עריכה תורנית

עיינו גם בפורטל פורטל עולם הספר מציג את מכלול הערכים והנושאים הקשורים לעולם הספר וההוצאה לאור והתפתחותה מהעת העתיקה ועד ימינו, מונחים מרכזיים, מושגים, מאמרים נבחרים, תמונות, קישורים שימושיים ועוד.

מוסד הרב קוק, הוותיק מבין מכוני העריכה התורנית הפעילים

עריכה תורנית הוא מקצוע העוסק במילה התורנית הכתובה אשר נכללים בה מאמרים, כתבי עת, ספרים ועוד, העריכה כוללת בתוכה מגוון רחב של עבודות, כתיבה, עריכה לשונית, הגהה, פיענוח כתבי יד ועוד. העריכה התורנית היא חלק ממכלול מקצועות העריכה ובעלת מאפיינים ייחודים.

ההדרת ספרים

תחום אחד של העריכה התורנית מתייחס אל ההדרתם מחדש של ספרי הראשונים והאחרונים.

בתחום זה, מבין המכונים הפעילים היום, הוותיק שבהם הוא 'המכון להוצאת ראשונים ואחרונים' שעל ידי מוסד הרב קוק.

הרקע להקמת המכון הייתה העובדה, שספרים כדוגמת חידושי הרשב"א או הרמב"ן ושיטה מקובצת היו די נדירים, והודפסו בצורה בלתי נוחה. המכון הוציא ספרים אלה במהדורות חדשות, ובתוספת הערות.את הקמת הקים הרב שילה רפאל אשר בהמשך צירף אליו את הרב משה גולדשטיין ראש ישיבת שערי יושר בירושלים.
הרב גולדשטיין הביא אל המכון אברכים תלמידי חכמים אותם לימד את מלאכת ההדרת ספרי הראשונים.

מוסד הרב קוק, מהדיר את הספרים תוך השוואת ובירור הנוסח של המהדורות וכתבי היד השונים, ובתוספת הערות שוליים שנועדו להקל ולהעשיר את הלומד בספר. הספר הראשון שיצא על ידי המכון במתכונת זו הוא חידושי הרמב"ן על התורה עם הערות הרב חיים דב שעוועל.

בחלק מהספרים בהוצאת מוסד הרב קוק נעשתה עבודת ההדרה ועריכת ההערות על ידי תלמידי חכמים מפורסמים. כמו רבי אהרן יפה'ן שההדיר את חידושי הריטב"א על מסכתות יבמות ונדרים, רבי שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון שההדיר את פירושי המאירי למסכת עירובין על פי כתב יד יחיד בעולם , הרב יעקב דוד אילן, והרב דוד כהן ראש ישיבת חברון, שההדיר את הספר ביאורי הגר"א לשיר השירים.

הרב שילה רפאל שייסד את המכון הקפיד להבדיל בין 'עריכה תורנית' לבין 'עריכה מדעית'. לדבריו, העריכה המדעית, נעשית על ידי חוקרים אותם מעניינת חיצוניות הדברים, וכך הערותיהם מתייחסות בעיקר להבדל הגירסאות שיש בין כתבי היד השונים של הספר, או להבדלים בין המובאות בספרי הראשונים לבין הנוסח במקור. עבודה מעין זו, אף שהיא חשובה, ויכולה להיות לעזר רב בהבנת הדברים, אך עדיין היא כגוף בלי נשמה.
בעריכה התורנית לעומת זאת, על העורך ללמוד את החומר שהוא עורך ולא רק לחקור אותו, ורק לאחר מכן לכתוב הערות הנוגעות לתוכן הפנימי של הדברים, וכן להפנות לדברי המפרשים האחרים תוך שימת לב גדולה ודקדוק בלשונם האם מדובר בשיטה דומה או חלוקה. בעבודה מעין זה נצרך לעיתים עמל רב כדי להחליט האם לכתוב אפילו הערה קטנה בנוסח 'וכן כתב', או 'אבל ראשונים אחרים חולקים'.

