נשר אפריקני
 נשר אפריקני
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | דורסי יום |
| משפחה: | נציים |
| סוג: | נשר |
| מין: | נשר אפריקני |
| שם מדעי | |
 Gyps africanus
| |
_feeding_on_elephant_leg_composite.jpg)
_flight_-_Flickr_-_Lip_Kee.jpg)
נשר אפריקני (שם מדעי: Gyps africanus), הידוע גם בשם נשר לבן-גב, הוא מין של נשר של העולם הישן הכולל גם עיט, נץ, עקב ודיות, החי במערבה ובמזרחה של אפריקה.
תפוצה[1]
מין זה הוא הנשר הנפוץ ביותר באפריקה, אם כי כעת הוא נמצא בירידה מהירה. תפוצתו היא מסנגל, גמביה ומאלי במערב, ברחבי אזור הסאהל לאתיופיה וסומליה במזרח, דרך מזרח אפריקה למוזמביק, זימבבואה, בוטסואנה, נמיביה ודרום אפריקה בדרום. האוכלוסייה העולמית נאמדת בכ -270 אלף פרטים.
אנטומיה
ראשו וצווארו מכוסים בנוצות פלומה. כנפיהם רחבות וזנבם קצר. גבם של הבוגרים לבן. ניצוי הצעירים כהה ברובו. גודלם של הנשרים האפריקנים בינוני, ומשקלם הממוצע הוא 5.4 ק"ג.
תזונה[2]
כמו נשרים אחרים, גם הנשרים האפריקנים הם אוכלי נבלות, שכן הם ניזונים בעיקר מפגרים של בעלי חיים שהם מוצאים בזמן מעופם מעל סוואנות אפריקה או אזורים מיוערים ואפילו אזורי מגורים. לדוגמה הם עוקבים אחרי זרמי המים במהלך העונה הרטובה, מקום אידיאלי למצוא בו מזון, כמו למשל בעלי חיים אחרים הנאספים כדי לשתות מהמים. נשרים אלו הם בסכנת הכחדה החיים בסביבה שמצטמצמת וגורמים אלו מביאים לירידה בכמות המזון הזמין. כל אלו מגבירים את התחרות על המזון ותחרות זו משפיעה על הנשרים במספר אופנים: ראשית, הנשר האפריקני הוא מין אשר לא משתף במזונו עם האחרים מן המין שלו. שנית, הוא מתחרה על המזון עם בעלי חיים אחרים בסביבה.
מספר דוגמאות של המזון של הנשר האפריקני: זברות, צבאים, חזירי יבלות או יענים, אך הנשר יאכל פגר של כל חיה שהוא ימצא.
רבייה
לעיתים קרובות נעים הנשרים בלהקות. הם מתרבים על גבי עצים אך נרשם גם קינון על עמודי חשמל בדרום אפריקה (2013). מחזורי הקינון שלהם ארוכים מאוד ולכן הם מבלים חלק גדול מהשנה בסמוך לקן שלהם[3]. הנשרים הם מונוגמיים ובעלי צורת טיפול דו הורית בצאצאים, כלומר שני ההורים חולקים באחריות דגירת הביצה והאכלת הצאצאים. צורת רבייה זו אפקטיבית לנשר האפריקני מכיוון שהנקבה מטילה ביצה אחת בכל הטלה ודגירת כל ביצה היא כ56 ימים עד לבקיעתה וטיפול בגוזלים הוא כ-120–125 ימים. לאחר מכן הגוזל יהיה עדיין תלוי באופן חלקי בהוריו לעוד כ5–6 חודשים נוספים. בסך הכל כשנה של אחריות דגירה והאכלת הצאצא[4]. מרבית הנשרים אינם מבצעים נדידה עונתית (כלומר, הם "מאכלסים").
סיכון[5]
המינים ניצבים בפני איומים כמו רגישות למעבר של בתי הגידול למערכות אגרו-פסטורליות ואיבוד הבר הפראי, דבר המוביל לירידה בזמינות של נבלות, ציד למסחר, רדיפות והרעלות.
במזרח אפריקה הבעיה העיקרית היא הרעלות (במיוחד על ידי חומרי הדברה רעילים ביותר), המתרחשת בעיקר מחוץ לאזורים המוגנים. בנוסף ציד עם תחמושת עופרת תורם גם הוא לתמותת המין. עדויות חדשות שנעשו על ידי תיוג כנף ומחקר טלמטרי מצביעים על כך שתמותה שנתית, בעיקר מהרעלה מקרית, יכולה להגיע ל-25%. מקרים ברחבי אפריקה מעידים על כך שמין זה עלול להיות נתון להרעלה מכוונת אך גם להרעלה מקרית. כ-144 נשרים נהרגו לאחר שאכלו פגר פיל בפארק לאומי גונרזו, זימבבואה ב-2012, המודלים הראו כי אפילו לפגר פיל אחד מורעל יכולה להיות השפעה דרמטית על האוכלוסייה של הנשר.
בדרום אפריקה, נשרים נלכדים ונצרכים בשל היתרונות הרפואיים והפסיכולוגיים. הירידה בכמות וההשלכות האפשריות בניגריה יוחסו לסחר בחלקי הנשר עבור שיטות הג'וג'ו המסורתיות. רשומות הסחר במערב ומרכז אפריקה מוערכים בכ-924–1386 נשרים על פני תקופה של 6 שנים, מה שמייצג כנראה חלק נכבד של האוכלוסייה המקומית. בנוסף, הנשר האפריקני בעל הגב הלבן הוא אחר ממיני העופות המועדפים במסחר על פי מרפאים וסוחרים מסורתיים. כתוצאה מכך ולחצים סביבתיים ניתן לצפות כי האוכלוסייה בזולולנד עלולה להיכחד באופן מקומי בתוך 26 שנים, אלא אם כן שיעורי התמותה הוערכו בצורה לא נכונה ובמקרה זה האוכלוסייה תיכחד בתוך 10–11 שנים.
ב-2007 הוערך מצב השימור של הנשר מחדש, והוא סווג במצב "קרוב לסיכון" (בעוד שלפני כן מצבו היה "ללא חשש"). כיום מצבו של הנשר האפריקני הידרדר בצורה קיצונית והוא נמצא בסכנת הכחדה חמורה.
קישורים חיצוניים
- נשר אפריקני, באתר ITIS (באנגלית)
- נשר אפריקני, באתר NCBI (באנגלית)
- נשר אפריקני, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נשר אפריקני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נשר אפריקני, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ IUCN Red List
- ^ IUCN Red List
- ^ ANDREW J. BAMFORD ARA MONADJEM IAN C. W. HARDY, Nesting habitat preference of the African White‐backed Vulture Gyps africanus and the effects of anthropogenic disturbance
- ^ Thomas Frederick Johnson, Exceptional nest attendance and solo breeding attempt by an African Whitebacked Vulture., School of Biology, Faculty of Biological Sciences, University of Leeds, Leeds, LS2 9JT, UK
- ^ IUCN Red List
