סיפורו של שאנהת
סיפורו של שנהאת הוא טקסט מצרי שהתגלה בתחילת המאה ה-20 ומתוארך לתקופת שלטונו של סנוסרת הראשון (1898-1943 לפנה"ס).
שנהאת היה פקיד מצרי ששירת בארמון המלך בתבי. תפקידו היה לשרת את הנסיכה נפרו, אשתו של סנוסרת הראשון. במהלך מסע צבאי נגד הלובים שבו הוא נוכח, מגיע שליח לנסיך ומבשר לו שמתהלכת שמועה שהמלך מת. שנהאת מתמלא פחד ובורח. הוא מגיע ל'קיר המושל', סוג של מחסום שנועד לעצור את האסיאתים ולמחוץ את שוכני החולות. הוא מתחבא בין השיחים כדי שלא יבחינו בו השומרים על החומה, ואז בלילה הוא יוצא ונודד במדבר. במדבר הוא ניצל על ידי קבוצה של נוודים, שבראשם עומד מנהיג שבעבר ביקר במצרים, המנהיג מזהה את שנהאת, וזוהי כנראה הוכחה לכך שהוא גם ביקר בבירה תבי שבה שירת שנהאת כפקיד.
שנהאת הגיע עד גבל ומשם חזר למקום שנקרא קדם, שם הוא שהה שנה וחצי. אמוננשי, שליט צפון רצנו העסיק אותו. שנהאת ניסה לשכנע את השליט לפתח קשרים דיפלומטיים עם מלך מצרים. הוא נישא לבתו הבכורה של השליט, וקיבל ממנו אדמה שנקראת יאא. זוהי אדמה עם תאנים, ענבים, שמניבה יין דבש, שמן ופירות שונים, חיטה, שעורה וצאן. שנהאת הלל את עצמו ותיאר כיצד נלחם בארצות הגבעות ולקח שבויים ושלל. הוא פיקח על שיירות שעברו דרך אדמתו.
כאשר שנהאת הרגיש שהוא מזדקן וימיו קרבים, הוא שלח בקשה למלך מצרים לחזור למצרים ולהיקבר בה, המלך אישר לו לחזור. שנהאת ביקש מהמלך לקבל משלחת של שליטים ונסיכים מארץ רצנו. הוא הגיע עם המשלחת ונעצר בדרכי הורוס. המפקד של המשמר שלח מסר לבירה על הגעתו, והמלך שלח פקיד בכיר עם ספינות עמוסות מתנות מלכותיות לאסיאתים שליוו אותו. למרות שלא צוין מה הביאו האסיאתים, כנראה מדובר בסחר שהיה מקובל בעולם העתיק כחילופי מתנות מלכותיות. שנהאת הפליג מדרכי הורוס לתוך מצרים לעיר יתג'י-תאווי.
השפעות תרבותיות
נגיב מחפוז כתב ב-1941 סיפור בשם "אוודאת סינוהי", תורגם כשובו של שנהאת. מיקה ולטרי הושפע מהעלילה כאשר פרסם ב-1945 את ספרו "שנהאת המצרי" (Sinuhe egyptiläinen). הספר עובד לסרט ב-1954.
קישורים חיצוניים
- סיפורו של שנהאת (באנגלית)
