נשיא קרואטיה

נשיא קרואטיה
איוש נוכחי	קולינדה גרבר-קיטרוביץ'
תאריך כניסה לתפקיד	19 בפברואר 2015
דרכי מינוי	בחירות ישירות
תחום שיפוט	קרואטיה
מעון	הארמון הנשיאותי
מושב המשרה	זאגרב
משך כהונה קצוב	5 שנים
ייסוד המשרה	22 בדצמבר 1990
איוש ראשון	פרניו טוג'מן
	http://predsjednica.hr/

נשיא קרואטיה (בקרואטית: Predsjednik Hrvatske), הנקרא באורח רשמי נשיא הרפובליקה (Predsjednik Republike) הוא ראש המדינה, המפקד העליון של הכוחות המזוינים והנציג הראשי של רפובליקת קרואטיה הן בתוך שטחיה והן מחוצה לה. הנשיא עומד בראש סדרי הקדמה הממלכתיים בקרואטיה. אך, עם זאת, הנשיא אינו ראש הרשות המבצעת ("נשיא לא-ביצועי") מאחר שבקרואטיה רווחת שיטת הממשל הפרלמנטרית, בה ראש הממשלה הוא הפוליטיקאי הבכיר ביותר בפוליטיקה היומיומית.

הנשיא מתחזק ומתפעל את מערכת השלטון הלאומי, ושומר על עצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של המדינה. לנשיא היכולת לכונן בחירות כלליות ויוצאות דופן לפרלמנט הקרואטי (באופן שייקבע על ידי החוקה), כמו גם להורות על עריכת משאל עם (בהתניית ראש הממשלה). הנשיא ממנה רשמית את ראש ממשלת קרואטיה על בסיס מאזן הכוחות בפרלמנט והתייעצויות עם ראשי המפלגות הפרלמנטריות, מעניק חנינה, עיטורים צבאיים ואזרחיים ופרסים אחרים. הנשיא והממשלה משתפים פעולה בניהול מדיניות החוץ. בנוסף, הנשיא הוא המפקד העליון של הצבא הקרואטי. הנשיא ממנה את מנהל סוכנות הביטחון והביום בהסכמת ראש הממשלה. הנשיא רשאי לפזר את הפרלמנט בנסיבות שנקבעו על ידי החוקה. אף על פי שנהנה הנשיא מחסינות, הוא עלול לעמוד בפני הליך הדחה בגין הפרת החוקה. במקרה של נבצרות זמנית או קבועה ואי-יכולת למלא את תפקידו כראוי, יושב ראש הפרלמנט ממלא את תפקידו של הנשיא בפועל עד שהלה יחזור למלא את תפקידו, או עד קיום לבחירות נשיאותיות לאחר חודשיים של בהם נעדר הנשיא ממשרדו.

המשרד של נשיא הרפובליקה (Ured Predsjednika Republike) מורכב מסגל מידי הצמוד לנשיא קרואטיה, בדומה לצוות התמיכה המעדכן ומדווח לנשיא אודות המאורעות הרלוונטיים. המשרד ממוקם בארמון הנשיאות שבזאגרב. חוקת קרואטיה מגדירה את המראה והשימוש בנס הנשיאותי, אשר מתנוסס על משכני משרד הנשיא, מקום מגוריו של הנשיא, כלל כלי הרכב הנשיאותיים בשימוש, ובאירועים טקסיים אחרים.

