סרביט אל-ח'אדם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

המקדש לאלילה חתח'ור

סרביט אל-ח'אדםערבית: سرابيت الخادم) הוא אתר ארכאולוגי במערב סיני, שימש בימי קדם כמכרה לאבן הטורקיז של ממלכת מצרים.

בשנת 1761 גילה במקום החוקר הגרמני קרסטן ניבור (Carsten Niebuhr), שיצא לחקור את המזרח התיכון במשלחת מדעית מטעם המלך הדני פרדריק החמישי, מקדש ובו כתובות ופסלים מצריים. בשנת 1905 נעשו במקום חפירות על ידי הארכאולוג האנגלי פלינדרס פיטרי, שגילה מכרות עתיקים, ומקדש לאלה המצרית חתחור. גולת הכותרת של תגליותיו היו כתובות בכתב פרוטו-סינאי. זאת העדות המוקדמת ביותר של התפתחות כתב ההירוגליפים המצרי, שכלל מאות ואף אלפי סימנים, לכתב אלפביתי, שכולל מספר מצומצם של אותיות. כמו כן, הכתובות הן בין הממצאים הקדומים ביותר של האלפבית הפיניקי, שהוא אבי הכתב העברי העתיק. הכתובות נכתבו ככל הנראה על ידי עובדים מקומיים ממוצא שמי שעבדו במכרות בראשות אדם בשם חבדד, שהיה "אחיו של נסיך רזנו (אזור בכנען)".

פרופ' רפאל גבעון מאוניברסיטת תל אביב שלמד את המקום כתב עליו בספרו 'אבני סיני', ובו הוא קורא לכתב הפרוטו-סינאי ההישג התרבותי הגדול ביותר בחצי האי סיני. ד"ר צבי אילן הציע לזהות את סרביט אל-ח'אדם עם הר סיני, זיהוי שלא מקובל על מרבית החוקרים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סרביט אל-ח'אדם בוויקישיתוף
אבן שחיקה ממקדש בסרביט אל-ח'אדם בסיני, 1200 לפנה"ס, מוזיאון דגון בחיפה


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

21720481סרביט אל-ח'אדם