עלי-שיר נוואי
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: 1. ניסוחים, שמות 2. ויקיזציה, עיצוב, אין "ראו גם" 3. תיקון ספציפי: "הערות שוליים", "לקריאה נוספת"..
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: 1. ניסוחים, שמות 2. ויקיזציה, עיצוב, אין "ראו גם" 3. תיקון ספציפי: "הערות שוליים", "לקריאה נוספת".. |
 | |
| אלישר נבואי בציור מיניאטורה מהאסכולה ההראטית במאה ה-15 |
ניזאם-א-דין מיר עלי-שיר נֵוֵואִי או "הראווי " (בטורקית צ'אגאטאי ובפרסית: مير علیشیر نوائى, באוזבקית: Alisher Navoiy, באויגורית: Әлшир Нава’и/ئەلىشىر نەۋائى, 9 בפברואר 1441 הראת - 3 בינואר 1501 הראת)) היה משורר, פילוסוף, הוגה מיסטי, לשונאי, פוליטיקאי, צייר, מוזיקאי ונדבן טורקי-צ'אגאטאי.
ניזאם-א-דין חי ופעל בחו'ראסאן רבתי, בשטח הנוכחי של אפגניסטן, איראן ואוזבקיסטן, בימי השושלת הטימורית, נחשב לדגול הסופרים בשפת צ'אגאטאי ולאחד מגדולי המשוררים בשפות הטורקיות. הוא כונה בשם "נוואי", שמשעותו היא "נעים הזמרה". בנוסף, כתב גם בשפה הפרסית, בשם העט "פאני" ("בן חלוף"), ובערבית.
עלי-שיר נוואי היה אח-חלב של הסולטאן חוסיין באיקרא[1] בח'וראסאן שקרא לו בשנת 1469 לחזור להראת והשפיע עליו שפע כבוד והוקרה. עלי-שיר נוואי היה מלומד בקיא בהגות הדתית של האסכולה המאתורידית באלסאם הסוני. הוא עודד כישרונות צעירים באמנות, למשל גילה את צייר המיניאטורות בהזאד שבתחילת דרכו עבד בשירותו.
עלי-שיר נוואי התמנה בשנת 1472 לווזיר ובשנת 1487 למושל העיר אסטראבאד (לימים גורגאן).[2] היה אדם עשיר, בעל אחוזות, ונדבן ובשנים 1480–1500 בנה על חשבונו מדרסות, מסגדים, ח'אנקות, חמאמים, גשרים ובריכות לשימוש הציבור. נחשב לגיבור ולמשורר לאומי של אוזבקיסטן וטג'יקיסטן. בטג'יקיסטן נודע בעיקר בגלל מפעל חייו בתחום האמנויות והבנייה.
ידועים ביותר הם ארבעה הדיוואנים, שירים ליריים ב-50,000 חרוזים, במחולקים לפי ארבעה שלבי החיים של האדם:
"פלאי הילדות", "ערכי הנעורים", "נפלאות הבגרות" ו-"יתרונות הזקנה". עלי-שיר נוואי נודע גם בחמשת השירים הגדולים שלו "חמסה" (1485-1483)- שירי אהבה והרפתקאות אפיים, לפי הדגם של שירת ניזאמי גנג'אווי:"פלאי האנשים הטובים", "פרהאד ושירין", "ליילי ומג'נון", "שבעת הנוסעים" (על שבעת כוכבי הלכת) ו"סד-י אסכנדרי" (החומה של אלכסנדר) (על אלכסנדר הגדול) שהתאפיינו בשלמות הצורה והשפה.
נוואי כתב גם ספר לימוד לפרוזודיה בשם "מידת המשקל" ואת ספר "העימות בין שתי השפות" שבו טען לטובת הצורך לשים קץ להגמונית השפה הפרסית בספרות של העמים הטורקיים.
השפעתו של עלי-שיר נוואי
השפעת יצירתו של נוואי הרחיקה עד להודו במזרח ולאימפריה העות'מאנית במערב. ניתן למצוא אותה במרכז אסיה של ימינו, בטוריקה המודרנית, בטטרסטן האוטונומי שברוסיה, באזור שינג'יאנג שבסין ובעוד אזורים המיושבים על ידי עמים דוברי טורקית.
- המפקד, המשורר והסופר באבור, מייסד האימפריה המוגולית שבהודו, ומחבר "באבורנאמה" הושפע מאוד על ידי כתיבת נוואי. הוא העריך אותה מאוד ואף וניסה להתכתב עם המלומד הדגול.
