סטיבן הרד
 | |||||
| סטיבן הרד | |||||
| לידה | מחוז הנובר, מושבת וירג'יניה, אמריקה הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | הרדמונט, מחוז אלברט, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות הרד, אלברטון, ג'ורג'יה, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
סטיבן הרד (באנגלית: Stephen Heard; ) היה בעל מטעים, איש צבא ופוליטיקאי אמריקאי מג'ורג'יה, שכיהן כמושל ג'ורג'יה ה-14 מפברואר 1780 ועד אוגוסט 1781. הרד נולד במושבת וירג'יניה, לחם במלחמת הצרפתים והאינדיאנים במסגרת המיליציה של וירג'יניה תחת פיקודו של ג'ורג' וושינגטון, ולאחר מכן עבר יחד עם אביו ואחיו לפרובינציית ג'ורג'יה, שם הוא התבסס על מענקי קרקעות על שירותו, ובנה שני מבצרים במחוז וילקס שנקראו פורט הרד. במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית שירת הרד כלוטננט קולונל במיליציה של ג'ורג'יה תחת פיקודו של קולונל ג'ון דולי (אנ'). הוא לחם עם הגנרל אלייז'ה קלארק (אנ') בקרב קטל קריק (אנ'), שם הוא נשבה אך נמלט. הרד נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה, בו הוא כיהן בשנים 1779–1795.
ראשית חייו
סטיבן הרד נולד במחוז הנובר שבמושבת וירג'יניה לג'ון הרד הבן ובריג'יט קארול הרד, בעלי מטעי טבק אמידים. סבו מצד אביו, ג'ון הרד האב, היגר בערך ב-1720 לווירג'יניה מאירלנד. שני הוריו של הרד נולדו וגדלו בווירג'יניה, שם משפחותיהם היו בעלי מטעים. כל ארבעת סביו וסבותיו היו אנגלו-אירים פרוטסטנטים. הוא גדל בווירג'יניה ושם קיבל את חינוכו הבסיסי.
מלחמת הצרפתים והאינדיאנים
עם פרוץ מלחמת הצרפתים והאינדיאנים ב-1754 עזב הרד את לימודיו בבית הספר בחפשו אחר חיי כבוד והרפתקאות בצבא. יחד עם כמה מאחיו, הוא התגייס לרגימנט הקולוניאלי של וירג'יניה, ולחם תחת פיקודו של ג'ורג' וושינגטון, אז קולונל בדרגתו. במהלך המלחמה, קודם הרד על ידי וושינגטון לדרגת קפטן. הוא לחם עם וושינגטון בקרב ג'ומונוויל (אנ'), בקרב פורט נססיטי (אנ'), במשלחת ברדוק (אנ') ובקרב מונונגהלה (אנ'). הרד שירת תחת פיקודו של וושינגטון גם באזור הספר של וירג'יניה (האזור שכיום מהווה את שטחה של וירג'יניה המערבית) מאוגוסט 1755 ועד תחילת 1757 כחלק מהמלחמה של הרגימנט של וירג'יניה נגד כוחות האינדיאנים באזור.
הרד שירת גם תחת פיקודו הישיר של וושינגטון במהלך משלחת פורבס (אנ'). שיתוף פעולה צבאי זה הוביל לידידות לאורך כל ימי חייהם של השניים. הרד קרא לאחד מבניו בשם ג'ורג' וושינגטון הרד, לכבודו של מפקדו. הרד היה אחד מבני וירג'יניה המעטים שהשתתפו בקרב מישורי אברהם (אנ') ובן וירג'יניה היחידי הידוע שהשתתף בקרב סינגל היל (אנ')
בין המלחמות
לאחר המלחמה קיבלה משפחת הרד מענק קרקע בשטח של 150 אקרים על שירותם באזור שכיום מהווה את מחוז וילקס שבג'ורג'יה. סטיבן הרד, אחיו ברנרד ואביהם ג'ון, עברו לשם עם משפחותיהם. קרקע זו שכנה ליד שפך הנהר ליטל באזור שבריטניה עדיין לא רכשה מהאינדיאנים משבטי המוסקוגי והצ'רוקי. בשל כך, בנתה המשפחה את פורט הרד כעמדת הגנה לנוסעים מפני מתקפות האינדיאנים. המשפחה בנתה גם מוצב שני במרחק של כ-13 ק"מ מצפון לראשון, שנקרא גם הוא על שמם.[1]
בנייתו של פורט הרד הושלמה ב-1774. אנשים אחרים התיישבו לידו, וב-1780 הוקמה במקום העיר וושינגטון, ג'ורג'יה. לזמן מה במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית היא שימשה כבירה הזמנית של ג'ורג'יה.
