סעדיה פז
סעדיה פז (19 בינואר 1882 ברית המועצות - 12 בדצמבר 1961 חיפה) היה פעיל בתנועת פועלי ציון. עלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה. מראשוני החברים בארגונים בר גיורא והשומר. ממתיישבי אום ג'וני, הקואופרציה במרחביה ותל עדשים. יד ימינו של יהושע חנקין בגאולת הקרקעות.
ביוגרפיה
סעדיה פז נולד ב-1882 בשאמובו שבפלך מוהילב כסעדיה גולדברג לאביו אברהם גולדברג ולאימו גנסיה (מבית יפה). הבית בו גדל היה חרדי ופז נשלח בצעירותו ללמוד בחדר. ב-1897 נשלח ללמוד בישיבה במינסק, שם נחשף לפעילים ציונים שהביאוהו להצטרף לפעילות בתנועת פועלי ציון. כך, בנוסף ללימודיו בישיבה, עסק בפעילות ציונית ובמקביל למד את השפה הרוסית וכן לימודים כלליים אלמנטריים.
בנובמבר 1904 עלה לארץ ישראל, במסגרת העלייה השנייה, והחל לעבוד כפועל חקלאי בזכרון יעקב, פתח תקווה ובת שלמה. שם פגש את ישראל שוחט ואיתו גיבש את הרעיון לבנות כח שמירה יהודי. את יישום הרעיון הלכה למעשה ביצע פז במסגרת הקולקטיב בסג'רה כחבר הארגון המחתרתי בר גיורא. בהמשך, הצטרף לארגון השומר והיה חבר בארגון החורש. לאחר סג'רה, עבר פז לעבוד במסחה ומשם עבר לאום ג'וני, לקואופרציה במרחביה[1][2]. ב-1916 רכש המשרד הארצישראלי את אדמות תל עדשים ואנשי השומר עברו להתיישב שם.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה הפעיל את קשריו במוסדות השלטון על מנת להקל על היישוב ולבטל גזירות. ב-1917, כשהחל גירוש תל אביב, הגיש עזרה למגורשים שהגיעו לגליל. כשנחשפה מחתרת ניל"י, נאסר ונשלח לבית סוהר בנצרת ובדמשק, שם עונה והועמד למשפט באשמת בגידה. בית המשפט אמנם זיכה אותו אך הורה לגייסו לצבא העות'מאני, שם שירת בתפקיד עורפי. עם סיום המלחמה חזר ארצה.
עיקר תרומתו של פז לתנועה הציונית הייתה עזרתו ליהושע חנקין בגאולת הקרקעות בתקופה בה עבד בחברת הכשרת היישוב. תפקידו העיקרי היה לסייר בין כפרי הערבים, לקשור קשרים עם אנשי הכפרים, לקדם את תהליכי הרכישה, לפשר במקרים של סכסוכים ולדאוג להוצאת האריסים מהאדמות. לאחר הקמת המדינה המשיך לעבוד בחברה עד פרישתו לגמלאות.
בשנת 1960 זכה פז באזרחות לשם כבוד בעיר לחיפה.[3]
על שמו קרוי רחוב בחיפה[4].
חייו האישיים
ב-1916 התחתן עם גיטל לינבסקי. לאחר שנפטרה בחיפה ב-1933[5][6], נשא ב-1936 את יפה זופמן. הובא למנוחות בחלקת "השומר" בבית הקברות בכפר גלעדי.
כתביו
- סעדיה פז, זכרונות, הוצאת "חיפה", 1963
- סעדיה פז, מזיכרון לסג'רה, ספר השומר, הוצאת דביר, 1957, עמודים 106-108
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "סעדיה פז", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2662
- סיפור הקואופרציה באתר "החצר הגדולה במרחביה"
- ש. סבוראי, סעדיה פז, דבר, 11 בינואר 1962
- מ.ז., סעדיה פז - למנוחות בכפר גלעדי, דבר, 15 בדצמבר 1961
הערות שוליים
- ^ בין חברי הקבוצה שעלתה על הקרקע היו גם אליעזר שוחט, ישראל בצר, משה קריגסר, צבי בקר, מאיר חזנוביץ, יחזקאל ניסנוב, פנחס שניאורסון, צבי נדב, יצחק נדב, מרדכי יגאל, ראובן קורקין, משה שר, משה שחר, רבקה ניסנוב, אלעזר פינקלשטיין, אסתר בקר, שפרה בצר, שרה קריגסר, שמואל הפטר ויצחק הוז
- ^ שימש כ"מוכתר" מרחביה
- ^ אזרחות־כבוד ל־12 אישים בחיפה, הצופה, 16 במאי 1960
- ^ אמציה פלד, רחוב סעדיה פז, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- ^ גיטל ליניבסקה ז"ל, דבר, 26 בנובמבר 1933
- ^ גיטל נקברה בחלקת "השומר" בבית הקברות של כפר גלעדי
