתו של יעקב ויסמן, מראשי הפעילים הציונים במצרים^[3]. נג'אר וליאון קסטרו יסדו ב-1943 את ההסתדרות הציונית במצרים ועמדו בראשה^[4], נג'אר היה יושב ראש הוועד הפועל שלה בין 1947-1943^[2]. ב-1946 השתתף בקונגרס הציוני העולמי ה-22 בבזל. ב-1947 התמנה מנהל ההסברה של המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית באירופה^[2].

עלה לישראל ב-1948 והתקבל לשירות החוץ הישראלי. בין השנים 1948–1952 שימש כיועץ בשגרירות ישראל בצרפת^[2]. בהמשך מילא תפקידים רבים כדיפלומט בכיר, בין השאר מנהל מחלקת מערב אירופה (1952-1958)^[5] וסמנכ"ל במשרד החוץ (1957-1958)^[6], ייצג את ישראל כמשקיף בוועידת סואץ בלונדון טרום מלחמת סיני (1956)^[2], שימש כציר ביפן (1958-1960)^[7]^[8], שגריר בבלגיה (1960-1968), ציר בלוקסמבורג ונציג ישראל בשוק האירופי המשותף^[9] ובמועצה האירופית לאנרגיה אטומית^[2], שגריר באיטליה (1968-1973), יועץ מדיני לשר החוץ (1973^[10], 1976^[11]), חבר משלחת ישראל לאו"ם (בין 1952–1957 וב-1974)^[2]^[12].

נג'אר היה חבר מפלגת העבודה. בשנת 1973 הוצע כמועמד למשרת נשיא המדינה^[13].

פרש לגמלאות ב-1977. אף לאחר פרישתו שירת כראש משלחת ישראל לאונסק"ו (1978)^[14]^[15], מינוי שעורר תרעומת בקרב חוגים במשרד החוץ^[16].

נג'אר היה אספן אמנות^[17]. בתקופת שירותו כשגריר הוצג אוסף האמנות בבית השגריר, כמוזיאון אמנות ישראלית^[18]. נג'אר היה מיודד עם אמנים רבים, ביניהם מקס ארנסט והצייר רנה מגריט שהיה ידידו הקרוב. באוספיו היו מספר עבודות מאת מגריט, בין השאר גם ציור משנת 1965 בשם "Le Discours de la méthode", בו שילב מגריט את דיוקנו של נג'אר. לאחר מותו של מגריט ב-1967 מכרה משפחת נג'אר את היצירה. היצירה שנמכרה מספר פעמים במהלך השנים, הוצעה למכירה ב-2016 תמורת 4.8 מיליון אירו.

עמיאל ואביבה נג'אר יזמו פעילויות פילנתרופיה שונות. בין השאר ב-1987 הוקמה ביוזמתם קהילה טיפולית ראשונה מסוגה בישראל, לנפגעי סמים ואלכוהול, "בית אביבה" באזור התעשייה הר-טוב, בתמיכת משרדי הרווחה והבריאות^[19], אביבה נג'אר כיהנה כנשיאת העמותה^[20]. לאחר פטירתה ב-1988^[21], הוקמה ב-1989 קהילה טיפולית שנייה, "אילנות" ביער אילנות. הקהילות השונות פועלות במסגרת עמותת "בית אור אביבה" - עמותה לקידום קהילות טיפוליות בישראל^[22]^[23].

עמיאל ואביבה נג'אר התגוררו בשיכון משרד החוץ בשכונת קטמון בירושלים. הם היו חשוכי ילדים. קבורים בהר המנוחות בירושלים.

קישורים חיצוניים

איתמר אייכנר, האמן, השגריר והציור ששווה מיליונים, באתר ynet, 19.09.16
עמיאל נג'אר, שגריר ישראל בבלגיה, נלווה לביקור רשמי של ראש הממשלה דוד בן גוריון בבלגיה, 1960. באתר ארכיון הסרטים הישראלי
עמיאל נגאר, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
עמיאל נג'אר, באתר משרד החוץ