במגמה זו צעד גם הרב יוסף בוקסבוים מקים מכון ירושלים, אשר גם שאיפתו הייתה להוציא את תחום חקר כתבי היד וההדרת ספרי הקודש שהיו עד אז בתחום האקדמיה^{[דרוש מקור]} ולהביא את המחקר התורני לידי תלמידי חכמים הבאים מתוך עולם התורה. דעתו הייתה, כי יש הבדל מהותי בין עריכה הנעשית בראייה אקדמית-מחקרית והתעניינות בצדדים טכניים-היסטוריים בלבד לבין עריכה הנעשית מתוך הכרה אמיתית של תוכן הדברים וחשיבותם של כותביהם, גדולי ישראל הקדמונים. ואכן הרב בוקסבוים והמכון התורני שהקים אחראים במידה רבה לשינוי המגמה שחל בדור האחרון בתחום המחקר התורני.

הוצאות ומכונים העוסקים בההדרת ספרים

• מקיצי נרדמים (במיוחד בעבר)
• מוסד הרב קוק
• מכון ירושלים
• עוז והדר
• מכון זכרון אהרן
• מכון אופק
• הוצאת ספרים קה"ת
• מכון המאור
• פאר מקדושים
• מכון נחלת צבי
• סוד ישרים
• הדרת חן
• מכון לשם (הו"ל)
• מכון תוצאות

ספרי המאספים ועבודות הכינוס

אחד מתחומי העריכה התורנית הוא עבודת איסוף וכינוס החומר הקיים, עריכתו והנגשתו בלשון ובסדר חדש.

במסגרת זו ניתן למנות את סדרות הספרים הבאות: אוצר הפוסקים, האנציקלופדיה התלמודית, תורה שלמה, הש"ס השלם, מפתחות השו"ת, אוצר מפרשי התלמוד, אוצר הרמב"ם, אוצר הפוסקים, ש"ס מתיבתא ועוד.
בעבר בוצעו עבודות מעין אלה על ידי אנשים יחידים, כמו רבי יצחק למפרונטי שחיבר את האנציקלופדיה 'פחד יצחק', ורבי חזקיהו מדיני שחיבר את ה'שדי חמד'.

כיום עבודות מעין אלה נעשות על פי רוב על ידי מכונים, והעבודה מתחלקת בין אנשים ותפקידי איסוף חומר, עריכה לשונית, הגהה ביקורת ועוד.

יש לציין שאף כיום נעשות עבודות קטנות יחסית מסוג זה על ידי אנשים יחידים. כך לדוגמא סדרת הספרים פסקי תשובות אשר זכתה להצלחה גדולה. מאידך קיימת גם דוגמה של עבודה גדולה שנעשתה באורח מפתיע על ידי אדם אחד, סדרת 'תורה שלמה' שנכתבה על ידי רבי מנחם מנדל כשר.

ישנם שראו בעבודות מעין אלה, הגשמת חזונו של הראי"ה קוק, אשר בהרצאה המפורסמת שנשא לפני 'תופשי התורה בירושלים' התווה תוכנית מקיפה לחיי יצירה תורנית. בהרצאה זו שרטט הרב קווים לסדרי עבודות גדולים שעם כל גדלם והקפם הינם 'קרובים הרבה לרוחנו ואינם נשגבים מכוחנו'.

בהזדמנות זו הוא קרא ”למלאכת קודש של סדרנות ארגון עריכה והגשה שיטתית של כל מכמני התורה” והזהיר שאם לא ייעשה כן הרי ש"עלינו להתיירא בזמן הירידה והדלדול שלנו מהתכונה של כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון גם במובן הרוחני הזה".

רבי יצחק הוטנר קישר תופעה זו אל התמורה שחלה בזמננו, שבעוד שבדורות קודמים היו גדולי המדענים למשל אנשים אינדיבידואליים, כיום לעומת זאת יצירות מדעיות מהחדשות על ידי גוף וצוות של חוקרים. ואמר כך: ”בעולם התורה הסתיימה תקופת האחרונים. לאחריה אמנם בא דור מיוחד של גדולי עולם כמו האור שמח רבי חיים עוזר גרודזנסקי והחזון איש, לאחריהם תמה תקופת המוחות הגדולים בעולם התורה. ועתה ציפייתי לראות את היצירה הקולקטיבית” .

פרויקטים ידועים

• אוצר מדרשים
• תורה שלמה
• אוצר הפוסקים
• אנציקלופדיה תלמודית
• אוצר מפרשי התלמוד
• אוצר מפרשי התורה

מפתחות

• רזא דשבתי - ש"ס ורמב"ם
• אהל תורה - על הש"ס, יוצא לאור על ידי ישיבת אור אלחנן.

