חיים סוטין
 | |
| דיוקן של חיים סוטין, אמדאו מודיליאני, 1916 |
חיים סוּטין (בצרפתית: Chaim Soutine; 1893 – 9 באוגוסט 1943) היה צייר יהודי יליד רוסיה הלבנה, שחי משנת 1913 בצרפת והתבלט בציוריו האקספרסיוניסטים.
חייו
סוטין נולד בסמילוביצ'י, כפר בן 400 תושבים ליד מינסק שברוסיה (ברוסיה הלבנה, לימים בלארוס). הוא היה בנו העשירי של חייט יהודי עני, וכילדי הקהילה הקטנה האחרים למד בחדר. על ילדותו דיבר מעט ובמרירות, אולם ידידו ובן כפרו הצייר מישל קיקואין וידידים אחרים הפליגו אודותיה בסיפורים שהפכו לאגדה. נאמר עליו שעוד בגיל שבע גנב כלי מטבח כדי לקנות צבעים, שבגיל שלוש עשרה היה נוהג לרשום דיוקנאות על פיסות ניר ועל הקירות הבתים, ושאביו, אדם נבער וגס, ביקש שבנו יהיה חייט או סנדלר, ולא ראה בעין יפה את נטייתו לציור. הילד גדל בודד ומסוגר.
בגיל 16 ביקש לצייר את דיוקנו של יהודי בן כפרו, וספג בשל כך מכות. עם 25 רובלים ששולמו לו כפיצוי על המכות שקיבל, ובאישור אמו, עזב את העיירה ועבר יחד עם חברו קיקואין למינסק, שבה החל ללמוד ציור. לאחר שנת לימודים אחת התקבל לאקדמיה לאמנות בווילנה, ולמד בה שלוש שנים, שבהן סבל מעוני וממחסור.
בשנת 1913 הגיע סוטין בן העשרים לפריז ופגש בה חברים יהודים מוכרים, קיקואין, פנחס קרמין, מארק שאגאל, אמדאו מודיליאני, ואחרים, שהיו אמנים צעירים בעלי שיעור קומה, שפיתחו גישה אקספרסיוניסטית, ועתידים להוות לצידו את עיקרה של אסכולת פריז שפעלה בצרפת בתחילת המאה ה-20. סוטין נחשב לראש אסכולה זו. גם בפריז חי חיי מחסור. מאז ועד מותו עתיד היה סוטין לנדוד ללא הפסק בין רובעי פריז ומכפר לכפר ברחבי צרפת. הוא צייר מאות ציורים, בעיקר נופים ודיוקנאות.
במלחמת העולם השנייה, עם כיבוש צרפת בידי גרמניה, נאלץ סוטין לעזוב את ביתו בפריז ולהסתתר במקומות שונים, לעיתים גם ביערות תחת כיפת השמים מפחד הגסטאפו. מחלת כיב הקיבה שהציקה לו גברה בתנאים אלה, ודימום כבד אילץ אותו לבסוף לעזוב את מחבואו, לחזור לפריז ולהיכנס לבית חולים לניתוח, אך זה לא הצליח להציל את חייו. סוטין נפטר ב-9 באוגוסט 1943 מכיב קיבה, ונקבר בבית הקברות מונפרנאס שבפריז.
על שמו רחובות בחיפה, בתל אביב ובפתח-תקווה.
סוטין נחשב לאחד האמנים המשפיעים שפעלו בפריז בין שתי מלחמות עולם. יצירותיו מפוזרים במוזיאונים כמו מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, מוזיאון פומפידו ו-מוזיאון האורנז'רי בפריז, מוזיאון טייט מודרן בלונדון ומוזיאון סטיידלק באמסטרדם. יצירות נוספות נמצאות באוספים פרטיים. ערכם הכספי של ציוריו נאמד במיליוני דולרים[1]
ציורים
לקריאה נוספת
- אריה נבון ולאה גולדברג (עורכים), אמאדאו מודיליאני, ז'ול פאסקן, חיים סוטין, מרחביה: ספרית פועלים (אלכסון: חוברות לאמנות בספרית פועלים; ציָּרים יהודים), 1944.
- סוטין, ירושלים: מוזיאון ישראל (קטלוג מס' 46), תשכ"ח.
- עדנה קמפוס-דובואה, "סיפור הדיוקן העצמי של סוטין", סטודיו 102 (1999), 31–35.
- Ernst-Gerhard Guese (Hrsg), C. Soutine, 1893-1943, Stuttgart: G. Hatje, 1981. (בגרמנית)
- Avigdor W.G. Posèq, Soutine: His Jewish Modality, Lewes, Sussex: Book Guild, 2001.
- Maurice Tuchman, Esti Dunow, The impact of Chaim Soutine (1893-1943): de Kooning, Pollock, Dubuffet, Bacon, Ostfildern-Ruit: H. Cantz, 2002.
- Михаил Герман, Хаим Сутин, Москва: Искусство-XXI в. (Художники русской эмиграции), 2009. (ברוסית)
- Chaim Soutine and his contemporaries from Russia to Paris, Ben Uri, London: 4 to 28 October 2012; edited by Sarah MacDougall, Lauren Barnes, London: Ben Uri, The London Jewish Museum of Art, 2012.
קישורים חיצוניים
- ד"ר אורנה ליברמן, אמדאו מודיליאני וחיים סוטין: הבוהמיינים האחרונים של מונפרנאס, באתר פרנקופילים אנונימיים.
- רשימת מאמרים על חיים סוטין באתר רמב"י
- מוזיאון הכט - תמונות נוספות
- אמציה פלד, רחוב חיים סוטין, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- בספרות ובאמנות | עשר שנים למותו של הצייר חיים סוטין, דבר, 9 באוקטובר 1953
אביטל בורג, מבט אל הקרביים של חיים סוטין, מענקי האקספרסיוניזם במאה ה–20, באתר הארץ, 15 ביולי 2018
הערות שוליים