הנשיא נבחר בידי בעלי זכות בחירה אוניברסלית, בהצבעה חשאית, לתקופת כהונה בת חמש שנים. אם אף מועמד בבחירות לא ישיג למעלה מ-50% מכלל הקולות (כולל פתקים לבנים ופסולים), יתקיימו בחירות לנשיאות בשנית. החוקה של קרואטיה מקציבה את מספר תקופות הכהונה לשניים. הנשיא הנבחר נשבע לתפקידו בשבועה לפני שופטי בית המשפט החוקתי. פרניו טוג'מן זכה בבחירות הראשונות לנשיאות קרואטיה ב-1992 וב-1997. בתקופת כהונתו, החוקה שאומצה ב-1990 קבעה שיטת ממשל סמי-נשיאותית (כמו זו השוררת בצרפת), שהתחזקה עוד יותר בשנים הקרובות על ידי חוקים שנועדו לספק לטוג'מן סמכויות גורפות, שהתבטאו בנטילת רוב פרלמנטרי מיוחס בידי מפלגתו במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20. לאחר מותו ב-1999, תוקנה החוקה וסמכויות נשיאותיות רבות הועברו לפרלמנט, לראש הממשלה ולממשלה. סטייפן מסיץ' זכה בשתי תקופות כהונה רצופות: בשנים 2000 וב-2005 וכיהן כנשיא עד 2010. איוו יוסיפוביץ' זכה בבחירות לנשיאות שנערכו בשנים 2009–2010 ועזב את המשרד בשנת 2015 לאחר שכוונתו להיבחר שנית לתפקיד ירדה לטמיון. הזוכה האחרונה בבחירות לנשיאות, שנערכו בדצמבר 2014 ובינואר 2015, היא קולינדה גרבר-קיטרוביץ' שצפויה לכהן בתפקידה עד ה-18 בפברואר 2020.

התפקיד, סמכויותיו ואחריויותיו

נשיא קרואטיה, שבאורחל רשמי כאמור נקרא "נשיא הרפובליקה" (בקרואטית: Predsjednik Republike) מייצג את הרפובליקה של קרואטיה בשטחיה ומחוצה לה כראש המדינה, מתחזק את התפעול והיציבות הסדירים של מערכת השלטון הלאומי ושומר העצמאות והשלמות הטריטוריאלית של המדינה. הנשיא מנוע מלכהן בכל תפקיד ציבורי או מקצועי אחר באופן סימולטני בעת נשיאותו^[1].

ביכולתו של הנשיא לכונן הבחירות לפרלמנט הקרואטי ומכנס את הישיבה הראשונה של האספה הפרלמנטרית. הנשיא נדרש גם למנות ראש ממשלה, על בסיס מאזן הכוחות בפרלמנט. בדומה לתהליך במדינת ישראל, ראש המפלגה עליו הטיל הנשיא להרכיב ממשלה ולבנות רוב בפרלמנט נדרש לבקש את אמון הפרלמנט באמצעות רוב, על מנת לקבל מנדט לעמוד בראש הממשלה הקרואטית (לאחר שקיבל אמון מידי רובו המוחלט של הפרלמנט, הנשיא ממנה - באורח רשמי - את ראש המפלגה הפלוני לראש ממשלת קרואטיה בעוד שראש הממשלה הנכנס ממנה את השרים, באישורו הנוסף של יושב ראש הפרלמנט הקרואטי). הנשיא רשאי גם לערוך משאלי עם, להעניק חנינות ולהעניק פרסים ועיטורים מטעם המדינה^[1].

ענייני חוץ

על-פי החוקה, נשיא קרואטיה והממשלה משתפים פעולה בגיבוש ויישום מדיניות החוץ של קרואטיה. הוראה זו של החוקה מהווה מקור סכסוך מזדמן בין הנשיא לבין הממשלה^[2]. הנשיא מחליט על הקמת נציגויות דיפלומטיות ומשרדים קונסולריים של הרפובליקה של קרואטיה במדינות אחרות, על-פי הצעת והמלצת הממשלה בכפוף לאישורו של ראש הממשלה. הנשיא, בעקבות החלטותיו של ראש הממשלה, ממנה ומאציל סמכויות לנציגים דיפלומטיים של הרפובליקה של קרואטיה - על-פי החלטות הממשלה - בכפוף לקבלת חוות דעת של ועדה רלוונטית מטעם הפרלמנט. הנשיא מקבל כתבי האמנה ומכתבי זיכרונות מנציגים דיפלומטיים זרים^[1].

