נתן פורגס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. נתן פורגסגרמנית: Nathan Porges;‏ 21 בדצמבר 184827 באוגוסט 1924) היה רב בוהמי-גרמני, בלשן וביבליוגרף, מאנשי "חכמת ישראל".

ביוגרפיה

נתן פורגס נולד בשנת 1848 לברנרד פורגס וקרולין הירש בעיר פרוסטיוב שבמוראביה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית. למד בעיר הולדתו, בגימנסיה באולומואוץ ובאוניברסיטת אולומואוץ, שבה קיבל תואר דוקטור בשנת 1869, ובבית המדרש לרבנים בברסלאו, שבו הוסמך לרבנות ב-1869. שימש ברבנות בקהילות אחדות: נאקל (אנ'), (1875) מנהיים (1879), פילזן (1880), קרלובי וארי (1882) ולייפציג, שבה כיהן כרבה של קהילת הנאורים מ-1888 עד 1917.

בשנת 1909 היה חבר במשלחת בראשותו של ישראל לוי, שיצאה מטעם "כל ישראל חברים" לבחינת מצב החינוך היהודי בארצות אגן הים התיכון וביקרה בארץ ישראל,[1] במצרים, בסוריה ובטורקיה.

בשנת 1913 מונה במקביל לפרופסור ללשונות שמיות באוניברסיטת לייפציג.

היה פעיל בחברת "מקיצי נרדמים".

פורגס הביע אהדה לציונות, והדבר גרם למחלוקת בינו ובין עמיתיו, שהיו פטריוטים גרמנים. הוא היה אספן ספרים נלהב, ולאחר מותו נמכר אוסף הספרים הגדול שלו במכירות פומביות.[2] פעל גם כביבליוגרף, ובין השאר עדכן את ספרו של משה שטיינשניידר, "Bibliographisches Handbuch über die Theoretische und Praktische Literatur für hebräische Sprachkunde".[3]

פרסם מאמרים רבים, בין השאר בכתבי העת Revue des Études Juives ("כתב עת למחקרי יהדות") ו-Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums ("ירחון להיסטוריה ולמדע של היהדות").

חיים אישיים

נשא לאישה את רוזאלי פרידמן, ונולדו להם תשעה ילדים. ארבעה מבניו מתו במהלך שירותם הצבאי במלחמת העולם הראשונה.[4] בנו הבכור היגר לאוסטרליה ונישא לגויה, ולכן פורגס ניתק קשר אתו.

לאחר פרישתו מכס הרבנות עבר לווירצבורג, ושם נפטר ב-27 באוגוסט 1924. הוא ואשתו נקברו בבית העלמין היהודי העתיק ברחוב ברלינר בלייפציג.

ספריו

  • Über die Verbalstammbildung in den Semitischen Sprachen ("על השורשים בשפות השמיות"), שיצא לאור בווינה ב-1875
  • Bibelkunde und Babelfunde ("לימודי מקרא וממצאי בבל"), שיצא לאור בלייפציג ב-1903.
  • Kant und das Judentum ("קאנט ויהדות") (יחד עם יוליוס גוטמן), 1908.
  • Joseph Bechor Schor ("יוסף בכור שור") (יחד עם יוליוס גוטמן), 1908.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נתן פורגס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ י. פ., המלאכות ביפו, הצבי, 21 בדצמבר 1908
  2. ^ על ניסיון למכור את ספרייתו של פורגס עוד בחייו ראו: ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות (תרע"ו-תשי"ט), הוצאת שוקן, 2003, מכתב 160, עמ' 151 מ-8 במאי 1924
  3. ^ מהדורות חדשות, העולם, 24 בפברואר 1938
  4. ^ Family of Nathan Porges
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30369619נתן פורגס