סיכוני אסון עולמיים
סיכוני אסון עולמיים מתייחסים לאירוע היפותטי עתידי עם פוטנציאל לפגיעה חמורה באדם בקנה מידה עולמי. חלק מהאירועים יכולים להרוס או לפגוע קשות בחברה המודרנית. אירועים אחרים, חמורים יותר, יכולים לגרום להכחדת האדם, אירועים אלה מכונים סיכונים קיומיים.
אסונות טבע כמו התפרצות-על של הרי געש או פגיעת אסטרואיד, יכולים להוות סיכון קיומי אם הם עוצמתיים מספיק. גם להשפעת האדם על הסביבה יכולה להיות השלכה על החיים על כדור הארץ. אירועים כאלה יכולים לכלול התחממות עולמית, מלחמה גרעינית או טרור ביולוגי. המוסד לעתיד האנושות מאמין כי הכחדת האדם תיגרם קרוב לוודאי מאירוע מעשה אדם מאשר אסון טבע.
חוקרים מתקשים בחקר הכחדת האדם באופן ישיר, מכיוון שהאנושות מעולם לא נהרסה בעבר. הדבר אינו אומר שאירוע כזה לא יתרחש בעתיד, אך הוא מקשה על בניית מודלים להערכת סיכונים קיומיים, בעיקר בגלל הטיית הישרדות.
סיווג הסיכונים
הפילוסוף ניק בוסטרום מסווג את הסיכונים בהתאם להיקפם ועוצמתם. הוא מתייחס לאירועים שהם לפחות "עולמיים" בהיקפם ו"נסבלים" בעוצמתם כאירוע אסון עולמי. אירועים שהם "בין-דורותיים" (משפיעים על כל הדורות העתידיים) בהיקפם, ו"סופניים" בעוצמתם מסווגים כאיום קיומי. בעוד שאירוע אסון עולמי יכול לפגוע ברוב החיים על פני כדור הארץ, יש סיכוי כי האנושות תוכל להשתקם. מצד שני, אירוע סיכון קיומי הוא אירוע שישמיד את האנושות כולה או ימנע כל שיקום של החברה המודרנית.
בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי. "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה בננוטכנולוגיה, מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא סימולציה שתפסק. "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך החברה נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי המשאבים הטבעיים, ממשלה עולמית יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה. "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע. "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה מוסרית, ולאחריה פלישת חוצנים.
בספרו של ריצ'רד פוזנר מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר מדגיש שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס עלות-תועלת מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים אירוע פגיעת מטאור, התחממות גלובלית, עיסה אפורה, טרור ביולוגי ותאונה במאיץ חלקיקים.
הסתברות לאסון קיומי
להלן דוגמאות של אנשים ומוסדות שביצעו תחזיות הסתברות על אירועים קיומיים. חלק מהסיכונים, כמו פגיעת אסטרואיד, הם בסיכוי של אחד למיליון לגרום להכחדת האנושות במאה השנים הבאות. הסיכוי להתפרצות געש בעלת עוצמה מספקת על מנת לגרום לאסון אקלימי, בדומה לתאוריית אסון טובה, אשר ייתכן וכמעט גרם להכחדת המין האנושי, הוא נמוך. הסכנה היחסית מאיומים אחרים היא קשה יותר לחישוב. ב-2008 העריכה קבוצה של "מומחים בסיכוני אסון עולמיים" בכנס סיכוני אסון עולמיים שנערך באוניברסיטת אוקספורד, שיש סיכוי של 19% שהמין האנושי ייכחד במאה השנים הבאות.
הסיבות הן:
| סיכון | הסתברות להכחדת
המין האנושי במאה השנים הבאות |
|---|---|
| נשק ננוטכנולוגיה מולקולרי | 5% |
| אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת מאוד | 5% |
| מלחמות | 4% |
| מגפה מהונדסת | 2% |
| מלחמה גרעינית | 1% |
| תאונת ננוטכנולוגיה | 0.5% |
| מגפה טבעית | 0.05% |
| טרור גרעיני | 0.03% |
ישנם אתגרים רבים בהערכת סבירות אירועים אלה. סוגי האיומים יכולים להיות קבועים, אך ייתכן שבעתיד יתגלו סיכונים חדשים. יחד עם זאת איומים כתוצאה מהשפעת האדם על הסביבה צפויים להשתנות משמעותית עם התפתחות טכנולוגיות חדשות. בעוד התפרצות געש מהווה איום לאורך כל ההיסטוריה, כלי נשק גרעיניים קיימים רק מהמאה ה-20. במבט לאחור, האפשרות של מומחים לחזות אירועים כאלה היא מוגבלת מאוד. איומים מעשי אדם כמו מלחמה גרעינית או ננוטכנולוגיה הם קשים יותר לחיזוי מאשר אסונות טבע. באופן כללי קשה להעריך את העוצמה של סיכון כזה או אחר, במיוחד בגלל שהיחסים הבינלאומיים והטכנולוגיה משתנים בקצב מהיר.