הערות שוליים

^ תמונת קברו, באתר gravez
^ ^2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 ^2.5 ^2.6 ע. נג'ר - שגריר ישראל בבלגיה וציר בלוכסנבורג, שערים, 14 בפברואר 1960
^ דוד תדהר (עורך), "יעקב ויסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 740
^ גודרון קרמר, עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : הסיכסוך הארץ-ישראלי ויהודי מצרים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: "פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח", תשמ"א 1981, גליון 7
^ חילופי גברא בשירות החוץ, מעריב, 2 במרץ 1952
^ חדירה עמוקה יותר - אמיל נג'אר מירושלים לטוקיו, דבר, 14 בפברואר 1958
^ אנשי שם/בעיית המים, מעריב, 10 באפריל 1958
^ יפן אינה מושפעת מהחרם, חרות, 6 באפריל 1960
^ הסכמנו, חתמנו ואישרנו, מעריב, 1 ביולי 1975
^ צפויים מינויים חדשים בשירות החוץ, דבר, 13 באפריל 1973
^ יחיאל לימור, כל העולם בעקבות איסלנד, מעריב, 4 במרץ 1976
^ ועידת או״ם נותנת יצוג ל"ארגון לשחרור", על המשמר, 14 ביולי 1974
^ עמיאל נגר-בין המוצעים לכהונת הנשיא, על המשמר, 22 בפברואר 1973
^ מגנים...מגנים..., מעריב, 29 בנובמבר 1978
^ ישראל מוחה על החלטת אונסק"ו לגנוז דוח אוהד, דבר, 8 בנובמבר 1978
^ תרעומת במשרד החוץ על מינוי נג'אר כראש המשלחת לועידת אונסק"ו, דבר, 8 ביולי 1980
^ יצירות מאוסף נג'אר, יצירות נוספות מהאוסף, שהוצעו למכירה באתר bidspirit
^ תהילה עופר, שתי נשות שגרירים, שני סגנונות, מעריב, 5 ביולי 1972
^ גרם קוקאין - מאתיים דולר/נתונים מדוח משרד העבודה והרווחה, חדשות, 28 בינואר 1987
^ ביום השנה לפטירתה של יקירתנו אביבה נג'ר ז"ל, מעריב, 27 בדצמבר 1988
^ אביבה נג'ר, מעריב, 13 בינואר 1988
^ בית אור אביבה - היסטוריה, באתר העמותה לקידום קהילות טיפוליות בישראל
^ ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/07/2017 - סיור בקהילה הטיפולית "אילנות", באתר כנסת פתוחה

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34320478עמיאל נג'אר

[1] תמונת קברו, באתר gravez

[שערים-2] 2.0 ^2.1 ^2.2 ^2.3 ^2.4 ^2.5 ^2.6 ע. נג'ר - שגריר ישראל בבלגיה וציר בלוכסנבורג, שערים, 14 בפברואר 1960

[3] דוד תדהר (עורך), "יעקב ויסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 740

[4] גודרון קרמר, עלייתה ושקיעתה של קהילת קאהיר : הסיכסוך הארץ-ישראלי ויהודי מצרים, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מתוך: "פעמים: פרקי עיון במורשת ישראל במזרח", תשמ"א 1981, גליון 7

[5] חילופי גברא בשירות החוץ, מעריב, 2 במרץ 1952

[6] חדירה עמוקה יותר - אמיל נג'אר מירושלים לטוקיו, דבר, 14 בפברואר 1958

[7] אנשי שם/בעיית המים, מעריב, 10 באפריל 1958

[8] יפן אינה מושפעת מהחרם, חרות, 6 באפריל 1960

[9] הסכמנו, חתמנו ואישרנו, מעריב, 1 ביולי 1975

[10] צפויים מינויים חדשים בשירות החוץ, דבר, 13 באפריל 1973

[11] יחיאל לימור, כל העולם בעקבות איסלנד, מעריב, 4 במרץ 1976

[12] ועידת או״ם נותנת יצוג ל"ארגון לשחרור", על המשמר, 14 ביולי 1974

[13] עמיאל נגר-בין המוצעים לכהונת הנשיא, על המשמר, 22 בפברואר 1973

[14] מגנים...מגנים..., מעריב, 29 בנובמבר 1978

[15] ישראל מוחה על החלטת אונסק"ו לגנוז דוח אוהד, דבר, 8 בנובמבר 1978

[16] תרעומת במשרד החוץ על מינוי נג'אר כראש המשלחת לועידת אונסק"ו, דבר, 8 ביולי 1980

[17] יצירות מאוסף נג'אר, יצירות נוספות מהאוסף, שהוצעו למכירה באתר bidspirit

[18] תהילה עופר, שתי נשות שגרירים, שני סגנונות, מעריב, 5 ביולי 1972

[19] גרם קוקאין - מאתיים דולר/נתונים מדוח משרד העבודה והרווחה, חדשות, 28 בינואר 1987

[20] ביום השנה לפטירתה של יקירתנו אביבה נג'ר ז"ל, מעריב, 27 בדצמבר 1988

[21] אביבה נג'ר, מעריב, 13 בינואר 1988

[22] בית אור אביבה - היסטוריה, באתר העמותה לקידום קהילות טיפוליות בישראל

[23] ישיבת ועדה של הכנסת ה-20 מתאריך 13/07/2017 - סיור בקהילה הטיפולית "אילנות", באתר כנסת פתוחה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

עמיאל נג'אר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תפריט ניווט

חיפוש