עיריית פתח תקווה
עיריית פתח תקווה היא גוף השלטון המקומי במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר פתח תקווה. ככל רשות מקומית עוסקת עיריית פתח תקווה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרות שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון, תברואה וכדומה.
לפני קום המדינה
בשנת 1928 הוקמה המועצה המקומית של העיר שנקראה "מועצת המושבה". בראשות המועצה הועמד שלמה שטמפפר, בנו של יהושע שטמפפר, ממייסדי פתח תקווה.
בבחירות למועצה בשנת 1932 היו לתנועות הפועלים 5 צירים, לרשימת החקלאים ואזרחים צעירים 6 צירים, לחרדים ציר 1, לרוויזיוניסטים ציר 1, לסוחרים ציר 1 ולבעלי הבתים ציר 1[1]. בראש המועצה, ומשנת 1937 בראשות העיר, עמד שלמה יצחק שטמפפר וסגנו היה משה איכילוב. בתחילה היה שטמפפר מקורב לגוש האזרחי אולם לקראת סוף כהונת המועצה הוא התקרב יותר לחוגי הפועלים.
בשנת 1937 קיבלה המושבה מעמד של עיר, ונקראה בשם "המועצה המקומית של פתח תקווה" - גוף זמני למשך כמה חודשים, אז הוקמה מועצת העיר הראשונה של פתח תקווה שבראשה הועמד שלמה שטמפפר שהיה ראש העירייה הראשון של פתח תקווה. בין חברי מועצת העיר הראשונה היו גם משה איכילוב, עזרא איכילוב ויחיאל דובדבני.
בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה שהתקיימו ביולי 1940 השתתפו 6010 מתוך 6950 בעלי זכות בחירה[2]. המצביעים חולקו לפי אזור מגוריהם לשש קלפיות שמוקמו ברחובות: מונטיפיורי, חובבי ציון, חפץ חיים, וולפסון, שטמפר ורמב"ם[3]. ההסתדרות זכתה ב-6 מתוך 15 מנדטים, הדתיים ב-4 מנדטים (רשימת המזרחי והפועל המזרחי זכתה ב-2 מנדטים וסיעת החרדים ופועלי אגודת ישראל ב-2 מנדטים) והגוש האזרחי ב-5 מנדטים (רשימתו של יוסף ספיר, הגוש האזרחי, זכתה ב-2 מנדטים, ויצו - מנדט 1, צעירים - מנדט 1 והמרכז - מנדט 1)[1]. בכינוס המועצה שלושה שבועות לאחר הבחירות התמודד ספיר כנגד נציג סיעת הפועלים, גרבובסקי, על ראשות העירייה, לאחר ששלמה יצחק שטמפפר הודיע שבגלל השלטונות לא יתמודד. שני המתמודדים קבלו 7 קולות כל אחד[4], ולבסוף זכה ספיר בתפקיד[5]. המועצה המשיכה בתפקידה עד הבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 1950 וספיר החזיק בתפקיד ראש עיריית פתח תקווה עד תחילת שנת 1951.
לאחר קום המדינה
חוקי הבחירות למועצת העיר ולראשות העיר זהים לחוקי הבחירות לרשויות המקומיות בשאר הערים בישראל. מועצת העיר נבחרת בבחירות יחסיות וחברים בה מספר חברים המשתנה לפי גודל האוכלוסייה. עד 1975 נבחר ראש העיר מבין חברי המועצה על ידי חברי המועצה, ומאז שינוי החוק שיושם בעיר לראשונה ב-1978, נבחר ראש העיר בבחירות אישיות בפתק נפרד.