- גם הטורקים העות'מאנים היו מודעים לערכה של מורשת נוואי:סולימאן המפואר החזיק בספרייתו האישית את "דיוואן-י נוואי", את "חמסה" ואת "מוחכמאת"[3]
- סגנונו של המשורר האזרבייג'ני פוזולי שכתב בחסותם של הספווים ושל העות'מאנים, הושפע גם כן מסגנונו של נוואי.
הנצחה
- עלי-שיר נוואי אומץ על ידי אוזבקיסטן כמשורר הלאומי שלה.
- עיר ומחוז באוזבקיסטן נקראים לכבודו - העיר אלישר נבואי ומחוז נבואי.
- שדרות ורחובות רבים ברחבי אוזבקיסטן נקראים על שמו.
- נוואי הפך למקור השראה של סופרים ומשוררים אוזבקים רבים
מורשתו
נוואי הוא אחד האהובים שבמשוררי העמים הטורקיים במרכז אסיה. בדרך כלל נחשב לגדול הנציגים של הספרות בשפת צ'אגאטאי. .[5][6] שליטתו בשפת צ'אגאטאי הייתה כה מושלמת ששפה זו נודעה כ"שפת נוואי".[7] אף על פי שכל האתנומימים העכשוויים של מרכז אסיה הם אנאכרוניסטיים, המקורות הסובייטיים והאוזבקים רואים בנבואי אישיות אוזבקית. מריה סובטלני סברה שהוא היה אולי צאצא של הלבלרים ה"בחשים"', מה שגרם לכמה מקורות לשייך אותו לאויגורים[6][8][9] עם זאת, חוקרים כמו קאזויוקי קובו חולקים על טענה זו.[10][11]
לקריאה נוספת
Lisa Golombek. Timurid Art and Culture: Iran and Central Asia in the Fifteenth Century. Middle East Studies Association of North America Meeting. Brill.1992 p. 47.
- Kabo, Kazuyuki . "ミール・アリー・シールの学芸保護について" Mir 'Ali Shir's Patronage of Science and Art . 西南アジア研究 1990 : 22–24.
- Mustafa Kutlu -Türk Dili ve Edebiyatı Ansiklopedisi: Devirler, İsimler, Eserler, Terimler, Dergâh Yayınları 1977 vol.7 37,
- Robert McHenry, ed.. "Navā'ī, (Mir) 'Alī Shīr". Encyclopædia Britannica. 8 (15th ed.). Chicago: Encyclopædia Britannica, Inc 1993. p. 563.
- H.B.Paksoy Central Asia Reader: The Rediscovery of History, M.E. Sharpeמסת"ב 978-1-56324-202-1 1994
- Maria Eva Subtelny -'Alī Shīr Navā'ī: Bakhshī and Beg. Eucharisterion: Essays presented to Omeljan Pritsak on his Sixtieth Birthday by his Colleagues and Students, Harvard Ukrainian Studies 1979-1980, vol.3/4, p. 799
- , Maria Eva Subtelny . "Mīr 'Alī Shīr Nawā'ī". In C. E. Bosworth; E. Van Donzel; W. P. Heinrichs; Ch. Pellat (eds.). The Encyclopedia of Islam. VII. Leiden—New York: E. J. Brill 1993 .
- A. A Valitova, . "Alisher Navoi". In A. M. Prokhorov (ed.). Great Soviet Encyclopedia. XVII. Moscow: Soviet Encyclopedia 1974 .
קישורים חיצוניים
- עלי-שיר נוואי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Subtelny, Maria E., “ʿAlī Shīr Navāʾī”, in: Encyclopaedia of Islam, THREE.
- ^ Maria E. Subtelny, Timurids in transition. Turko-Persian politics and acculturation in medieval Iran, Leiden 2007, 79–99
- ^ J.M. Rogers, R.M.Ward Suleyman the Magnificent 1988 p.93-99
- ^ Edward A. Allworth The Modern Uzbeks:From the Dourteenth Century to the Present: A Cultural History, Hoover Institution Press, Stanford University 1990 pp.229-230
- ^ McHenry 1993
- ^ 6.0 6.1 1993 עמ' 90–93 M.Subtelny
- ^ McHenry
- ^ H.B.Paksoy 1994 עמ' 22
- ^ Mustafa Kutlu 1977 עמ' 37
- ^ L.Golombek 1992 עמ' 47
- ^ Kazuyuki Kubo 1990
שגיאות פרמטריות בתבנית:קצרמר
'2: פולטיקאים' אינו ערך חוקי
עלי-שיר נוואי34154449Q503340