סוריו
 | |
| סוריו בינואר 1938 | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | נושאת מטוסים |
| צי | הצי הקיסרי היפני |
| דגל הצי |
 |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | מספנת הצי בקורה |
| תחילת הבנייה | 20 בנובמבר 1934 |
| הושקה | 21 בדצמבר 1935 |
| תקופת הפעילות | 29 בינואר 1937 – הווה (87 שנים) |
| אחריתה | טובעה ב-4 ביוני, בקרב מידוויי |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 16,200 טון, 19,100 טון מקסימלי |
| אורך | 227.5 מטרים |
| רוחב | 21.3 מטרים |
| שוקע | 7.6 מטרים |
| נתונים טכניים | |
| מהירות | 34 קשרים (63 קילומטר לשעה) |
| גודל הצוות | 1,100 |
| טווח שיוט | 7,750 מילים ימיים במהירות 18 קשרים (14,350 קילומטרים במהירות 33 קמ"ש) |
| הנעה | 8 טורבינות קיטור מדגם קמפון בהספק 152,000 כוחות סוס, 4 דודי קיטור |
| צורת הנעה | 4 מדחפים |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
6 תותחים בקוטר 127 מ"מ 14 תותחי נ"מ בקוטר 25 מ"מ |
| מטוסים | 63 (+9 בעתודה) |
סוריו (Sōryū 蒼龍; מילולית: "דרקון כחול") הייתה נושאת מטוסים של הצי הקיסרי היפני. האוניה-האחות של סוריו, היריו, הייתה אמורה לחלוק איתה את הסדרה, אך לבסוף שינויים בעיצוב הפכו את היריו לסדרה נפרדת. סוריו לקחה חלק בלחימה במלחמת סין-יפן השנייה בשנות השלושים, וסייעה להתפשטות היפנית בשנות הארבעים. במהלך חודשיה הראשונים של מלחמת העולם השנייה באוקיינוס השקט השתתפה סוריו בהתקפה על פרל הארבור, בקרב האי וייק, סייעה לכוחות בקרב איי הודו המזרחית, ובפברואר 1942 הפציצו מטוסיה את העיר דרווין שבצפון אוסטרליה. באפריל, במהלך הפשיטה באוקיינוס ההודי, טיבעו מטוסים מסוריו שתי סיירות כבדות בריטיות ומספר סוחרות.
ביוני 1942 השתתפה סוריו בקרב מידוויי, יחד עם שלוש נושאות מטוסים נוספות. במהלך הקרב תקפו טייסים אמריקנים מנושאות מטוסים ומבסיס באטול מידוויי את נושאות המטוסים היפניות, וטיבעו את כולן, וסוריו בכללן. אובדן הסוריו ונושאות המטוסים האחרות במידוויי הייתה קשה, והצי הקיסרי יפני לא שב להתאושש ממכה זו.
בנייה
סוריו נבנתה כחלק מתוכנית ההתרחבות של הצי הקיסרי היפני בשנות השלושים, ובניגוד לנושאות מטוסים קודמות, דוגמת אקאגי וקאגה שהיו אוניית מערכה וסיירת קרב שעברו התאמות, נבנתה סוריו מלכתחילה כנושאת מטוסים. שדרית האונייה הונחה במספנת הצי בקורה ב-20 בנובמבר 1934, היא הושקה ב-21 בדצמבר 1935, ונכנסה לשרות ב-29 בינואר 1937, והצטרפה לפלגת נושאות המטוסים השנייה.
ב-25 באפריל 1938 פעלה סוריו בסמוך לחוף הסיני, ומטוסיה סייעו לכוחות הצבא היפני הקיסרי תוך התקדמותם לנאנג'ינג. כוחות האוויר המשיכו לפעול באזור עד 10 ביולי, ואז שבו לסוריו, והפליגו חזרה ליפן בדצמבר. בשנה וחצי שלאחר מכן נשארה סוריו במימי יפן ועסקה בתרגולים ואימונים.
בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1940, פעלה סוריו באזור האי האינאן, וסייעה לפלישה היפנית להודו-סין, ו-10 באפריל 1941 הצטרפה פלגת נושאות המטוסים השנייה לצי האווירי הראשון. ב-7 באוגוסט שבה סוריו ליפן והפכה לאוניית הדגל של פלגת נושאות המטוסים השנייה.
היסטוריה מבצעית
ההתקפה על פרל הארבור ולאחריה
ערך מורחב – ההתקפה על פרל הארבור
בנובמבר 1941 עסק הצי היפני המשולב של אדמירל איסורוקו יממוטו בהכנות לפתיחה במלחמה נגד ארצות הברית על ידי הנחתת מכת מנע על בסיס הצי האמריקני בפרל הארבור, הוואי. ב-22 בנובמבר יצאה סוריו, יחד עם עוד חמש נושאות מטוסים תחת פיקודו של תת-אדמירל צ'ואיצ'י נגומו, ממעגן הצי באי איטורופ, ועשתה דרכה לכיוון הוואי, כשעל סיפונה 21 מטוסי קרב מדגם A6M זירו, 27 מפציצי טורפדו מדגם נקג'ימה B5N "קייט" ו-18 מפציצי צלילה מדגם אאיצ'י D3A "ואל". בהגיען לנקודה 230 מילים ימיים צפונית לאואהו, בשעות הבוקר של ה-7 בדצמבר, שיגרו כל נושאות המטוסים את גלי ההתקפה שלהן כנגד הבסיס האמריקני.