1950
בבחירות בנובמבר 1950 קבלה רשימת ההסתדרות 5 מנדטים, מפ"ם - 2, אגודת ישראל - 1, פועלי אגודת ישראל - 1, המזרחי - 1, הפועל המזרחי - 1, הציונים הכלליים - 5 ותנועת החרות - 1[6]. בכך נוצר רוב של נציגי תנועות הפועלים שכלל 5 נציגי ההסתדרות, 2 נציגי מפ"ם, נציג הפועל המזרחי ונציג פועלי אגודת ישראל[7]. אולם על הנציגים הדתיים הופעל לחץ כבד שלא לתמוך בנציג ההסתדרות. בעקבות הלחץ התפטרו שני הנציגים הראשונים ברשימת הפועל המזרחי ממועצת העירייה[8] ובמקומם נכנס למועצה דוד נוימן. הוא סירב להיכנע ללחצים ולבקשות מטעם תנועתו להצביע עבור יוסף ספיר תמורת תמיכה של אנשי הציונים הכלליים בשלמה זלמן שרגאי לראשות עיריית ירושלים, וב-5 בינואר 1951 נבחר פנחס רשיש לראשות העירייה[9]. אולם כעבור מספר ימים קבע בג"ץ שההצבעה בטלה מכיוון שדוד נוימן לא היה תושב פתח תקווה, אלא תושב פג'ה, ובמקומו נכנס מרדכי קראוסמן לעירייה כנציג הפועל המזרחי. בינתיים, בלחץ מועצת גדולי התורה נסוג נציג פועלי אגודת ישראל מתמיכה בנציג תנועת ההסתדרות, פנחס רשיש, מכיוון שלא היה דתי. הימין הציע הסכם רוטציה על פיה יבחר שמעון כץ לראשות העיר ולאחר מספר חודשים תועבר ראשות העיר לידי עזרא איכילוב[10], אולם מחנה הפועלים גיבש הסכם דומה ומרדכי קראוסמן מונה לראשות העיר ופנחס רשיש ואידלמן, נציג פועלי אגודת ישראל, היו לסגניו[11], עד שבנובמבר 1951 הושגה הסכמה בקואליציה הפועלית על העברת ראשות העיר לידי רשיש. קראוסמן התפטר, רשיש נבחר לראשות העיר וקראוסמן ואידלסון היו לסגניו[12].
1955
בבחירות של 1955 זכתה מפא"י ב-6 מנדטים, מפ"ם ב-1 מנדט ואחדות העבודה ב-1 מנדט. הציונים הכלליים זכו ב-3 מנדטים ותנועת החרות ב-2 מנדטים. המפד"ל זכתה ב-2 מנדטים, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במנדט אחד ורשימה חרדית נפרדת ב-1 מנדט[13].
1959
בבחירות של 1959 מפא"י זכתה ב-6 מנדטים, מפ"ם ב-1 מנדט ואחדות העבודה ב-1 מנדט. הציונים הכלליים זכו ב-1 מנדט, הפרוגרסיבים ב-1 מנדט ותנועת החרות ב-2 מנדטים. המפד"ל זכתה ב-2 מנדטים, אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל יחד במנדט אחד ורשימה של עדות המזרח זכתה ב-2 מנדטים[14]. בדצמבר 1959 נבחר רשיש לכהונה שלישית בראשות העיר בראש קואליציה שכללה את מפא"י, אחדות העבודה, מפ"ם, מפד"ל, פועלי אגודת ישראל והפרוגרסיבים[15].
1965
בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בתחילת נובמבר 1965 קיבלה המערך 6 מנדטים, המפד"ל ורשימה דתית מאוחדת (רשימה משותפת לאגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל) 2 מנדטים כל אחת, גח"ל - 3 מנדטים, רפ"י - מנדט 1, מפ"ם - 1 מנדט, אחווה - 1 ולמען פתח תקווה - 1[16].
פנחס רשיש נבחר לכהונה רביעית כראש עיריית פתח תקווה בנובמבר 1965[17] אך התפטר שנה אחר כך על פי צו מפלגתו כדי לפנות מקום לסגנו איש מפלגתו ישראל פיינברג[18], על פי הסכמה שהושגה עוד לפני הבחירות[19].
1978
בבחירות שהתקיימו בשנת 1978, שלראשונה כללו הצבעה ישירה על תפקיד ראש העיר, גבר דב תבורי, נציג המערך, על יצחק ברא"ז, מועמד הליכוד ואברהם מרמורשטיין נציג המפד"ל[20]. תבורי קיבל 41.3% מהקולות, בראז קיבל 26.8% מהקולות ומרמורשטיין קיבל 23.3% מהקולות[21]. במועצה זכה המערך ל-9 מנדטים, החזית הדתית ל-6 מנדטים, הליכוד ל-6 מנדטים ו-2 מנדטים הלכו לרשימות מקומיות[22].