ביאור ערוך

תחום נוסף של העריכה התורנית היא עבודת ביאור ספרי הקודש לשפה מדוברת בשילוב עריכה לשונית של המפרשים השונים.

הרעיון של עריכת פירוש לתלמוד בשפה קלה ומבוארת, החל להתהוות לפני כמאה ושלושים שנה, כאשר רבי ישראל מסלנט (ה'תק"ע ה'תרמ"ג) הגה תוכנית שמאה רבנים יתרגמו את התלמוד מארמית לעברית.

מאוחר יותר, החל רבי אברהם אליהו קפלן לערוך תלמוד מבואר 'עם פירוש חדש ותכסיסי עזר להקל על הלומדים הצעירים והקשישים גם יחד', ובמאמר ארוך שכתב בנידון, הציג את דעתו שמחמת ריבוי הקשיים שישנם בלימוד והבנת התלמוד, כתב ”אין עצה אחרת רק פירוש מחודש, ערוך בטוב טעם מלוקט ומלובן מתוך דברי רבותינו ז"ל ראשונים ואחרונים מוכן ומסודר בשיטה מסוימה מדוייק ומנופה דרך כל הגירסאות השונות בתלמוד ומפרשיו שידינו מגיעתן, כתוב בלשון זכה וקצרה וזקוף על בסיסי הידיעות הנחוצות לכל מקצוע יוכל לספק כאן צרכנו למעט עמל ולהוסיף דעת”.

הוא החל בכתיבת הפירוש, אבל מיד בתחילת עבודתו נפטר בדמי ימיו (ט"ו אייר תרפ"ד). בעזבונו נמצא מספרי קטעי פירוש, ואחד מהם, על המשנה הראשונה במסכת קידושין נדפס בירחון סיני.

מן הדוגמה עולה כי תכניתו הייתה לערוך את הפירוש במתכונת דומה לגמרות המבוארות של זמננו, אשר ניתן לראות בהם משום הגשמת חזונו.

מן החלוצים בתחום ניתן לראות את פנחס קהתי שבעבודת יחיד חיבר פירוש פופלארי לכל ששת סדר המשנה.

אחריו ניתן למנות את הרב עדין שטיינזלץ שחיבר תרגום ופירוש לתלמוד, אם כי סדרתו זכתה לגינויים מצד רבנים חרדיים.
לאחר מכן נכתבו סדרות נוספות של פירושים משולבים בתוך טקסט התלמוד, אשר הפופלארית שבהם היא הש"ס מהדורת שוטנשטיין בהוצאת ארטסקרול מסורה. קדמה לה הסדרה 'חברותא' מאת הרב יעקב שולביץ.
כמו כן מנסה להתחרות עמה, סדרת מתיבתא של עוז והדר, אשר זכתה לפופלאריות, בגלל המדורים האחרים שבסדרה, כדוגמת 'ילקוט ביאורים', המופיעים בסוף כל כרך.

בשנים האחרונות הרחיבה הוצאת עוז והדר את ז'אנר הביאור המשולב לספרים רבים, לא רק לכאלה הכתובים ארמית. במסגרת זו הוציאה לאור הסדרה, פירוש משולב המבאר את התורה, פירוש לחלקים מספר הזוהר, עין יעקב, צרור המור, משנה ברורה, ואף החלו להוציא לאור ביאור משולב לרמב"ם.

פרויקטים ידועים

• ש"ס שוטנשטיין
• מתיבתא (פירוש)
• רש"י כפשוטו
• סדרת 'המבואר' של "עוז והדר"

רש"י כפשוטו

ערך מורחב – רש"י כפשוטו

פירוש משולב שזכה לתפוצה רחבה הוא רש"י כפשוטו של הוצאת 'לשם', המבאר את דברי רש"י. בשנת תשע"ז יצאה לאור מהדורה מורחבת, הכוללת את החיבור פשוטו של מקרא, בתוספת הפירוש הקצר "מקרא מלא", המהדורה זכתה לפופולריות רבה והודפסה במגוון פורמטים. אולם כחמש שנים לאחר מכן, בעקבות התנגדות לספר, הופסקה מכירתו.

הגהה ביקורת וניקוד

כבשאר תחומי העריכה הספרותית, גם בעריכה התורנית ישנם מגיהי לשון, מבקרי תוכן ונקדנים. לרוב אנשי מקצוע אלה תחומים לעריכה התורנית. מבקרי התוכן, מפאת שעליהם להיות בעלי ידע וגישה לחומר התורני. המגיהים, מפני ששיטות הפיסוק של הספרות התורנית אינן תואמות את של הספרות הכללית ואינן מוכתבות על ידי כללי האקדמיה ללשון העברית.

