עובר ירך אמו
עובר ירך אמו הוא כלל תלמודי, לפיו עובר נחשב כחלק מגוף אמו ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות הביטוי היא שעובר שווה במעמדו לירך אמו, כלומר כאילו היה איבר מאיבריה. הכלל נתון במחלוקת בין רבי יוחנן הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין רבא הפוסק שעובר ירך אמו.
ייחוס משפחתי
במסכת יבמות דנה הגמרא[1] בנוגע לציווי התורה כי עד שלושה דורות נאסר לזרעו של מצרי להינשא עם יהודי כשר.[2] השאלה בהקשר זה היא מי נחשב לדור שני ומי נחשב לדור שלישי. הספק עולה לגבי צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני[3] ואמו נחשבת לדור ראשון,[4] ונשאלת השאלה האם אותו צאצא נחשב לדור שלישי על פי ייחוס אביו או לדור שני על פי ייחוס אמו. ההכרעה על פי הכלל "עובר ירך אמו" היא שהצאצא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיוון שכך, יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי.[5]
הרמב"ם מפרש שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב בייחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב גם בייחוס האם.[6] לעומת זאת, הרמב"ן סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצרים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר החזון איש,[7] הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.
מסקנת הגמרא שם היא שעובר אינו נחשב ירך אמו, כפי שפסק רבי יוחנן.
קרבן חטאת
אדם המפריש בהמה מעוברת לקרבן חטאת, אם עובר ירך אמו - הוא לא נחשב לישות עצמאית, ולכן הוא עצמו אינו נחשב לקרבן חטאת ואינו כשר להקרבה, וכאשר נולד. לעומת זאת, לפי רבי יוחנן הסובר שעובר ירך אמו, הבהמה כשרה לכאורה להקרבה. לפי דעה אחרת בשמו של רבי יוחנן, למרות שעובר ירך אמו, אסור להקריבו, שכן ישנו פסוק מיוחד המורה על כך שאסור להקריב בהמה שנולדה לבהמה שהינה קרבן חטאת.[8]
טבילה לשם גירות
שאלה נוספת התלויה אם עובר הוא ירך אמו, היא בנוגע לאשה מעוברת שהתגיירה. לפי הדעה שעובר הוא ירך אמו, נמצא שאין על העובר להתגייר בנפרד, ודי בכך שאמו התגיירה וטבלה. אבל אם עובר הוא לא ירך אמו, לכאורה עליו להתגייר בנפרד ואין די בטבילת אמו. למסקנת הגמרא, למרות שעובר לאו ירך אמו, די בכך שאמו טובלת במקווה לשם גירות בעודו בבטנה, שכן טבילה זו נחשבת לטבילה עבור העובר, וגוף אמו אינו נחשב לחציצה בינו לבין מי המקווה, שכן חציצה היא רק כאשר גוף זר חוצץ בין הגוף הטובל לבין מי המקווה, ואילו העובר - כך הוא חי - בבטן אמו, וכך הוא דרך טבילתו.
מזיק וניזק
ערך מורחב – מזיק וניזק
בדיני מזיק, ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו: המדובר בפרה מעוברת שנגחה שור, והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו, יש לבעל השור זכות לגבות את מלא התשלום עבור ההיזק, מגופו של העובר - גם על חלקה של הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד.[9]
טריפה
לעומת זאת, בענייני טריפה, גם אם עובר הוא ירך אמו, אין הוולד נחשב לטריפה, כך שאם שחטו את אמו הטריפה, הוא מותר באכילה אגב אמו כדין בן פקועה ואינו נחשב לטריפה. שכן איסור טריפה הוא רק על הגוף עצמו שנטרף ונחשב כמת כיון שאינו יכול לחיות במשך שנה, ואילו גוף העובר יש לו חיות עצמית, ולכן דינו בנושא זה אינו קשור לאמו.[10]
רובע ונרבע
התורה אוסרת להקרבה בהמה שנרבעה וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של רבא, שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד.[11] באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא.[12]
בדעתו של רב נחמן נחלקו רב הונא בר חיננא הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין רבא שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.[13] מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.[14]
פסק ההלכה
הכלל נתון במחלוקת בין רבי יוחנן הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין רבא הפוסק שעובר ירך אמו, ולפי דעת התוספות, כן נפסק להלכה,[15] וכן פוסק הגר"א[16] לעומת זאת דעת רבינו תם במסכת סנהדרין היא כרבי יוחנן.
פרשני הרמב"ם עמלים להבין את שיטת הרמב"ם, שכן הרמב"ם פוסק:[17] שהכותב לשפחתו המעוברת הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה, ומכאן לכאורה נראה שההלכה נפסקת כרבא, כך גם פוסק הרמב"ם[18] שבהמה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהוא מגופה. כך גם לעניין קרבן חטאת.[19]
ובמקום אחר פסק הרמב"ם[20] כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כאחריות נכסים לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עובר באנציקלופדיה יהודית דעת
- הערך "עובר", באתר ויקישיבה מבוסס על הספר אנציקלופדיה הלכתית רפואית
- הערך "עובר ירך אמו", באתר ויקישיבה מבוסס על "אנציקלופדיה תורנית מרוכזת"
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ח עמוד א'.
- ^ מותר להם להינשא עם מצרי פסול נישואין כמוהם, או עם ממזר.
- ^ מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.
- ^ כלומר, מצרית שהתגיירה.
- ^ וראו באבני מילואים יורה דעה סימן ד' שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.
- ^ ראו במשנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק י"ב, הלכה כ': הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.
- ^ בחידושיו על אבן העזר.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"ח עמוד א'.
- ^ תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ז עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ה עמוד א', על פי הסבר התוספות בבא קמא שם..
- ^ שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל' עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף פ' עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף ל' עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף מ"ו עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף כ"ה עמוד א' ועל פי הסבר התוספות בבבא קמא שם.
- ^ תוספות בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ז עמוד א'.
- ^ אבן העזר סימן ד'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר קניין, הלכות עבדים, פרק ז', הלכה ה'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון, פרק ט', הלכה א'.
- ^ ראו לעיל בפסקה הנדרשת.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות פסולי המוקדשין, פרק ד', הלכה ו'.