2003
במערכת בחירות זו הצטרפו מספר רשימות חדשות בעלות פוטנציאל כמו "שיא לפתח תקווה" שהורכבה מאנשי שינוי והעבודה, עם אחד והתושב במרכז (רשימה מקומית בראשות יעקב פלהיימר, חבר מרכז המפד"ל). בבחירות עצמן שיא לפתח תקווה זכתה ב-5 מנדטים ועקפה את רשימת ראש העירייה המכהן יצחק אוחיון, שרשימתו איבדה קולות. כמו כן, יעקב פלהיימר, יוצא מפלגת המפד"ל, זכה במנדט אחד, כאשר המפד"ל זכתה ל-3 מנדטים. עם אחד הצליחה להכניס נציגה אחת למועצת העיר, שרה הפטל, שכבר כיהנה בעבר כחברת מועצת העיר. כמו כן, רשימת "יחד שבטי ישראל" הצליחה להיכנס למועצת העיר עם 2 מנדטים.
בבחירות לראשות העיר התמודד ראש העיר המכהן יצחק אוחיון מול 3 מועמדים אחרים - רפי דהן מהליכוד, יעקב פלהיימר מרשימת "התושב במרכז" ושרה אורן מהעיר החופשית-מרצ. אוחיון ניצח ברוב קולות עם 60%, דהן זכה לכ-18%, פלהיימר זכה לכ-15% ואורן זכתה לכ-5%.
הרכב מועצת העיר (2003-2008):
- שיא בראשות אורי אהד - 5 מנדטים
- פתח תקווה אחת בראשות יצחק אוחיון - 4 מנדטים
- ש"ס בראשות הרב יוסי בוסו - 3 מנדטים
- המפד"ל בראשות פלטיאל איזנטל - 3 מנדטים
- הליכוד בראשות רפי דהן, יצחק עובדיה וחיים בשארי - 2 מנדטים
- ישראל ביתנו בראשות גנאדי בורשובסקי - 2 מנדטים
- יחד שבטי ישראל (ישי) בראשות בני זהבי והרב אברהם סבג - 2 מנדטים
- יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה בראשות שמואל טירר, ישראל פרידמן ואליהו ברוכי - מנדט אחד
- עיר חופשית-מרצ בראשות שרה אורן - מנדט אחד
- עם אחד בראשות שרה הפטל - מנדט אחד
- התושב במרכז בראשות יעקב פלהיימר - מנדט אחד
2008
במערכת בחירות זו הצטרף להתמודדות לראשות העיר גם אורי אהד, ראש רשימת שיא לפתח תקווה, שעקפה ב-2003 במספר המנדטים את רשימתו של אוחיון. עוד 3 מועמדים התמודדו - גנאדי בורשובסקי, נציג "פתח תקווה ביתנו" (שמה המקומי של ישראל ביתנו), חיים בשארי, נציג הליכוד וחיים כהן, נציג רשימה עצמאית חדשה בשם "פתח תקווה אחרת". אוחיון ניצח בפעם השלישית (ראש העיר הראשון בעיר המגיע להישג זה) וזכה ל-55%, אהד זכה ל-29%, בורשובסקי זכה לכ-8%, בשארי זכה לכ-3%, וכהן זכה גם הוא לכ-3%.
בפרימרייז לראשות סניף הליכוד ולראשות רשימת הליכוד בעיר לקראת הבחירות למועצת העיר, התמודדו יצחק עובדיה וחיים בשארי. בשארי זכה ברוב ניכר, ועובדיה החליט לפרוש מהליכוד והקים סיעה עצמאית בשם "חבר". מפלגת הגמלאים החליטו להתמודד למועצת העיר, וכמוהם גם רשימה של צעירים. לבסוף אוחדו שתי הרשימות לרשימה אחת שנקראה "גיל צעיר". בראש הרשימה הועמד נציג רשימת הצעירים איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל בעבר, ובמקום השני נציג רשימת הגמלאים. רשימה זו זכתה במנדט אחד.