עריכה תורנית כלימוד תורה

במסגרת ראיון שהתקיים עם הרב מרדכי קצנלבוגן, עורך במוסד הרב קוק, הוא נשאל, האם עיסוק בעריכה תורנית מתאימה לדמותו של האברך או לא. וכן: האם העיסוק בתחום העריכה לצד לימוד בכולל פוגם בסדרי הלימוד. בתשובה לשאלות אלה הוא השיב, שמכיון שמדובר ב'עריכה תורנית' ולא מחקרית, הרי שעל העורך להגיע לבירור יסודי של הסוגיה, לפעמים יותר ממה שהלומד לעצמו יכול להרשות לעצמו לדלג על דברים קשים להבנה, ואשר על כן העיסוק בתחום אינו גורע מלימוד התורה, אלא להפך, מפרה את העוסק בו.

סגנון

סגנון העריכה התורנית שונה מהעריכה הספרותית, בדיאלקט השונה, שיטת פיסוק שונה, מבני משפט שונים, צורה אחרת של הבאת מקורות ביבליוגרפים מזו המקובלת בכתיבה האקדמית ועוד.

בעבר הוצע ליצור כללים אחידים לעריכה התורנית , אולם בפועל הסגנון משתנה בין עורך לעורך ובין מכון למכון, תוך שמירת על מוסכמיות, כמו למשל הימנעות מכתיבת מלים בארמית, ראשי תיבות ומספרים.

כישורים נדרשים

העריכה התורנית מחייבת כישורים מיוחדים וידע כללי בכמה תחומים: ידע בסיסי בלשון, ידיעת הבנינים, ניקוד, פיסוק, מבנה משפטים, סוגי משפטים ועושר לשוני.

בנוסף היא מצריכה ידע בהיסטוריה, כגון תקופות עם ישראל, בתי המדרש של הראשונים וזאת כדי שהעורך יידע לשייך את הטקסט שהוא עובד עליו לבית המדרש וסגנון הכתיבה אליו הוא שייך.

כיום נדרש העורך התורני לדעת להשתמש ביישומי המחשב, בדגש על שימוש בתכנת וורד כולל הפונקציות השונות של עיצוב המסמך ומעקב אחר שינויים.

כמו כן העורך נדרש להכיר ולהשתמש במאגרי הספרים הממוחשבים כדוגמת אוצר החכמה פרויקט השו"ת ודומיהם. בדרך כלל העורך נדרש גם לחיבור לרשת האינטרנט לצורך קבלת ושליחת דואר אלקטרוני.

רכישת המקצוע

לרוב, העורכים התורניים הינם אנשים בעלי כשרון מולד אשר השכלתם הפורמלית הינה השכלה תורנית, לצד לימודי חול מועטים במסגרת לימודם בחיידר או תלמוד תורה, כאשר ההתנסות בשטח וקבלת ביקורת מעמיתים או ממבקרים הופכת אותם למקצועיים.

בשנים האחרונות קיים מכון לומדה, קורס עריכה תורנית בו לימדו את העריכה התורנית הן מהצד הלשוני של בניית התוכן, ואף מהצד הטכני של השקעה בחזות החיצונית של הדברים.

מאפייני השוק והשכר

ניתן למצוא עורכים תורניים שזו עיסוקם היחיד וישנם כאלה שזהו עיסוק נוסף שלהם לצד לימוד בכולל או דברים אחרים.

ישנם עורכים תורניים העושים עבודות עבור אנשים פרטיים, כמו למשל, אדם שכתב חידושי תורה ורוצה להוציאם לאור בתור ספר. בשוק זה המחירים הנגבים גבוהים יחסית.

עורכים אחרים מועסקים במכונים השונים, ובדרך כלל מקבלים משכורות נמוכות המגיעות בדמות מלגה, ללא תלוש שכר וללא זכויות סוציאליות. הסיבה לכך לדברי ראשי המכונים היא, שהספרים שהם מוציאים אינם נושאי רווח, אלא ממומנים על ידי נדיבים.

קישורים חיצוניים

• מידע על קורס לעריכה תורנית אתר לימודים בישראל