אירוע הכחדה מציב אתגרים ייחודיים לחיזוי, אפילו יותר מאירועים לטווח ארוך בגלל העיקרון האנתרופי.
פרדוקס פרמי
ב-1950, הפיזיקאי האיטלקי אנריקו פרמי תהה מדוע בני האדם עדיין לא נתקלו בתרבויות חוצניות. הוא שאל "איפה כולם?", בהתחשב בגיל היקום והמספר הרב של כוכבים, חיים חוצניים צריכים להיות שכיחים. אם כך מדוע אין ראיות לחיים חוצניים? הדבר ידוע כפרדוקס פרמי.
אחת מהסיבות המוצעות (אם כי אין הסכמה רחבה עליה), שבני האדם לא פגשו צורת חיים מכוכבים אחרים היא בגלל ההסתברות של אסונות קיומיים. כלומר תרבויות אחרות נמחקו לפני שבני האדם הספיקו למצוא אותם או לפני שהם הספיקו למצוא את כדור הארץ.
חשיבות מוסרית של סיכון קיומי
חלק מהחוקרים בעד הפחתת הסיכון הקיומי בטענה שהדבר ייטיב עם הדורות הבאים. דרק פארפיט טוען שהכחדה תהיה אובדן גדול מכיוון שצאצאינו יוכלו לשרוד הרבה שנים לפני שהתרחבות השמש תהפוך את כדור הארץ ללא ראוי לקיום חיים. בוסטרום טוען שיש אפילו פוטנציאל גדול יותר אם בני האדם יתיישבו בחלל. אם בני האדם יעשו זאת, הם יוכלו לתמוך במספר גדול של אנשים המפוזרים על פני מספר כוכבים וכך לשרוד יותר. לכן להפחתת הסיכון הקיומי אפילו בכמות קטנה, יכולה להיות משמעות גדולה על מספר האנשים שיחיו בעתיד.
מעט נכתב על טיעונים נגד עמדה זו, אך חלק מהחוקרים חולקים על כך וטוענים שהערך העתידי הוא הרבה פחות משמעותי.
חלק מהכלכלנים העלו את החשיבות של סיכוני אסון עולמיים, אך לא של סיכון קיומי. מרטין ויצמן טוען כי רוב הנזק הכלכלי הצפוי משינוי האקלים יכול להגיע מהסיכוי הקטן שההתחממות תעלה בהרבה על הציפיות לטווח בינוניות, מה שיגרום לאסון. פוזנר טוען כי אנחנו עושים מעט מדי באופן כללי, לגבי סיכונים בקנה מידה עולמי אשר קשה להעריך אותם.
היקף חוסר הרגישות (scope insensitivity) היא הטיה קוגניטיבית, המשפיעה על עד כמה בני אדם תופשים את אירוע ההכחדה של המין האנושי כאירוע רע. לדוגמה, כאשר לאנשים יש מוטיבציה לתרום למטרה נעלה, הסכום שהם מוכנים לתת לא גדל בצורה ליניארית ככל שהבעיה גדולה יותר: אנשים מודאגים לגבי 200 אלף ציפורים שנפגעו מדליפת נפט, כפי שהם מודאגים מ-2,000 ציפורים. כמו כן, אנשים מודאגים לרוב מאיומים על בודדים יותר מאשר על קבוצות.
מקורות פוטנציאליים לסיכון
איומים קיומיים ואחרים על הציוויליזציה, יכולים להגיע ממקורות טבעיים או מעשי אדם. נטען כי רבים מהאיומים הקיומיים לא ידועים כרגע.
סיכונים מעשי אדם
אינטליגנציה מלאכותית
ערך מורחב – סכנה קיומית מבינה מלאכותית כללית
ההתקדמות המתמדת בעוצמת החישוב ובמהירות החישוב של מחשבים מהווה קרקע פורייה לפיתוח מערכות אוטומטיות מתוחכמות יותר ויותר עד כדי פיתוח תאורטי של מערכת מחשב בעלת אינטליגנציה מלאכותית השולטת במערכות טכנולוגיות אחרות הכפופות לה. לצד היתרונות שבמערכת כזו קיים גם חשש מפני מצב שבו מחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית ויכולת שליטה במערכות כפופות, ינקטו בפעולות בלתי צפויות שיגרמו נזק קטסטרופלי או שיראו בבני האדם איום, נטל או יצורים נחותים ולכן יפעלו כדי להשמידם. הרחבה של תסריט אימים שכזה עשויה לכלול גם הפעלה של רובוטים לצורך שיעבוד האנושות או השמדתה כליל והיא אחד התרחישים התאורטיים האפשריים בסינגולריות טכנולוגית.
ננוטכנולוגיה
בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום הננוטכנולוגיה בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, ננו-צינורית פחמן) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים המולקולאריים, יהווה מן-הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.
האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מחיידקים על ידי מעיכה מכנית שלהם).
סיבות אלה עלולות ליצור סיכון פוטנציאלי משמעותי לחיים על-פני כדור הארץ בכלל, ולבני-אדם בפרט. האיום הפוטנציאלי בהקשר זה הוא עיסה אפורה, מונח המתאר שכפול של ננו-רובוטים (ננו-מכונות) שיצאו מכלל שליטה והגורמים לנזק קטסטרופלי לחומרים או יצורים חיים, עקב התרבות בלתי נשלטת, השפעה על חומרים שלא נצפתה ותוכננה מראש או כשל במנגנוני הבקרה.
ביוטכנולוגיה
ביוטכנולוגיה מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות לביוספרה. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, בלוחמה ביולוגית נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או הנדסה גנטית, המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.
לוחמה והשמדה המונית
העלייה בתפוצתו של הנשק הגרעיני, החשש מפני זליגת כלי נשק שכאלה לידי ארגוני טרור והנזק האדיר הנגרם כתוצאה מהפעלתה של פצצת אטום או מימן מעלים חשש לתרחיש שבו הפעלה של נשק גרעיני במקום אחד גורמת להידרדרות לכדי מלחמה גרעינית כוללת. מלחמה גרעינית שכזו, הכוללת החלפת מהלומות גרעיניות בין מדינות ומעצמות, עשויה להביא לגרימת נזק אדיר ממדים לחיים על-פני כדור הארץ, נזק העשוי להימשך עשרות שנים הודות לנשורת גרעינית והעלול להוביל להכחדת האנושות.
שינוי האקלים
שינוי האקלים מתאר באופן כללי את השינויים בטמפרטורה הממוצעת המתרחשים במשך תקופות זמן שונות. ההשערה היא שייתכן שינוי אקלים משמעותי (קר יותר או חם יותר), אשר יסכן את האנושות.
אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי
המאה ה-20 הצביעה על עלייה משמעותית באוכלוסיית העולם דבר העלול להוביל להתפוצצות אוכלוסין. זיהום המים ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים. אם תימשך המגמה, יגרום המחסור במים מתוקים לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון.
תאונה בטכנולוגיה ניסיונית
בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ומערכת השמש כולה.
סיכונים שאינם מעשי אדם
מגפה עולמית
מניין ההרוגים ממגפה שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד (כגון המגפה השחורה), ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי.
עידן הקרח
בהיסטוריה של כדור הארץ התרחשו כבר עידני קרח. לעידן קרח יכולה להיות השפעה נרחבת על הציוויליזציה, בעיקר כיוון שאזורים שלמים עלולים להפוך ללא ראויים למגורים. מדענים אינם חוזים שעידן קרח טבעי יתרחש בעתיד הנראה לעין.
התפרצות געשית
אירוע גאולוגי כמו התפרצות געשית או התפרצות-על, יכול לגרום לחורף געשי אשר דומה במהותו לחורף גרעיני, ונגרם כאשר ענן נרחב של אפר געשי הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את קרינת השמש בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.
מגה צונאמי
מגה-צונאמי הוא גלי ים עצומים, בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מהתמוטטות חלק מאי או חוף של יבשת אל תוך הים, או נפילת מטאוריט ענק אל תוך האוקיינוס. המגה-צונאמי החזק ביותר שתועד הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-9 ביולי 1958.
היפוך מגנטי של כדור הארץ
מדידות פלאומגנטיות מראות שהיפוכי השדה המגנטי של כדור הארץ מתרחשים במהירות רבה יחסית, כהרף עין. תוך מספר אלפי שנים, לכל היותר, מחליף השדה המגנטי את כיוונו. אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי הסיבות להיפוכי השדה. התאוריה היא שבזמן תהליך היפוכי השדה, השדה המגנטי סביב כדור הארץ יהיה חלש או לא יהיה כלל, ובכך מאיים על החשמל או מיני בעלי חיים בכך שיתאפשר לקרינה מהשמש או לקרינת הרקע הקוסמית להגיע אל פני כדור הארץ. יחד עם זאת אין הסכמה רחבה לתאוריות אלה.
פגיעת אסטרואיד
אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם למכתש צ'יקשולוב, אם אסטרואיד דומה יפגע שוב בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין. לפי חלק מהאסטרונומים האסטרואיד E.529.10893 (שעדיין לא סווג) עשוי בסבירות גבוהה יחסית לפגוע בכדור הארץ ב-21 בדצמבר 2050.
פלישת חוצנים
חוצנים יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, לשעבד אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.
על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו קרל סייגן קבעו כי קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ אפשרי בהחלט. ב-1969 "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מתוכנית אפולו. התקנה בוטלה ב-1991.
קישורים חיצוניים
36566467סיכוני אסון עולמיים