סרדיס
סרדיס (בלידית Sfard ביוונית Σάρδεις ברומית Sardis בטורקית Sart), הייתה בירתה של ממלכת לידיה הקדומה, מושב הפרוקונסול הרומי, ובירת פרובינקיית לידיה בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית. כיום היא נמצאת בשטח טורקיה. שמה הלידי של סרדיס, ספרד (Sfard), נזכר במקרא (עובדיה 20)
היסטוריה
העת העתיקה
האזכור הראשון של סרדיס הופיע בשנת 472 לפנה"ס, במחזה של אייסכילוס, הפרסים. לעומת זאת, באיליאדה של הומרוס הוזכרה העיר הִידֶה (Ύδε) כבירתו של עם הנקרא מַייוֹנִים, כנראה שם נוסף של הלידים. לא ברור אם הידה הוא שמה העתיק של סרדיס, או שמא הבירה עברה לסרדיס בתקופות יותר מאוחרות. על כל פנים, בשיאה של הממלכה הלידית במאה ה-8 לפנה"ס, בירתה הייתה סרדיס, ובכך זו נשאה חשיבות רבה.
סרדיס נכבשה בידי הקימרים במאה ה-7 לפנה"ס, הפרסים והאתונאים במאה ה-6 לפנה"ס, ואנטיוכוס השלישי במאה ה-3 לפנה"ס. בתקופת שלטונם של הפרסים, סרדיס היוותה את סיומה של דרך המלך הפרסית אשר החלה בפרספוליס בירת פרס. שמה בפרסית היה ספרדה.
ימי הביניים
בסוף המאה ה-11 האזור הותקף בידי טורקים סלג'וקים, אך הצלחותיו של הגנרל היווני פִילוֹקָלֵס ב-1118 גרמו לטורקים להסתייג מלהיכנס פעם נוספת לאזור. זה ועוד נפילתו של הכוח הסלג'וקי עזרו לביזנטים להמשיך להחזיק בסרדיס עד 1306, כשהאימפריה הביזנטית נאלצה להסב אותה לטורקים. העיר המשיכה להחזיק מעמד עד שנחרבה בידי המצביא המונגולי טימור לנג ב-1402.
סרדיס והיהודים
בתקופת הבית השני נקראה סרדיס בשמה הלידי, ספרד (עובדיה 20). ביטוי השם שובש על ידי הנקדנים העבריים הטברייניים לסְפָרַד תחת סְפָרְד, והשם המשובש ניתן בימי הביניים לחצי האי שקרוי איבריה או היספניה. בשנת 1958 נחשף בסרדיס בית כנסת עתיק, אשר נבנה במאה ה-2 לספירה. היו בו 80 כתובות ביוונית ושבע בעברית. המבנה נהרס ב-616 בידי פרסים סאסאנים.