מועצת העיר שנבחרה הייתה מועצת העיר הגדולה ביותר בפ"ת, מבחינת הרשימות שנבחרו למועצה, שאינן שייכות למפלגה ברמה הארצית. דבר זה הובלט, על ידי כך ששיא זכתה ל-4 מנדטים, אכפ"ת ל-2 מנדטים, יש"י ל-2 מנדטים, חבר למנדט אחד ומאמינים בפ"ת (רשימת ההמשך של "התושב במרכז" של פלהיימר) במנדט אחד. המפד"ל, הפעם בראשות העיתונאי מוטי זפט (הצופה, השבוע בפתח תקווה), זכתה בשלושה מנדטים. לבסוף, הורכבה קואליציה של 20 חברים, כאשר באופוזיציה נשארים סיעות שיא, ישי וחבר.
הרכב מועצת העיר (2008-2013):[23]
- שיא בראשות אורי אהד - 4 מנדטים - אורי אהד (יו"ר האופוזיציה העירונית), נפתלי כהן, אדי קואז, שרה הפטל.
- פתח תקווה אחת בראשות יצחק אוחיון - 4 מנדטים - יצחק אוחיון (ראש העירייה), יעקב בן שמחון (סגן ראש העירייה), שלום קוטלר, ברוריה שכטר.
- ש"ס בראשות הרב אוריאל בוסו - 3 מנדטים - אוריאל בוסו (מ"מ וסגן ראש העירייה), אשר שוקר, אליהו גינת.
- המפד"ל - 3 מנדטים - מרדכי (מוטי) זפט (סגן ראש העירייה), בנימין דרשן, אברהם בלושטיין.
- ישראל ביתנו - 2 מנדטים - גנאדי בורשובסקי (סגן ראש העירייה), אלכס קלינשטיין.
- אכפ"ת - 2 מנדטים - יצחק ברוורמן (סגן ראש העירייה), יצחק ישראל.
- יחד שבטי ישראל (ישי) - 2 מנדטים - בני זהבי, הרב אברהם סבג.
- הליכוד - מנדט אחד - חיים בשארי.
- יהדות התורה המאוחדת - אגודת ישראל - דגל התורה - מנדט אחד - אליהו ברוכי.
- חבר - מנדט אחד - יצחק עובדיה.
- מרצ - מנדט אחד - גריגורי ברנבוים.
- גיל צעיר - מנדט אחד - איתי שונשיין.
- הירוקים - מנדט אחד - שרה אורן.
- מאמינים בפתח תקווה - מנדט אחד - יעקב פלהיימר.
קואליציה עירונית: פתח תקווה אחת (4), ש"ס (3), המפד"ל (3), ישראל ביתנו (2), אכפ"ת (2), הליכוד (1), יהדות התורה המאוחדת (1), מרצ (1), גיל צעיר (1), הירוקים (1), מאמינים בפתח תקווה (1). בסה"כ: 20 חברים בקואליציה העירונית.
אופוזיציה עירונית: שיא (4), יחד שבטי ישראל (ישי) (2), חבר (1). בסה"כ: 7 חברים באופוזיציה העירונית.
2013
בינואר 2013 התפטר ראש העיר יצחק אוחיון עקב בעיות בריאות. בעקבות כך נבחר על ידי המועצה יו"ר האופוזיציה עו"ד אורי אהד העומד בראש "רשימת שיא", לראש העיר בפועל עד הבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013[24].
בבחירות שנערכו באוקטובר 2013, אף מועמד לא עבר את המינימום הדרוש של 40% מהקולות, וההכרעה על ראשות העיר עברה לסיבוב השני בין המועמדים שקיבלו הכי הרבה קולות אורי אהד ואיציק ברוורמן[25]. בסיבוב הבחירות השני שנערך בנובמבר 2013, נבחר ברוורמן לכהן כראש העיר, לאחר שזכה ב-58% מקולות הבוחרים לעומת 42% שקיבל אהד[26].