מלחמת העצמאות של ארצות הברית
עם פרוץ מלחמת העצמאות של ארצות הברית, התגייס הרד מיד לטובתם של הפטריוטים. הוא הצטרף לעמיתיו בני ג'ורג'יה אלייז'ה קלארק, נאנסי הארט, וג'ון דולי, שכמוהו חיו במחוז וילקס. תושבי ג'ורג'יה היו חלוקים על סוגיית העצמאות. במשך כל תקופת המלחמה, התמודדו הפטריוטים מול התנגדות הלויאליסטים. בחורף 1778, כאשר היה הרד הרחק בשדה הקרב, פרצה קבוצה של לויאליסטים לביתו והעלו אותו באש. הם אילצו את רעייתו ג'יין, ואת בתם המאומצת לצאת אל החורף המושלג, והשתיים מתו כתוצאה מהחשיפה לקור.
על אף מות משפחתו, המשיך הרד להילחם במלחמה. הוא השתתף בקרב קטל קריק (אנ'), שם הוא היה מעורב בחלק האלים והמסוכן ביותר של הלחימה. על פי אחד המקורות, הרד הבדיל את עצמו באמצעות "עידוד אנשיו והובלתם לנקודות של סכנה". הרד נשבה בקרב על ידי לויאליסטים בריטים, וקרב זה היה האחרון בו הוא השתתף במלחמה. אף על פי שהוא היה מיועד להוצאה להורג, הוא שוחרר באמצעות תחבולה על ידי מאמי קייט (Mammy Kate).
קריירה פוליטית
לאחר המלחמה היה הרד לפוליטיקאי ולבעל מטעים. בית הנבחרים של ג'ורג'יה בחר בו כמושל ג'ורג'יה, תפקיד בו הוא כיהן ממאי 1780 ועד אוגוסט 1781. על פי אחד המקורות הוא התפטר מתפקידו ב-1782.
הרד נבחר לבית הנבחרים של ג'ורג'יה, וכיהן בו בשנים 1779–1795. בשל העובדה שתקופת כהונת המושל הייתה אז קצרה, הותר לו להמשיך ולכהן בבית הנבחרים בעודו מחזיק במשרת המושל.
כתגמול חלקי על שירותו הפטריוטי, קיבל הרד מענק קרקע של יותר מ-6,000 אקרים בתוככי הארץ ליד אזור נהר סוואנה העליון וליד גבול ג'ורג'יה-קרוליינה הדרומית, כ-50 ק"מ מפורט הרד. הוא הקים אחוזת מטעים שנקראה "הרדמונט". ב-1790 התפצל מחוז וילקס, והרדמונט הייתה בתחומי מחוז אלברט, מעברו השני של הנהר מול אבוויל, קרוליינה הדרומית. בוועידה החוקתית של ג'ורג'יה ב-1795 היה הרד אחד מנציגי מחוז אלברט. הרד ועוד שני אנשים החליטו על מיקומה של אלברטון, מקום מושב המחוז, ב-1803.
חיים אישיים
אשתו הראשונה של הרד ובתו מתו במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית. הוא נישא מחדש לאליזבת דרדן, ילידת וירג'יניה, ויחד איתה נולדו להם חמישה בנים וארבע בנות. הרד היה תומך נלהב בחינוך הנשים, ובמסגרת חברותו בחבר הנאמנים של סיילם קולג' שבקרוליינה הצפונית, הוא היה מסור לחינוך הנשים.
סטיבן הרד נפטר בביתו, הרדמונט, ב-15 בנובמבר 1815, בגיל 75. הוא נטמן בבית הקברות הרד שבאלברטון. במקום בו ניצב ביתו עומד שלט הנצחה. על שמו קרוי מחוז בג'ורג'יה.[2]
קישורים חיצוניים
- סטיבן הרד באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- סטיבן הרד באנציקלופדיה החדשה של ג'ורג'יה (באנגלית)
- סטיבן הרד באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- סטיבן הרד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
37718050סטיבן הרד