עליזה אורבך
| לידה |
17 באוגוסט 1940 חיפה |
|---|---|
| פטירה |
29 במרץ 2016 (בגיל 75) ירושלים |
| לאום | ישראלית |
| תחום יצירה | צילום |
עליזה אורבך (17 באוגוסט 1940 - 29 במרץ 2016) הייתה צלמת ישראלית.
ביוגרפיה
עליזה אורבך נולדה בשנת 1940 בחיפה[1]. היא בוגרת האוניברסיטה העברית בפילוסופיה ובמקרא. לאחר לימודי התואר הראשון עסקה שנים אחדות בהוראה בבית הספר התיכון של הגימנסיה העברית בירושלים. בגיל 25 קבלה את המצלמה הראשונה מסבתה לכבוד נסיעה מחוץ לישראל[2]. בשנת 1972 החלה לצלם באורח מקצועי ובשנת 1974 הציגה לראשונה תערוכת יחיד בנושא "נוער ישראלי", שנדדה ברחבי העולם מטעם משרד החוץ הישראלי. בין השנים 1972–1989 עסקה בצילום לעיתונות בארץ ובעולם. תצלומיה התפרסמו בעיתונים כגון "הארץ", "ג'רוזלם פוסט", "הניו יורק טיימס", "הטיימס"[3], "די צייט" ועוד. אורבך הייתה נשואה למבקר וחוקר האמנות גדעון עפרת. בתם היא אמנית הווידאו עדן אורבך עפרת. חיה ופעלה בירושלים.
עיקר עבודתה של אורבך היה בתחום תצלומי הדיוקן והצילום התיעודי ההומני[4]. בצילומיה עסקה אורבך במספר תימות מובילות: דיוקנים - אורבך תעדה חלוצים, יוצאי ברית המועצות, יוצאי אתיופיה וניצולי שואה. נשים - אמהות ונשים עובדות. צילומי נוף וצילומים שליוו את כתיבתה[5].
פרסמה אלבומי תצלומים שבולטים שבהם צולמו לאורך שנים ועסקו "אמהות" (1997), "ראשונים" (1990), "נשים בעבודה" (2003) ועוד. תצלומיה מאופיינים בהדגשת המבט האנושי לצד הדגשת מבטו של האמן על ידי הדפסת הפריים המלא (ללא חיתוך), על ידי שימוש בהדפסות שחור/לבן, ובנטייה לגרעיניות.
צילומיה של אורבך מצויים באוספים של מוזיאונים כגון מוזיאון ישראל, מוזיאון תל אביב לאמנות, המשכן לאמנות על שם חיים אתר, המוזיאון הפתוח לצילום, המוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן, מוזיאון על התפר, ובאוספים פרטיים שונים כגון אוסף לוין. בשנת 2017 התקיימה תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיה של עליזה אורבך במשכן לאומנות עין חרוד[6].
פרסים
- 1989 - מקום שלישי בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
- 1993 - מקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
- 1993 - מקום שלישי בתחרות הצילום הבינלאומית מטעם אונסקו.
- 1995 - פרס אמריקן אקספרס מטעם אונסקו.
- 1996 - מקום ראשון ומקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית סין בעיני זרים.
- 1998 - מקום שני בתחרות הצילום הבינלאומית של חברת ניקון.
ספרים
- 1983: צפור האבן : ירושלים בשירה העברית החדשה: אנתולוגיה בעריכת חיים באר, תצלומים מאת עליזה אורבך. שבא
- 1990: ראשונים - אלבום צילומים. הוצאת משרד הביטחון
- 1992: עולים הוצאת משרד הביטחון
- 1997: אמהות. הוצאת סטימצקי.
- 2003: נשים בעבודה. כתר
- 2007: שיר על הים
- 2009: ניצולים. הוצאת יד בן-צבי
- 2011: הטעם המופלא של תאני שיגורנסקי. הוצאת הקיבוץ המאוחד
- 2015: שיר על הארץ. הוצאת הקיבוץ המאוחד
- 2016: עליזה אורבך: חיים. עין חרוד : משכן לאמנות ע"ש חיים אתר
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של עליזה אורבך (באנגלית)
- עליזה אורבך, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
עליזה אורבך, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- תערוכת "קוראים" של עליזה אורבך, באתר הספרייה הלאומית
- יעקב בר-און, "נוף מבטחים: הצלמת הוותיקה בראיון על ספרה החדש", מעריב, 21 ביוני 2015
שני ליטמן, מתה הצלמת עליזה אורבך, באתר הארץ, 29 במרץ 2016- גיא רז, "רק מה שספגה עינה", באתר ערב רב, 30 במרץ 2016
- אלכס ליבק, מהות הצילום על פי עליזה אורבך, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2016
הערות שוליים
- ^ עפרת, עדן (2007-10-23). "הכחול הגדול הזה". Ynet. נבדק ב-2018-01-02.
- ^ ליבק, אלכס (2016-12-22). "מהות הצילום על פי עליזה אורבך". הארץ. נבדק ב-2018-01-02.
- ^ ליטמן, שני (2016-03-30). "מתה הצלמת עליזה אורבך". הארץ. נבדק ב-2018-01-02.
- ^ המשכן לאמנות | חיים, באתר museumeinharod.org.il
- ^ המשכן לאמנות | חיים, באתר museumeinharod.org.il
- ^ חיים, באתר המשכן לאמנויות, 2016-09-20
28999911עליזה אורבך