הרכב מועצת העיר[27] (2013-2018):
- "ביחד" למועצת העיר: 4 מנדטים
- "אכפ"ת" בראשות איציק ברוורמן: 3 מנדטים
- "הבית היהודי" בראשות איציק דיעי: 3 מנדטים
- "עיר צעירה" בראשות איתי שונשיין: 3 מנדטים
- "דרך חדשה" בראשות אורי אהד: 3 מנדטים
- "ש"ס" בראשות אוריאל בוסו: 3 מנדטים
- "יהדות התורה": 2 מנדטים
- "הליכוד" בראשות רמי גרינברג: 2 מנדטים
- "יחד שבטי ישראל" בראשות בני זהבי: מנדט אחד
- "כל תושב נחשב" בראשות דני סויסה: מנדט אחד
- "פ"ת ביתנו" בראשות גנאדי בורשבסקי: מנדט אחד
- "יש עתיד" בראשות עו"ד רון כץ: מנדט אחד
2018
במערכת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018, התמודדו על ראשות העיר חמישה - איציק ברוורמן, רמי גרינברג, גנאדי בורשבסקי, איתי שונשיין, ואורי דרשן הכהן. עם זאת, כבר מראשיתה של מערכת הבחירות הסתמן כי מדובר בקרב בין שניים - ראש העיר המכהן ברוורמן, ומנהיג האופוזיציה גרינברג. בתום ספירת הקולות ופרסום הנתונים, התברר כי גרינברג הצליח לגבור על ברוורמן עם רוב כמעט מוחלט של 44.89%, בעוד יריבו השיג 36.07%.
בבחירות למועצה, שהרכב חבריה עלה מ-27 ל-29, התמודדו ארבע עשרה רשימות, כשבסופו של דבר הצליחו להיכנס אליה עשר. הרשימה הגדולה ביותר במועצה זו היא "התחדשות" של גרינברג, כשהקטנה ביותר היא "הליכוד" של משה משה. מלבד שותפיו הטבעיים של גרינברג, "יש עתיד" ו"ש"ס", הרכב הקואליציה מונה גם את "הבית היהודי" של איציק דיעי, וכן פורשים מרשימות אחרות (אדי קואז ורועי פן מ"אכפ"ת", ואורנה דוידאי מ"מחוברים").
הרכב מועצת העיר
קואליציה (19 מושבים)
- "התחדשות" בראשות רמי גרינברג - 5 מושבים
- "יש עתיד" בראשות רון כץ - 4 מושבים
- "ש"ס" בראשות אוריאל בוסו - 4 מושבים
- "הבית היהודי" בראשות איציק דיעי - 3 מושבים
- אדי קואז ופן רועי (2 מושבים, עצמאיים פורשי "אכפ"ת")
- אורנה דוידאי (מושב אחד, עצמאית פורשת "מחוברים")
אופוזיציה (10 מושבים)
- "הביצועיסטים" בראשות אורי אוהד - 3 מושבים
- "יהדות התורה" בראשות אליהו ברוכי - 2 מושבים
- "מצטיינים" בראשות גנאדי בורשבסקי - 2 מושבים
- "אכפ"ת" בראשות איציק ברוורמן - מושב אחד
- "מחוברים" בראשות איתי שונשיין - מושב אחד
- "הליכוד" בראשות משה משה - מושב אחד
ראש העירייה
עד כה, נבחרו בפתח תקווה 10 ראשי עירייה, מתוכם 5 נבחרו מטעם רשימות הפעילות בפוליטיקה הלאומית, אחד מטעם שר הפנים (כראש עירייה זמני), אחד כבחירה אישית, ללא בחירות, שלושה מטעם רשימה מקומית, אחד על ידי מועצת העיר.
