סטייפן מסיץ'
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
| לידה |
 אורחוביצה (אנ'), יוגוסלביה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 קרואטיה | ||||
| מפלגה | עצמאי | ||||
| בת זוג | מילקה דודונדיץ' | ||||
| |||||
סְטְיֵפַּן מסיץ' (בקרואטית: Stjepan Mesić; נולד ב-24 בדצמבר 1934), נשיא קרואטיה בשנים 2000–2010.
ביוגרפיה
נולד ב-24 בדצמבר 1934 בעיר אוֹרָחוֹבִיצָה בחבל סלבוניה שבקרואטיה ליוסיפ ולמגדלנה "מגדה" מסיץ'. מכונה סְטִיפֶּה. אחרי מות אמו ב-1936 הועבר לחזקת סבתו והוחזר לאביו, שנישא מחדש. את רוב חייו במלחמת העולם השנייה בילה במחנות פליטים בפפוק ובאורהוביצה, וכאשר שוחרר, הועברה המשפחה לעיר נשיצה, שם מונה אביו לראש מועצת החבל. לאחר מכן התגורר מסיץ' בעיר אוסייק, שם גם סיים ארבע שנות לימוד בבית הספר היסודי ושתי שנות לימוד בגימנסיה מתוך 8 שנים. ב-1949 אביו שוב הועבר לעיר הולדתו של מסיץ' והוא עצמו סיים את לימודיו בעיר פוז'גה.
בשנת 1955 סיים את לימודיו והצטרף לליגת הקומוניסטים של יוגוסלביה. הוא המשיך את לימודיו בבית הספר למשפטים באוניברסיטת זגרב ושם גם קיבל את תוארו ב-1961. נישא למילקה דודונדיץ ממוצאה סרבי ולהם כיום שתי בנות. לאחר סיום לימודיו עבד במחלקה הפנימית בבית המשפט של אוֹרָחוֹבִיצָה וכמו כן עבד במחלקה הציבורית במשרד עו"ד בנשיצה.
הוא אמנם עבר את הבחינות ונתקבל כשופט אך במהרה קושרה לו פרשיית שחיתות שכן השתמש ברכבו של בהמ"ש למטרות פרטיות ועל כך כמעט שילם בחברותו במפלגה הקומוניסטית וב-1964 עבר לזגרב שם כיהן כמנכ"ל חברת "יוניברסל".
ב-1966 היה מועמד עצמאי למועצת העיר וניצח את מועמד המפלגה הקומוניסטית ואיחוד תנועות הפועלים הסוציאליסטית וב-1967 הפך לראש העיר אוֹרָחוֹבִיצָה ולחבר הפרלמנט הקרואטי.
בשנת 1990 היה חבר למפלגת האיחוד הדמוקרטי הקרואטי, וכך הפך גם למזכיר הכללי שלה ובהמשך לראש ממשלת קרואטיה, אך התפטר כדי להיות סגן נשיא קרואטיה וחבר בנשיאות הרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה.
כאשר הוא מונה לנשיא יוגוסלביה התקומם נגדו חבר הנשיאות דאז בוריסלב יוביץ' אך בהצבעה הנשיאותית של החברים הוא זכה בזכות הקולות קולות בעדו מקרואטיה, בוסניה הרצגובינה, סלובניה, מקדוניה ו-4 נגדו מסרביה, מונטנגרו, וויוודינה וקוסובו. המועצה האירופית אמרה ליוביץ' שיודה בתבוסתו וב-1 ביולי 1991 מסיץ' הפך לנשיא.
בשנת 1992 נתמנה לתפקיד נשיא הפרלמנט הקרואטי. בשנת 1997 עזב את מפלגתו יחד עם עוד שותפים והקים את מפלגת העצמאות הקרואטית ולאחר זמן מה התמזגה המפלגה עם מפלגת העם (קרואטיה) שם גם הפך לסגנו של יו"ר המפלגה.
בשנת 1999 לאחר מות נשיא קרואטיה, פרניו טוג'מן נבחר לנשיא קרואטיה בבחירות ורק אחרי שני סיבובים כאשר מולו ניצב דרז'ן בודישה מועמד המפלגה הליברל קרואטית. כך קרה גם בשנת 2005 בבחירות לנשיאות והפעם התמודד מול ידרנקה קוסור.
מסיץ' ביקר מאוד את טוג'מן וזאת בשל מנהיגותו הלאומנית ובענייני חוק. כנשיא קרואטיה, בספטמבר 2000 הוא פיטר 7 עיתונאים ששלחו מכתבי ביקורת בגלוי ובהם כתבו כי "הממשלה מתנהגת כמו חבורת פושעים ומזניחה את צבא המדינה" ועל כך הושמעה ביקורת מצד האופוזיציה שטענה כי הוא בעצמו מסכן את המדינה וגבולותיה. ויתרה מכך, מסיץ' אף פיטר עוד 4 עיתונאים.
מסיץ' הוא פעיל מאוד ביחסי חוץ שכן מקדם את שאיפת קרואטיה להצטרף להאיחוד האירופי ולנאטו. וגם כן הודה על ביצועי פשעי מלחמה שביצעה קרואטיה יחדיו עם נשיא סרביה ומונטנגרו. מסיץ' עצמו הופיע בבית הדין לפשעי מלחמה של יוגוסלביה, האג אך קבוצות ניציות בקרואטיה הביעו דעה כי הוא משקר ואף יש לו מוטיבים בכך. התנהלותו גם באה לידי ביטוי בממשלה החדשה שהוקמה ב-2003 כאשר נחזו מראש בעיות בין הנשיא השמאלני לבין הממשלה הימנית-מרכזית אך בתקופתו די נשמרה היציבות.
בשנת 2001 ביקר בישראל והביע את צערו על פגיעת האוסטאשה ביהודי קרואטיה[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דליה שחורי, נשיא קרואטיה התנצל על פשעי מדינתו כלפי היהודים, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2001
26248696סטייפן מסיץ'