לאחר סיום המבצע, נשלחו סוריו ונושאת המטוסים היריו לסייע לצבא היפני במבצעי ההמשך בבאי וייק ובאיי הודו המזרחית. בין השאר, בחודש פברואר 1942, תקפה סוריו, ביחד עם עוד שלוש נושאות מטוסים את העיר דרווין שבצפון אוסטרליה, והסבה נזק כבד למתקני הנמל שם.
הפשיטה באוקיינוס ההודי
- ערך מורחב – הפשיטה באוקיינוס ההודי
סוריו השתתפה גם בפשיטה באוקיינוס ההודי בחודשים מרץ ואפריל, ומטוסיה תקפו את העיר קולומבו, ציילון ב-5 באפריל. נושאות המטוסים היפניות טיבעו באותו יום שתי סיירות כבדות בריטיות, וב-9 באפריל טיבעו את נושאת המטוסים הבריטית הרמס. באמצע חודש אפריל החלה סוריו לעשות דרכה חזרה ליפן, והיא עגנה בהשירג'ימה ב-22 באפריל. לאחר שפעלה ברציפות מאז נובמבר 1943, נזקקה סוריו לשיפוצים וצוות למנוחה, כהכנה לפעילות הבאה של הצי הקיסרי.
מידוויי
- ערך מורחב – קרב מידוויי
.jpg)
לאחר הפשיטה על איי מרשל וגילברט והפשיטה של דוליטל החליט יממוטו לכפות על הצי האמריקאי קרב הכרעה בו רצה להשמיד לחלוטין את כוח נושאות המטוסים האמריקני. הוא החליט לתקוף ולכבוש את אטול מידוויי, פעולה שקיווה שתמשוך את נושאות המטוסים האמריקניות לקרב.
סוריו עזבה את הים הפנימי סטו למשימתה האחרונה ב-27 במאי 1942 כחלק מהצי המשולב, ביחד עם אקאגי, קאגה, והיריו. על סיפונה חנו 18 מטוסי זירו, 16 מטוסי אאיצ'י ו-18 מטוסי נקג'ימה. מבלי שהדבר נודע ליפנים, גילו האמריקאים את כוונותיהם מפיענוח מודיעין אותות והציבו מארב צפון מזרחית למידוויי.
בעת שגל התקיפה היפני הראשון ביצע את משימתו מעל מידוויי המריאו מטוסים מנושאות המטוסים האמריקאיות ועשו דרכן לעבר כוח נושאות המטוסים היפניות. בשעה 10:25 תקפו מפציצי צלילה מדגם SBD דונטלס את נושאות המטוסים, ובתוך שלוש דקות נרשמו בסוריו שלוש פגיעות: אחת בסיפון ההמראה לפני המעלית הקדמית, ושתי האחרות במעלית האמצע והרסו כליל את הסיפון והעלו באש את מחסני הדלק והתחמושת. במקביל, נפגעו גם אקאגי וקאגה מפצצות, ותוך דקות ספורות החלו שלוש נושאות המטוסים לבעור. תוך דקות מפגיעת הפצצות הכריז קפטן ריוסאקו ינאגימוטו, מפקד הסוריו, על נטישת האוניה, ובשעה 19:13 טבעה נושאת המטוסים, כשעל סיפונה 718 מאנשיה, כולל קפטן ינאגימוטו. מספר דקות לאחר מכן שקעה גם קאגה, ולאקאגי ציפה גורל דומה מספר שעות לאחר מכן. לאובדן סוריו ושלוש נושאות המטוסים האחרות (גם היריו שקעה במידוויי) נודעה השפעה אסטרטגית רבה על המשך פעילותו של הצי היפני, ותרמה בסופו של דבר להפסד יפן במלחמה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פושידה, מיצואו ומסטאקה אוקומיה. מידוויי. הוצאת מערכות, 1981 (מתורגם מהמהדורה האמריקנית של 1955.)
- Campbell, John. Naval Weapons of World War Two. Naval Institute Press, 1985. מסת"ב 0870214594.
- Hata, Ikuhiko; Izawa, Yasuho & Shores, Christopher (2011). Japanese Naval Air Force Fighter Units and Their Aces 1932–1945. Grub Street. מסת"ב 9781906502843.
קישורים חיצוניים
- World War II Database: Soryu
- Anthony P. Tully, IJN Soryu: Tabuler Record of Movement