סיקורסקי CH-37 מוהאבי
 | |||||||||||
| סיקורסקי CH-37 מוהאבי של צבא ארצות הברית | |||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מסוק תובלה | ||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||
| יצרן | סיקורסקי | ||||||||||
| טיסת בכורה | 1953 | ||||||||||
| צוות | 3 | ||||||||||
| נוסעים | 26 חיילים או 24 אלונקות | ||||||||||
| יחידות שיוצרו | 154 | ||||||||||
| משתמש ראשי | ארצות הברית | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
הסיקורסקי CH-37 מוהאבי (Mojave, על שם האומה הילידית בעלת אותו שם) היה מסוק תובלה כבד מתוצרת חברת סיקורסקי, בארצות הברית. המסוק הופעל על ידי צבא ארצות הברית וחיל הנחתים של ארצות הברית בשנות ה-50 של המאה ה-20. סימול החברה לדגם היה S-56.
תכנון ופיתוח
דגם S-56 יוצר כמענה לדרישת חיל הנחתים של ארצות הברית למסוק סער שיוכל לשאת 26 לוחמים, על ציודם. המסוקים הוזמנו ב-1951 וסומלו HR2S, על פי שיטת הסימול שהייתה נהוגה אז בצי ארצות הברית ובחיל הנחתים. אב הטיפוס, XHR2S, המריא לראשונה ב-1953 והמסוקים הסדרתיים הראשונים, מגרסה HR2S-1, סופקו לטייסת 1 (HMX-1) של חיל הנחתים ביולי 1956. בסך הכל יוצרו 60 מסוקים מגרסה זו. צבא ארצות הברית ביצע הערכה של אב הטיפוס ב-1954 והזמין 94 מסוקים תחת הסימול CH-37A. המסוק הראשון מגרסה זו סופק מקיץ 1956. עד אמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 סופקו כל המטוסים שהוזמנו על ידי הצבא וחיל הנחתים. בתחילת שנות ה-60 שודרגו מסוקי הצבא לגרסה CH-37B, ונוספה להם מערכת לייצוב אוטומטי ויכולת להעמיס ולפרוק מטען בעת ריחוף. ב-1962 אוחדו שיטות הסימול בין זרועות הכוחות המזוינים של ארצות הברית, וסימולם של מוסקי חיל הנחתים שונה ל-CH-37C.
בעת כניסתם לשירות היה ה-CH-37 המסוק הגדול ביותר במערב, והמסוק הדו-מנועי הראשון מתוצרת חברת סיקורסקי. מנועי המסוק היו מנועי בוכנה מתוצרת פראט אנד ויטני מדגם R-2800 דאבל וואספ, שהותקנו בפודים חיצוניים. פוד המנוע הכיל גם את כני הנסע המתכנסים. התקנת המנועים בפודים חיצוניים איפשרה את פינוי גוף המסוק כולו למטען, אותו ניתן היה להעמיס דרך דלתות נפתחות בחרטום המסוק. המסוקים בדגמים הראשונים היו יכולים לשאת שלושה כלי רכב קלים (כמו ג'יפים) או 26 לוחמים. להבי הרוטור הראשי ומנור הזנב היו ניתנים לקיפול, לצורך חיסכון במקום על סיפון כלי שיט.
ה-CH-37 היה אחד ממסוקי התובלה האחרונים שהיו מונעים במנועי בוכנה. מנועים אלה גדולים, כבדים וחלשים יותר ממנועי הטורבו-ציר שהותקנו במסוקים חדישים יותר בשנים הבאות. בשל כך היה משך שירותו של המסוק קצר יחסית, ועד סוף שנות ה-60 של המאה העשרים הוצאו כולם משירות והוחלפו על ידי מסוקי סיקורסקי CH-54 טארהה בצבא ארצות הברית ומסוקי סיקורסקי CH-53 סי סטאליון בחיל הנחתים.
ארבעה מסוקים מגרסה CH-37B נפרשו לוייטנאם ב-1963, במהלך המלחמה. משימתם הייתה חילוץ מטוסים שהופלו או התרסקו, והצליחו מאד בתפקיד זה: בסך הכל הנצילו המסוקים ציוד בשווי 7.5 מיליון דולר, חלקו מאחורי קווי האויב. המסוקים הופעלו גם במשימות חילוץ כמוסות של סרטי צילום שהוצנחו מלווייני ריגול.
גרסאות
- XHR2S-1
- אבטיפוס למסוק תובלת סער עבור חיל הנחתים של ארצות הברית, עם שני מנועי פראט אנד ויטני R-2800-54, 1,900 כוח סוס. נבנו ארבעה מטוסים.
- HR2S-1
- דגם סדרתי עבור חיל הנחתים, עם בתי מנוע מעוצבים מחדש, כני נסע ראשיים בעלי שני גלגלים וסנפיר בגב המסוק. הסימול שונה ל-CH-37C ב-1962. נבנו 55 מסוקים. הזמנה ל-36 מסוקים נוספים בוטלה.
- HR2S-1W
- גרסה למשימות התראה מוקדמת מוטסת עבור צי ארצות הברית. נבנו שני מסוקים.
- YH-37
- מסוק אחד מגרסה HR2S-1, להערכה ובחינה על ידי צבא ארצות הברית.
- H-37A מוהאבי
- גרסה של דגם HR2S למסוק תובלה צבאי עבור צבא ארצות הברית. כולל שינויים בסנפיר הזנב, שינוי בחיפוי האווירודינמי של ראש הרוטור. הסימול שונה ל-CH-37A ב-1962. נבנו 94 מסוקים.
- H-37B מוהאבי
- שדרוג של כל המסוקים מגרסה 37A (למעט ארבעה) עם דלת מטען חדשה, מערכת לייצוב אוטומטי ומכלי דלק עמידים בפני התרסקות. הסימול שונה ל-CH-37B ב-1962.
- CH-37A
- סימול מחודש לגרסה H-37A.
- CH-37B
- סימול מחדש לגרסה H-37B.
- CH-37C
- סימול מחדש לגרסה HR2S-1.
- S-56
- סימול חברת סיקורסקי לדגם H-37.
מפעילות
מאפיינים
מאפיינים כלליים
- צוות: 3
- נוסעים: 26 לוחמים על ציודם או 24 אלונקות
- אורך: 19.59 מטרים
- גובה: 6.71 מטרים
- קוטר רוטור: 21.95 מטרים
- שטח דיסקת הרוטור: 379 מטר רבוע
- משקל ריק: 9,469 ק"ג
- משקל המראה מקסימלי: 14,090 ק"ג
- הנעה: 2 × מנוע בוכנה פראט אנד ויטני R-2800-54 דאבל וואספ, 2,100 כוח סוס כל אחד
ביצועים
- מהירות מרבית: 113 קשר (209 קמ"ש)
- מהירות שיוט: 100 קשר (185 קמ"ש)
- טווח: 233 ק"מ עם מטען מקסימלי
- תקרת שירות: 2,650 מטר
- קצב טיפוס: 4.6 מטר/שנייה
קישורים חיצוניים
- S-56/HR2S-1/H-37 Helicopter באתר sikorskyarchives.com
- Sikorsky S-56 / CH-37 Mojave / HR2S באתר aviastar.org
- Sikorsky S-56 / H-37 Mojave / HR2S באתר all-aero.com
- SIKORSKY S-56 (H-37 MOJAVE) באתר airvectors.net
- Sikorsky CH-37 Mojave באתר militaryfactory.com
- CH-37 Mojave באתר globalsecurity.org
- גלריית תמונות