ביטחון לאומי וצבא

נשיא קרואטיה הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של קרואטיה, ממנה וממלא את מקומם של המפקדים הצבאיים, בהתאם לחקיקה הרלוונטית. על פי החלטות הפרלמנט, הנשיא מכריז מלחמה ומבטל מצבי שלום. במקרים של איום מיידי על עצמאותה, אחדותה וקיומה של קרואטיה, רשאי הנשיא להורות על שימוש בכוחות מזוינים, גם אם לא תוכרז מלחמה, ובלבד שיורה על כך ראש הממשלה. במהלך מצב מלחמה רשאי הנשיא להודיע באופן רשמי על אסדרות מכוח ועל בסיס חוקים שהאציל לו הפרלמנט. בנסיבות כאלה, הנשיא רשאי לכנס ישיבות ממשלה ולנהל אותן. במקרה של איום מיידי על עצמאותה, אחדותה וקיומה של המדינה, או אם ימנעו הגופים השלטוניים מלמלא את חובותיהם החוקתיות באופן סדיר, רשאי הנשיא על-פי הצעתו של ראש הממשלה, להכריז על תקנות שמוציאות לפועל את חוקי המדינה. תקנות אלה חייבות בנוסף להיות באישורו של ראש הממשלה, אשר כוחו יפה. הנשיא נדרש להגיש תקנות שיעוגנו בחוק בידי הפרלמנט ושיאושרו על ידו באופן מידי, אחרת יבוטלו התקנות. הנשיא וראש הממשלה ממנים במשותף את ראשי רשויות הביטחון והביון של קרואטיה^[1].

פיזור הפרלמנט

ראו גם – הפרלמנט הקרואטי

נשיא קרואטיה רשאי לפזר את הפרלמנט הקרואטי לפי בקשת הממשלה אם זו מציעה הצעת אמון בפני הפרלמנט ורוב חברי הפרלמנט לא תומכים בהצעה, או אם הפרלמנט נכשל באישור תקציב המדינה מאה ועשרים יום לאחר הגשת התקציב בפני מליאת הפרלמנט. החלטה זו צריכה להיות מאושרת על ידי ראש הממשלה אשר ייתן את תוקפו להחלטה. נוסף על כך, הנשיא רשאי לפזר את הפרלמנט אם הממשלה המכהנת נפלה בהצעת אי-אמון וממשלה חדשה לא תקום בתוך שלושים יום, או אם ממשלה חדשה לא יכולה לקום לאחר הבחירות הכלליות (לאחר תקופה מקסימלית בת כשלושה חודשים). עם זאת, ביכולתו של הנשיא לא לפזר את הפרלמנט לבקשת הממשלה אם הנשיא נחשד בהפרת הוראות החוקה.

משרד הנשיא

משרד נשיא הרפובליקה (בקרואטית: Ured Predsjednika Republike) מורכב מסגל מידי הצמוד לנשיא קרואטיה, בדומה לצוות התמיכה המעדכן ומדווח לנשיא אודות המאורעות הרלוונטיים. החל מחודש מאי 2008 הועסקו במשרד 170 עובדים, כאשר כמות העובדים המקסימלית שיכולים לעבוד בסגל המשרד היא 191 כפי שנקבע בתקנות הארגון הפנימי של לשכת נשיא קרואטיה^[3]. בתקציב המדינה של קרואטיה לשנת 2009 הוקצו למשרד כ-54 מיליון קונה (כ-7.3 מיליון אירו). משכורתו החודשית של הנשיא היא 23,500 קונה (כ-3,170 אירו) נטו.

משרד הנשיא נוסד באמצעות צו נשיאותי שפורסם על ידי הנשיא פרניו טוג'מן ב-19 בינואר 1991. בראש המשרד עומד ראש סגל ("פרדסטויניק אורדה"), הממונה באופן אישי על ידי הנשיא. הנשיא מכריז על חוקי עזר המסדירים את הרכב המשרד. המשרד מעסיק יועצים לנשיא וכולל שמונה מחלקות, ארבע מועצות, ועדת חנינה נשיאותית ושני ועדות סמלים ופרסים.