| מס' | ראש העירייה | מספר קדנציות | משך הכהונה | סיעה |
| 1 | שלמה שטמפפר | 1 | 1940-1937 | ללא רשימה |
| 2 | יוסף ספיר | 1 | 1950-1940 | הציונים הכלליים |
| 3 | מרדכי קראוסמן | 1 | 1951 | הפועל המזרחי |
| 4 | פנחס רשיש | 4[28] | 1966-1951 | מפא"י |
| 5 | ישראל פיינברג | 3[29] | 1978-1966 | מפלגת העבודה הישראלית |
| 6 | דב תבורי | 2 | 1989-1978 | מפלגת העבודה הישראלית |
| 7 | גיורא לב | 2 | 1998-1989 | הליכוד |
| 8 | יצחק אוחיון | 3 | 2013-1998 | פתח תקווה אחת – רשימה מקומית |
| 9 | אורי אהד | 1[30] | 2013 | שיא - רשימה מקומית |
| 10 | איציק ברוורמן | 1 | 2013-2018 | אכפ"ת - רשימה מקומית |
| 11 | רמי גרינברג | מכהן | 2018– | התחדשות - רשימה מקומית |
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של עיריית פתח תקווה- אתר הבחירות של עיריית פתח תקווה
- אתר המציג את הרכב מועצת העיר הראשונה ועד ה-12 (1993)
- האתר מרכז הצעירים "חממה" בחסות עיריית פתח תקווה
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 תוצאות הבחירות לעירית פתח תקווה, דבר, 5 ביולי 1940
- ^ השתתפות רבה בבחירות למועצת עיריית פתח תקווה, דבר, 4 ביולי 1940
- ^ הבחירות לעירית פתח תקווה תתקיימנה במועדן, דבר, 2 ביולי 1940
- ^ דעות שקולות בבחירות ראש עיריית פתח תקווה מ. גרבובסקי וי. ספיר קיבלו 7 קולות כל אחד, דבר, 25 ביולי 1940
- ^ דבר היום, דבר, 18 באוגוסט 1940
- ^ ילקוט הפרסומים 130, 17 בדצמבר 1950, עמ' 372-374
- ^ התוצאות הסופיות של הבחירות - פתח תקווה, דבר, 17 בנובמבר 1950
- ^ הגוש הימני הדתי עיכב שוב בחירת הנהלות עירוניות, דבר, 2 בינואר 1951
- ^ צבי נוימן, הצביע לפי מצפונו למען יוכל ללחום את מלחמת הפועל הדתי, דבר, 16 בינואר 1951 - הערה: הכותב איננו דוד נוימן, נציג הפועל המזרחי בעירייה: כדי למנוע טעות, דבר, 17 בינואר 1951
- ^ פתח תקווה, דבר, 1 במרץ 1951
- ^ י. ז., שלבים דרמטיים של חילופי המשמרות בפ"ת, דבר, 26 ביוני 1955
- ^ רשיש - ראש עיריית פתח תקווה, דבר, 12 בנובמבר 1951
- ^ ילקוט הפרסומים 435, 22 באוגוסט 1955, עמוד 1185
- ^ ילקוט הפרסומים 721, 30 בנובמבר 1959, עמוד 349
- ^ פ. רשיש ראש עירית פתח תקווה, דבר, 14 בדצמבר 1959
- ^ המערך בראשות פ. רשיש יקים קואליציה בפתח תקווה, דבר, 7 בנובמבר 1965
- ^ פ. רשיש נבחר בפעם הרביעית לכהונת ראש עירית פתח תקווה, דבר, 29 בנובמבר 1965
- ^ שלמה אנגל, האיש שהנחיל כבוד לעיר, דבר, 23 בדצמבר 1966
- ^ ברוך מניב, מכתב למערכת - מעשה לבן, דבר, 1 בינואר 1967
- ^ מאבק צמוד בפתח תקווה, דבר, 31 באוקטובר 1978
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות עיריית פתח תקווה, 13 בנובמבר 1978, ילקוט הפרסומים 2486, עמ' 349
- ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות למועצת עיריית פתח תקווה, 13 בנובמבר 1978, ילקוט הפרסומים 2486, עמ' 332-333
- ^ חברי מועצות נבחרים נובמבר 2008, תוצאות הבחירות 2008, אתר משרד הפנים, עמודים 71-72
- ^ רענן בן צור, פ"ת: אורי אהד נבחר לתפקיד ראש העיר במקומו של איציק אוחיון, באתר ynet, 15 בינואר 2013
- ^ רועי אלמן, פתח תקוה: סיבוב שני בעוד שבועיים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 23 באוקטובר 2013
- ^ קורין אלבז ואלירן קרסנטי, פ"ת: איציק ברוורמן נבחר לראש העירייה החדש, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 6 בנובמבר 2013
- ^ תוצאות הבחירות למועצת הרשות 2013, באתר של משרד הפנים
- ^ לכהונתו הראשונה נכנס רק שנה לאחר הבחירות ובכהונתו הרביעית התפטר לאחר שנה
- ^ לכהונתו הראשונה נכנס רק שנה לאחר הבחירות
- ^ נבחר על ידי מועצת העיר לכהן כשנה עד הבחירות
25465978עיריית פתח תקווה