הרב ישכר תמר
הרב ישכר תֶּמֶר (פולין אלול ה'תרנ"ו, 1896 - תל אביב ה'תשמ"ב, 1982) היה רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב. בהשקפותיו היה שייך לציונות הדתית. חיבר פירוש ארוך לתלמוד הירושלמי בשם עלי תמר.
ביוגרפיה
נולד בצ'נסטוחובה בפולין למייטא ור' צבי הירש, מצאצאי רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות". למד בישיבות בפולין ובגליציה. בין רבותיו נמנים סבו הרב שאול משה זילברמן מוורשוב, הרב מאיר יחיאל הולשטוק האדמו"ר מאוסטרובצה, הרב מאיר דן פלוצקי, וביחוד הרב יהושע פנחס בומבך מאושפיצין. לאורך חיבוריו שיבץ הרב תמר מדברי רבותיו.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגר לברסלוי שבגרמניה. לאחר מכן, כנראה בשנת תר"פ, הפליג לאנגליה לבקשת הרב ד"ר לאו יונג ועבר בה בין כמה קהילות כתשעה חודשים. בסיום תקופה זו שב לברסלוי והחל לכהן בה כרב "קהילת שלום" של יהודי פולין בעיר. בתרצ"ג (1933), עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה, עלה לישראל בסיועו של הראי"ה קוק, התיישב בתל אביב ושימש שם כרב בית הכנסת "עונג חיים" בשכונת פלורנטין.
עסק רבות בתלמוד הירושלמי, עליו חיבר את הפירוש 'עלי תמר'. פירושו הוא לקט נרחב של הערות מסוגים שונים: הערות למדניות, הערות הלכתיות, הערות היסטוריות ומדעיות, הערות בלשון חז"ל ואחרות, כסדר התלמוד הירושלמי. את הספר ערך חתנו הרב אברהם צבי רבינוביץ, ומהדורתו החדשה פורסמה על ידי נכדו, הרב משה אליעזר רבינוביץ', רבו של היישוב בית חגי. על פירוש זה זכה הרב תמר בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תש"מ. פירושו הוכנס לפרויקט השו"ת.
הרב תמר נפטר בשנת ה'תשמ"ב (1982).
ספרייתו של הרב תמר נתרמה לישיבת הר עציון[1].
משפחתו
ר' ישכר תמר נישא לשרה פריידל, בת מינדל ואברהם צבי זילברמן, בנם של חנה ור' שאול משה זילברמן. מנישואים אלה, נולדו לו 3 צאצאים:
- פרופ' דוד תמר - חוקר היסטוריה יהודית[2]
- חנה - נישאה להרב אברהם צבי רבינוביץ', אביו של הרב משה אליעזר רבינוביץ' הרב הנוכחי של היישוב בית חגי
- יעקב קופיל - נישא למרים[3]. בנם אליעזר תמר נספה באסון מחניים בעת שירותו הצבאי
לקריאה נוספת
- הרב אברהם צבי רבינוביץ, 'עם הספר' - תולדות המחבר, עלי תמר - על סדר נזיקין ומסכת נדה, הוצאת עתיר תשמ"ג
- דוד תמר, 'על הראי"ה קוק ב"עלי תמר"', זכרון ראי"ה, עורך: יצחק רפאל, הוצאת מוסד הרב קוק תש"מ, עמ' רטו-רכד
קישורים חיצוניים
- רבי יששכר תמר בפורום אוצר החכמה
ערב עיון לזכרו, סרטון באתר יוטיוב- הרב דוד מצגר, עלי תמר, בתוך: המעין, גיליון 21, תמוז תשמ"א.
- מכתב סמיכה שקיבל הרב ישכר תמר מאת רבי מאיר יחיאל הולשטוק האדמו"ר מאוסטרובצה באתר בית המכירות "קדם".
הערות שוליים
- ^ ישיבת הר עציון: הספרייה.
- ^ על ספרו של בנו "אשכולות תמר" באתר סימניה.
- ^ נרשמו לנשואין בתל אביב, הצופה, 14 בספטמבר 1948, עמ' 3
| פרשני התלמוד הירושלמי | ||
|---|---|---|
| המאה ה-16 | רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי | |
| המאה ה-17 | רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב | |
| המאה ה-18 | הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים) | |
| המאה ה-19 | רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא | |
| המאה ה-20 | רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ | |
| פירושים אבודים | הרמב"ם • רבי מנחם זמבה | |
| חוקרי הירושלמי | שאול ליברמן | |
| פירושים שלא פורסמו | רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] ישכר תמר24883767