משרד נשיא הרפובליקה של קרואטיה
תפקיד	בעל המשרה
ראש הסגל	אנמריה קיריניץ'
ראש המשרד האישי של נשיא הרפובליקה	נטליה המלינה
המזכיר הכללי של משרד נשיא הרפובליקה	מרים קטוליץ'


ראש הסגל	תקופת כהונה		נשיא הרפובליקה
ראש הסגל	התחלה	סיום	נשיא הרפובליקה
חרבויה סריניץ'	15 באפריל 1992	7 באוגוסט 1992	פרניו טוג'מן
יורה ראדיץ'	7 באוגוסט 1992	12 באוקטובר 1994
חרבויה סריניץ'	12 באוקטובר 1994	24 בנובמבר 1995
איבו סאנאדר	24 בנובמבר 1995	5 בנובמבר 1996
חרבויה סריניץ'	5 בנובמבר 1996	1998
איוויצה קוסטוביץ'	1998	ינואר 2000
ז'ליקו דוברנוביץ'	22 במאי 2000	27 באפריל 2001	סטייפן מסיץ'
דאבור בוז'ינוביץ'	10 בפברואר 2004	30 בספטמבר 2005
בוריס ספרם	1 באוקטובר 2005	שלהי 2007
אמיר מוהארמי	1 באפריל 2008	19 בפברואר 2010
יוסקו קליסוביץ'	19 בפברואר 2010	31 בדצמבר 2011	איוו יוסיפוביץ'
ויטו טורסיץ'	1 בפברואר 2012	18 בפברואר 2015	איוו יוסיפוביץ'
דומאגוי יורצ'יץ'	19 בפברואר 2015	2 במאי 2016	קולינדה גרבר-קיטרוביץ'
אנמריה קיריניץ'	2 במאי 2016	מכהנת	קולינדה גרבר-קיטרוביץ'

נשיאי קרואטיה

ב-30 במאי 1990 נבחר פרניו טוג'מן על ידי הפרלמנט ל"נשיא נשיאות הרפובליקה הסוציאליסטית של קרואטיה". אז, הישות הקרואטית הייתה עודנה חלק מהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה. טוג'מן ניהל את המשרד יחד עם סגני נשיא אחדים במשרד הנשיאות. הנשיאות הקולקטיבית צומצמה לשבעה חברים ב-25 ביולי 1990, ושמה של הרפובליקה הפנים-יוגוסלבית שונה ל"הרפובליקה של קרואטיה" על ידי הוצאת המילה סוציאליסטית משמה ושמות מוסדותיה. הנשיאות הקולקטיבית בוטלה לחלוטין ונהפכה לתפקיד "נשיא הרפובליקה של קרואטיה" עם אימוץ חוקה חדשה ב-22 בדצמבר 1990.

הפרלמנט הקרואטי הכריז על עצמאות ב-25 ביוני 1991, ובכך נהפך טוג'מן רשמית לנשיאה הראשון של אומה קרואטית עצמאית. התיקונים החוקתיים של נובמבר 2000 ביטלו את שיטת הממשל החצי-נשיאותית (כמו זו שבצרפת) לטובת רפובליקה פרלמנטרית (עם נשיא הנבחר ישירות על ידי העם) ובנוסף הפכו את מוסד הנשיאות למוסד אי-מפלגתי. דהיינו, גם אם הנשיא נבחר מטעם מפלגה מסוימת, עליו להתפטר מהמפלגה טרם כניסתו לתפקידו כנשיא. את טוג'מן החליף סטייפן מסיץ' שכיהן בתפקיד עשור, ואת האחרון ירש איוו יוסיפוביץ'. קולינדה גרבר-קיטרוביץ', נשיאתה הנוכחית של קרואטיה, היא האשה הראשונה בתפקיד.

מקרא:
  האיחוד הדמוקרטי-קרואטי
  מפלגת העם הקרואטית
  המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
דיוקן	הנשיא	תקופת כהונה		מפלגה
דיוקן	הנשיא	התחלה	סיום	מפלגה
1	פרניו טוג'מן	30 במאי 1990	12 באוגוסט 1992	האיחוד הדמוקרטי-קרואטי
	12 באוגוסט 1992	12 באוגוסט 1997
	12 באוגוסט 1997	10 בדצמבר 1999
2	סטייפן מסיץ'	18 בפברואר 2000	18 בפברואר 2005	מפלגת העם הקרואטית (לאחר מכן עצמאי)
2	19 בפברואר 2005	18 בפברואר 2010		מפלגת העם הקרואטית (לאחר מכן עצמאי)
3	איוו יוסיפוביץ'	19 בפברואר 2010	18 בפברואר 2015	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
4	קולינדה גרבר-קיטרוביץ'	19 בפברואר 2015	מכהנת	האיחוד הדמוקרטי-קרואטי